שקלוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שְקְלוֹביידיש: שקלאָוו, ברוסית: Шклов) היא עיר קטנה במחוז מוהילב של בלארוס[1], המונה כיום כ-17,000 נפש. העיר נמצאת על גבול רוסיה-פולין, דבר שגרם להימצאותה בחזית קרבות רבים, כשהסובלים העיקריים היו תושבי העיר היהודים.


היסטוריית העיר[עריכה]

בשנת תט"ז לערך נהרסה העיר על ידי הקוזאקים; ובשנת תס"ט היא נחרבה ונשדדה על ידי השבדים; בשנת תקע"ג פלש צבאו של נפוליאון לעיר ובזזהּ.

שקלוב הייתה עיר ואם ביהדות מזרח אירופה. הייתה בה השפעה ניכרת של הגאון מווילנה, וכמה מתלמידיו המובחרים הם ילידי העיר. כאשר החלו הרדיפות והחרמות נגד תנועת החסידות, יצאו כרוזים רבים של רבני העיר ותלמידי החכמים שבה נגד החסידים.

בעבר מרבית תושבי העיר היו יהודים, ובשנת תרס"ה הגיע מספר היהודים לכ-12,000 (88% מכלל תושבי העיר). בעיירה היו חיי קהילה יהודיים תוססים, ומסחר פעיל.

במהלך מלחמת העולם השניה כבשו הנאצים את שקלוב, ורצחו כמעט את כל היהודים שהתגוררו שם באותה עת.

ביקורי אדמו"ר הזקן בשקלוב[עריכה]

אדמו"ר הזקן ביקר מספר פעמים בעיר.

הפעם הראשונה הידועה הייתה כשהרב המגיד שלח את אדמו"ר הזקן יחד עם ר' מנחם מנדל מהורודוק לשאת דרשה בבית הכנסת "ש' גאונים'[2] של המתנגדים.

אדמו"ר הזקן וההורודוקר הגיעו לבית הכנסת כגאונים שהגיעו מארץ רחוקה וברצונם לשאת 'פלפול' למדני בפני הגאונים. שמע הדרשה התפשט בעיירה, וכל גאוני שקלוב הגיעו לבית הכנסת.

ההורדוקר נעמד על הבימה ושאל את הנוכחים האם ברצונם שהוא יקשה קושיה והם יתרצו, או שברצונם שהם יקשו קושיה והוא יתרץ. הגאונים החליטו ש'גדול כוח התרצן', ולכן הוא ישאל את השאלה והם יתרצו. ההורודוקר ציטט את מאמר חז"ל בפרקי אבות ש"הלומד תורה לשמה זוכה שיגלו לו רזי תורה", ושאל: "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם?".

בסיום הדברים יצא יחד עם אדמו"ר הזקן מבית הכנסת והלכו לביתו של אחד החסידים. מאותה דרשה התקרב לתורת החסידות מהמתנגדים הגדולים, הרב הצדיק ר' חייקל מאמדור.

ויכוח שקלוב[עריכה]

בין השנים תקל"ח-תק"מ[3] ערך אדמו"ר הזקן ויכוח בשקלוב עם המתנגדים, ולאחר שניצח אותם בויכוח בלימוד, אמר להם: כאשר יודעים את הדברים שבתורה כמו שהם למעלה בעולמות העליונים, ממילא יודעים את פירוש הדברים גם למטה כמו שהם בעולם הזה.

בעקבות ויכוח זה התקרבו כעשרה אברכים מוכשרים לתורת החסידות והפכו לחסידי חב"ד (ביניהם ר' פנחס רייזס, בנו של רב העיר), דבר שהעלה את חמת זעמם של המתנגדים, ובעקבות ויכוח זה נערך ויכוח נוסף במינסק.

לאחר המאסר[עריכה]

פעם נוספת הייתה כשאדמו"ר הזקן השתחרר מהמאסר הראשון, נכנס בטעות לביתו של המתנגד שהעליל עליו עלילת שווא. כשישב אדמו"ר הזקן בביתו, קילל אותו המתנגד קללות נמרצות, ובסיום האירוע כשיצא משם החל המתנגד לחשוב אודות דמותו של אדמו"ר הזקן. ההתבוננות בדמותו הביאה למהפך בגישתו, מה שגרם למאמציו בשחרור אדמו"ר הזקן מהמאסר השני. למאמציו הציב תנאי, שאדמו"ר הזקן יבקר שלושה מגדולי המתנגדים, אחד מהם היה, ר' יהושע צייטלין, בשקלוב.

הקהילה החסידית[עריכה]

למרות שהעיירה נחשבה כאחד ממעוזי המתנגדים היו בה חיי קהילה חסידיים, שמשכו אליהם גם מגדולי המתנגדים בעיר. מלבד חסידי חב"ד היו בעיירה חסידים נוספים, כמו חסידי

בתקופת אדמו"ר הזקן שימש כמשפיע הקהילה הרב אפרים שמחה מבינשקוביץ.

משלהי תקופת אדמו"ר הצמח צדק היה רב עדת החסידים הרב חיים בן ר' שבתי דון יחיא (נולד בשנת ת"ר ונפטר בשנת תרע"ג). [4].

בשנת תרס"ב קיבל לידיו את הרבנות בדריססה ובנו הרה"ג הרב יהודה לייב (י"ד אלול תרכ"ט - ו' מ"ח תש"ב) נתמנה על מקום אביו לרב עדת החסידים בשקלוב עד לשנת תרע"א שבה עבר לכהן ברבנות בעיר וויטקא.

הרב האחרון ששימש כרבה של העיירה היה הרב מרדכי פיינשטיין, בתקופתו[5] הכריתו אנשי היבסקציה כל סממן יהודי בעיירה.

אישים מפורסמים מהעיירה[עריכה]

חסידים:

מתנגדים:

דמויות בקהילה החסידית[עריכה]

ספרים חסידיים שהודפסו בשקלוב[עריכה]

בעיר שקלוב היו דפוסים יהודיים פעילים בהם הודפסו ספרים תורניים וספרי חסידות רבים. מספרי נשיאי חב"ד שהודפסו בה:

הערות שוליים

  1. מדינה שהייתה תחת ממשלת רוסיה, ולאחר התפרקות ברית המועצות קיבלה עצמאות
  2. בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת
  3. על פי ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ תרצ"ו עמוד 84. ואילו באגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק יד עמוד קסד מופיע שהיה זה בין השנים תקמ"ו-תקמ"ט, וייתכן שהיו אלו שני ויכוחים שונים.
  4. אודותיו, ראו אהלי שם גליון ד' עמוד יז.
  5. בסביבות שנת תר"צ.
עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר ·ז'לובין · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אורשה · בישנקוביץ · ברסלב · גלובוקי · דוברובנה · דיסנא · דישקע · דרויה · לפל · הרדוק · טולצ'ין · סיינו · סוראז · פולוצק · צשניק · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהעיירות בפולין