חתונת אדמו"ר שליט"א

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סדרת ערכים בנושא
תולדות חייו של הרבי
חתונת אדמו"ר שליט"א (תרפ"ט)
המקום בו נערכה חתונת הרבי בוורשה (מבנה הישיבה המקורי נהרס במלחמת העולם השניה)

חתונת הרבי מלובביץ' עם הרבנית חיה מושקא, נערכה בי"ד כסלו תרפ"ט, בעיר וורשה.

השידוך[עריכה]

הקדשת הרב מאיר שפירא על ספרו 'אור המאיר' אותו העניק לרבי כמתנת חתונה: "מתת דרשה לענבי הגפן בני אבהן עילאין קדישין, ביום החתונה ג' וישלח תרפ"ט בעיר ווארשא יצ"ו, מאת המחבר"

בשנת תרע"ט אמר אדמו"ר הרש"ב לבנו, אדמו"ר הריי"צ, אודות שידוך לבתו "שיש לחשוב אודות בנו של לוי'ק"[1]. ביום שישי ערב שבת קודש פרשת תולדות, ג' בכסלו שנת תרפ"ט נערך באופן רשמי "קישורי התנאים" בין הרבי למרת חיה מושקא שניאורסון, בתו של אדמו"ר הריי"צ. החגיגה התקיימה בעיר ריגא[2]. בשבת פרשת ויצא, ביום י"א בכסלו, היה ה'שבת חתן' והוא עלה לתורה ("אופרופעניש") במנין של אדמו"ר הריי"צ. לאחר התפילה התקיימה התוועדות עם אדמו"ר הריי"צ, בו אמר מאמר ד"ה "וכל בניך למודי ה' ורב שלום בניך".

החתונה[עריכה]

צילום שני צידי התשורה שחולק בחתונה

שבועיים לאחר בואו בקשרי השידוכים, ביום י"ד בכסלו, התקיימה חגיגת הנישואין של הרבי בחצר ישיבת תומכי תמימים וורשא. מסדר הקידושין היה אדמו"ר הריי"צ שגם אמר את כל שבע-הברכות בדביקות[3]. במהלך סעודת החתונה עבר אדמו"ר הריי"צ משולחן לשולחן עם מגבת מלצרים על כתפו, חילק משקה ובירך את המסובים. במהלך החתונה שוחח הרבי עם הרב מנחם זעמבא והרב מאיר שפירא. האחרון הגיע למחרת החתונה להמשיך את שיחתו עם הרבי ואף העניק לו את ספרו "אור המאיר" עם הקדשה, כמתנת חתונה.

סעודת החתונה נגמרה בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר. לאחריה נעמדו הקהל והאדמו"רים שהשתתפו בשמחה ורקדו יחד כמה פעמים בעיגול (כריקוד חסידי פולין). לאחר מכן רקדו אדמו"ר הריי"צ והרבי יד על כתף במהירות, כסגנון הריקוד החב"די, והאדמו"רים נפרדו לשלום.

אירוע מקביל ביקטרינוסלב[עריכה]

הוריו של הרבי נבצרו מלהשתתף בחתונה עקב איסור יציאה מרוסיה בעקבות פעילותם למען היהדות. הם ערכו במקביל אירוע חגיגי לציון חתונתם בנם. באירוע השתתפו ידידים רבים והשמחה הייתה גדולה, למרות העדרם של החתן והכלה[4].

האירועים אחר החתונה[עריכה]

אחרי החתונה שהו הרבי והרבנית מספר ימים בבית מלון בוורשא. ביום שלמחרת החתונה העניק אדמו"ר הריי"צ לרבי את הספר סיפורים נוראים של החסיד רבי יעקב בכרך מקידאן ואמר לו שהיות והחתן בימים אלו טרוד ואין באפשרותו להתעמק בלימוד, ניתן לנצל את הזמן לקריאת סיפורי חסידים.

ביום חמישי ט"ז בכסלו חזרו הרבי והרבנית לריגא והתגוררו שם במשך כשני חודשים, ובי' שבט תרפ"ט עלו על הרכבת מלטביה לברלין וקבעו בה את מושבם.

מעלת היום[עריכה]

על יום נישואיו אמר הרבי:

י.png חתונה בכלל אצל כל איש פרטי — הוא עניין כללי. אבל אצלי — הרי על ידי החתונה הוכנסתי אחר כך בענינים כלליים כו'. זה היום שבו קישרו אותי עמכם, ואתכם עמי, וביחד נתייגע ונביא את הגאולה האמיתית והשלימה, יעזור ה' יתברך שנראה פרי טוב בעמלינו. י.png
משיחת שבת פרשת וישלח, י"ד כסלו תשי"ד‏‏

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. נישואי הנשיאים (ספר)
  2. מסופר, שלפני החופה שאל ר' בערל משה שמוטקין את אדמו"ר הריי"צ מה טיבו של חתן זה, והשיבו: "את בתי נתתי לאיש. הוא בקי בבבלי ובירושלמי, יודע ראשונים ואחרונים ועוד; בשעה ארבע לפנות בוקר אינו ישן לעולם - או שעדיין לא הלך לישון, או שכבר עמד משנתו".
  3. כשאדמו"ר הריי"צ אמר את שבע הברכות, קרא לפתע אחד החסידים שעוד זכה לראות את פני אדמו"ר הרש"ב בהתפעלות: אוי, הרבי (אדמו"ר הרש"ב) הרי מסדר קידושין!
  4. תיאור האירוע נכתב ברשימותיה של אמו של הרבי - הרבנית חנה רשימת זכרונות מהרבנית הצדקנית מרת חנה (עמ' 15) קובץ PDF