שצעדרין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עבודת האדמה בשעצדרין
שטר העברת הבעלות המקורי מתאריך כ"ט שבט תרי"ב

העיירה שצעדרין (מבטאים: שטשעדרין, באנגלית: Shchedrin, ברוסית: Щедрин), הינה מושבה יהודית-חסידית שהוקמה על ידי אדמו"ר הצמח צדק בפלך מינסק ברוסיה הלבנה, ותושביה עסקו בחקלאות.

מיקום ואוכלוסיה[עריכה]

העיירה ממוקמת בפלך מינסק שברוסיה הלבנה בסמיכות לבוברויסק. שטח המושבה מתפרש על קצת יותר מעשר דונם, וממוקם בסמיכות לנהר בריוזע, דבר שאיפשר התיישבות חקלאית פורה.

אוכלוסיית העיירה בראשיתה מנתה כשלוש מאות משפחות, ובמהלך מאה שנות קיומה הלכה והתרחבה עד שהגיעה לשיא ההתיישבות בה בשנת תרנ"ז, עם אוכלוסיה של 4234 תושבים[1].

תולדות העיירה[עריכה]

הרקע[עריכה]

נשיאי חסידות חב"ד לאורך הדורות, התעסקו בהטבת המצב הגשמי של היהודים, ועודדו רבים מהם לעזוב את הערים הגדולות, ולהתגורר במושבים ולהתפרנס מעיסוק בעבודת האדמה.

בשנים שקדמו לשנת תקצ"ח, יצא הצאר הרוסי בקריאה ליהודים להתעסק בעבודת האדמה, והדבר היווה תמריץ נוסף ליהודים לעבור אל הכפרים והמושבות, ואדמו"ר הצמח צדק מימש את הפוטנציאל, והחל לעסוק בהקמת מושבה יהודית לחסידי חב"ד, שיעסקו בעבודת כפיים.

הקמת המושבה[עריכה]

שטח העיירה שצעדרין נקנה על ידי אדמו"ר הצמח צדק בשנת תקצ"ט מהנסיך שצעדרינוב, ונקראה על שמו[2].

לאחר קניית שטח האדמה, עודד אדמו"ר הצמח צדק את חסידיו לעבור להתגורר במושבה היהודית, כשהוא תומך כספית במשפחות, מעניק להם כלים שיסייעו להם בעיבוד השדות החקלאיים של המושבה, והקים ועד מיוחד לניהול עניני התושבים, ובשנת תר"ב החלה בפועל ההתיישבות היהודית במקום.

המיוחד במושבה זו היה שכל תושביה היו יהודים חסידי חב"ד, ועל פי הוראתו של אדמו"ר הצמח צדק היו זמנים מיוחדים בשנה בהם כל התושבים לקחו הפסקה בת כמה ימים מהעבודה, וישבו לעסוק בלימוד.

ההתיישבות היהודית הצליחה במאוד, התושבים הצליחו בעבודתם ונהנו משפע כלכלי, והממשל הרוסי הוקיר את פעולתו של הצמח צדק בענין זה, ובשנת תר"ב העניק לו תעודת 'אזרח נכבד לדורותיו'[3].

רוב שטח העיירה לא נשאר בבעלותו של אדמו"ר הצמח צדק, אלא הועבר על שמם של תושבי העיירה ללא תשלום. בהשתדלותו של הצמח צדק, קיבלו התושבים הטבות ממשלתיות נוספות, שכללו הלוואה ארוכת טווח, אותה פרעו על ידי תשלום של אחוזי תבואה מהיבול שגידלו.

את השטח המיוער של המושבה, מכר הצמח צדק לאחד מהגבירים החסידיים מהעיירה בוברויסק, ואת הכסף שקיבל מהמכירה, שלח לביסוסו של כולל חב"ד[4].

