חודש אדר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

<< >> חודש אדר

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

חודש אדר הוא החודש השישי לבריאה, והחודש השנים-עשר למנין בני ישראל.

שם החודש - "אדר", רומז לענינים רוחניים נעלים, הקשורים לחודש זה. אף על פי ששמות החדשים עלו עם בני ישראל מבבל, והיינו, שכל שמות החדשים הנקוטים בידינו כיום, אינם בלשון הקודש, אלא בלשון כשדים, והם בדרך כלל שמות פרסיים. ולכאורה, הכיצד זה מיחסים כונות רוחניות לשמות אלו? אך הענין הוא, כי באמת שמות החדשים - שמות של קדושה הם, אשר שרשם בתורה, ורמוזים בהם ענינים רוחניים נעלים. ויש בהם ניצוצות נעלים דקדושה, בין אם הם בלשון כשדים ובין אם הם בלשון הקודש, אלא שנפלו בגלות לתוך הקליפות, עד שבאו בני ישראל לגאלם מהגלות ולגלות את משמעותם הרוחנית.

ולזה כיונו חז"ל באמרם: "שמות החדשים עלו בידם מבבל", והיינו, שהמשמעות הרוחנית של החודש - הרמוזה בשם של החודש - נתחדש ועלה מבבל.

מהותו וסגולותיו[עריכה]

אדר - הוא מלשון "אדיר", שנאמר: "אדיר במרום ה'", וזהו סוד ריבוי השמחה בחודש זה, ואחז"ל "משנכנס אדר מרבים בשמחה". יש בזה שני ענינים: א) מרבים בשמחה - לשון ציווי, שצריך אדם להרבות בשמחה. ב) מרבים בשמחה - לשון הבטחה, שה' מבטיח שתרבה השמחה בישראל. כי בחודש אדר נמחה עמלק, על ידי נפילתו של המן האגגי, אשר ביקש להשמיד וגו' ח"ו - את כל היהודים, ונהפוך הוא - אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם. עוד רמז בשם "אדר" - א' דר, שממשיכים האל"ף - בחינת עצמותו יתברך, שיהיה דר בדירה בתחתונים ממש. ובחודש אדר נעשה הגילוי ד"אדיר במרום", ועל ידי זה אנו מתקרבים לביטול בעצם של כל הבריאה אל ה', למחיית עמלק בתכלית.

נפילתו ומחייתו של המן העמלקי היא בימי הפורים - על שם הפור הוא הגורל לפני המן, וענין הגורל היא פעולה בלי טעם ודעת, ונעשתה על ידי המן מתוך כפירה ושנאה בלי טעם ודעת, ולכן נתבטלה על ידי גילוי עצמותו יתברך שלמעלה מעלה מטעם ודעת. ובזה מתרבה השמחה, כי "אין שמחה כהתרת הספיקות" - אלו הספיקות באמונה המביאות לידי כפירה ח"ו, כי ספק בגימטריא עמלק, ו"התרת הספיקות" - היא ביטול בסיס קיומו של עמלק ימ"ש.

על פי הנאמר בתוה"ק: "והחודש אשר נהפך להם וגו' לשמחה וגו' ליום טוב". מכיון שהכתוב תולה זאת בחודש (ולא ביום מסוים בחודש), נמצא לפי זה, הרי כל ימי החודש, הם ימי סגולה להפיכת הדברים והענינים השליליים - לטוב ולשמחה. והיינו, אשר גם הענינים שאינם בטוב הנראה והנגלה, מסוגל הוא חודש זה להפכם לשמחה וליום טוב - נראים לעיני בשר. וזהו טעם ההלכה, ד"בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי וכו' לימצי נפשיה באדר, דבריא מזליה" (ולגירסת הרא"ש - דתקיף מזליה).

חודש אדר כהכנה לחודש ניסן[עריכה]

אמרו רז"ל: בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל, וכך נפסקה ההלכה. נמצא שבחודש אדר צריך לעשות את עבודת ההכנה לקראת הגאולה. בראש ובראשונה יש להסיר את סיבת הגלות שהיא היפך הגאולה. שנית, צריך להתכונן למצב הטוב שיהיה בזמן הגאולה. סיבת הגלות היא כמו שכתוב בתפילה: "מפני חטאינו גלינו מארצנו", ובחטא העיקרי על פי מארז"ל: "מקדש מפני מה חרב מפני שהיתה בו שנאת חנם", לכן ההכנה לגאולה צריכה להיות התאחדות של כל ישראל.

וכך אמרז"ל: "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים", שבזה בא לידי ביטוי ענין האחדות בישראל, וההכנה לגאולה:

בר"ח אדר היו כל בני ישראל משתווים בתרומתם - מחצית השקל לצרכי הקרבנות - העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט - ומתכללים - בהשתתפות כולם יחד - בקומה שלימה, להקריב קרבן לה', שנעשים כולם אגודה אחת לעשות רצון אבינו שבשמים, וזהו תיקון סיבת הגלות, המביא לגאולה. ועוד זאת, מכריזין על הכלאים, על החובה לעקור ולשרש את הכלאים שצמחו בשדה. וענינו ברוחניות, שהקליפה והסט"א שהיא "צד אחר" והיפך בתכלית מצד הקדושה, ואין לך "כלאים" - מין בשאינו מינו - כתערובות טוב ורע, וזה המצב השורר לדאבוננו עתה בזמן הגלות. אבל בזמן הגאולה כאשר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", תהיה הבריאה בקדושה - בלי תערובת של רע ח"ו. לכן בר"ח אדר משמיעין על הכלאים, כי זו עבודתנו בהכנה לגאולה (ניסן) - לעקור ולשרש את הרע המעורב בעולם.

יצוין גם, שביום ט' באדר שני ת"ש, הגיע אדמו"ר הריי"צ לארה"ב, והניח את היסודות לעבודת הפצת היהדות ומעינות החסידות בחלק התחתון של כדור הארץ, ובזה פתח את השלב האחרון בהכנה לגאולה השלימה על ידי הרבי.

ימי חב"ד[עריכה]

אירועים[עריכה]

נולדו[עריכה]

נסתלקו[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]


חודשי השנה

תשרי | חשוון | כסלו | טבת | שבט | אדר | ניסן | אייר | סיוון | תמוז | מנחם אב | אלול