חיי הקהילה בעיירה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומכי תמימים שצעדרין

בשנותיה הראשונות של המושבה, היה מגיע אדמו"ר הצמח צדק מידי שנה לבקר במקום, להתוועד ולועדד את החסידים שעברו להתגורר במושבה, אך בשנים מאוחרות יותר פסק נוהג זה, ובמקומו היה מגיע אחד מבניו לדרוש בשלום התושבים, ולהתעניין במצבם הרוחני והגשמי.

העיירה הייתה ממוקמת בסמיכות לעיר פאריץ', שם התגורר המשפיע ר' הלל מפאריטש, שהיה מגיע לבקר את תושבי העיירה מפעם לפעם ולעורר אותם בעבודת ה'.

לקראת חג הסוכות, היו תושבי העיירה מספקים לולבים והדסים לכל חסידי ליובאוויטש ברוסיה הלבנה, ואף לרבותינו נשיאינו עצמם.

לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק בשנת תרכ"ו התקשרו רוב תושבי העיירה לאדמו"ר המהר"ש, על אף סמיכותה הרבה של העיירה לבוברויסק, מקום מושבו של האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון.

בשנת תרס"ט התנפלה קבוצה של גזלנים ורוצחים על אחד מבתי העיירה ורצחו שבעה מתושביה. אנשי העיירה המבוהלים שלחו משלחת אל אדמו"ר הרש"ב וביקשו ממנו לחזק את רוחם של התושבים באמצעות ייסוד סניף של ישיבת תומכי תמימים.

הצעתם התקבלה, ובראשית שנת תר"ע עברה לשם קבוצת התלמידים הראשונה מישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (מהקבוצה שלמדה בבאבינאוויטש).

עם התייסדות הישיבה התיישבו במקום דמויות חסידיות ידועות כגון המשפיע הרב שאול דב זיסלין והרב אלתר שימחוביץ, והדבר הפיח רוח חיים חדשה בקהילה.

המצב הרוחני והגשמי של יהודי העיירה היה טוב כל כך, עד שהיו כאלו שהתבטאו על העיירה כ"ארץ ישראל של רוסיה", וילידי העיירה העידו שכאשר אמרו שמצב היהדות ברוסיה דחוק והיהודים נרדפים - הם לא הצליחו להבין על אלו צרות מדברים.

סופה של העיירה[עריכה]

ההתיישבות היהודית במקום נמשכה מאה שנה, ובמלחמת העולם השניה בשנת תש"ב, ברחו רוב תושבי העיירה ונטשו אותה מאימת הנאצים, אך נשארו שם כשש מאות נפשות של אנשים חלושים שלא יכלו לעמוד בטלטולי הדרך ונותרו בעיירה.

כאשר הגיעו החיילים הנאצים למקום, הובילו את כל תושבי העיירה אל מחוץ לעיר בסמיכות לבית העלמין המקומי, ירו בהם, וקברו אותם בקבר אחים.

כיום אוכלוסיית העיירה כוללת כ-800 תושבים רוסים, ואין זכר לחיים היהודיים שפרחו במקום בשנותיה המאושרות של העיירה.

אישים הקשורים לעיירה[עריכה]

רבני העיירה[עריכה]

משפיעי העיירה[עריכה]

  • ירוחם פישל מיאנוביץ'.
  • ישראל משה משצעדרין.

ילידי העיירה[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. 'בוברויסק', ספר זכרון לקהילת בוברוסיק ובנותיה, עמוד 821.
  2. ישנם הטוענים כי השליח לביצוע הקניה בפועל היה ר' חיים גולדוץ. ראו גליון 'העבר' תשי"ג, עמוד 94.
  3. תצלומי המסמכים הרשמיים נחשפים קישור col.
  4. במכירה התנה הצמח צדק שהגביר ייתן אפשרות לתושבי העיירה לכרות עצים בחינם לצורך בניית בתים.
עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר ·ז'לובין · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אורשה · בישנקוביץ · ברסלב · גלובוקי · דוברובנה · דיסנא · דישקע · דרויה · לפל · הרדוק · טולצ'ין · סיינו · סוראז · פולוצק · צשניק · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהעיירות בפולין