אגודת חסידי חב"ד (ישראל)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק באגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל. אם התכוונתם לאגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, ראו אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית).
בית אגודת חסידי חב"ד בכפר חב"ד

אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש (מכונה בר"ת אַגוּ"ח) הינו ארגון-על של חסידות חב"ד בארץ ישראל שתפקידו לפקח ולסייע למוסדות וחסידי חב"ד בארץ ישראל ובד בבד לנקוט בפעולות עצמאיות ובהם: לעורר את חסידי חב"ד ללימוד חסידות ברבים בכל מקום לפי סגנונו ולקבוע זמנים להתוועדויות באהבת ריעים בין החסידים[1]. במהלך השנים קיבלה אגו"ח משנה תוקף בהיותה הסמכות שעליה לנהל את קהילת חב"ד, בהנהגת רבני חב"ד[2].

רקע[עריכה]

בחודש תמוז שנת תש"א ייסד אדמו"ר הריי"צ את אגודת חסידי חב"ד בארץ ישראל ומינה את הרבנים; שאול דב זיסלין, משה גוראריה וחיים יוסף רוזנבלום שיהיו חברי הוועדה ושתפקידם לבסס את אגו"ח בכל רחבי ארץ ישראל. בשנת תשי"א ייסד הרבי את ארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ ישראל כמחלקה של אגו"ח לצעירים והיא נטלה את עיקר הפעולות הקשורות עם הפצת היהדות ותורת החסידות. אגו"ח החלה להתמקד בעיקר בדאגה לביסוס וייצוג המוסדות, קהילות חב"ד, בתי הכנסת, משרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.

הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב

במכתב למוסדות חב"ד בארץ ישראל הגדיר הרבי את היחסים בין המוסדות לאגו"ח בשני רבדים[3]: א. כלפי המוסדות - כל מוסד הוא אוטונומיה נפרדת והוא יעמוד בקשר עם מרכז אגו"ח באמצעות נציג. ב. כלפי חוץ - יהיה נציג אחד מטעם אגו"ח שייצג את כל מוסדות חב"ד בארץ ישראל.

התנהלות אגו"ח היא על ידי אסיפות שבועיות של חברי ההנהלה. כאשר הייתה התרשלות בקיום אסיפות, התפלא הרבי ועורר על כך[4]. כעבור שלוש שנים כותב הרבי שוב על חוסר האסיפות והעדר הפעילות של אגו"ח במשך שלושת השנים שעברו[5]. במכתב נוסף כותב הרבי ששמע שאי קיום האסיפות נובע מחוסר יכולת לרכז את כל חברי אגו"ח וצא"ח[6]. בעקבות כך ביקש הרבי שיודיעו לו על החברים שאינם פעילים והסיבה לכך[7].

תפקידי אגודת חסידי חב"ד[עריכה]

אנשי אגו"ח בביקור אצל אנשי ציבור.

תפקידיה של אגודת חסידי חב"ד נקבעו על ידי הרבי[8], כאשר חלקם הוטלו במהלך השנים, כפי הצורך:

  1. ייצוג חסידי חב"ד שאינם מיוצגים על ידי מוסד חב"די כלשהו.
  2. תיאום בין המוסדות למניעת התנגשויות.
  3. פיקוח חיצוני על מוסדות חב"ד ודיווח למרכז ב-770[9] באמצעות מבקר שמונה על ידי הרבי[10].
  4. פיקוח כללי על הארגונים החב"דיים החדשים (כגון, צא"ח, איגוד נשי חב"ד ועוד).
  5. ערנות למתרחש בארץ ונטילת יוזמות נדרשות.
  6. תפקיד נוסף: אחריות על נושאי היחסי-ציבור, תוך שיתוף פעולה עם צא"ח[11].
  7. כמו כן, הקמת מוסדות חב"ד חדשים בארץ ישראל דורשת פניה קודמת ותיאום עם אגו"ח[12]. עסקני חב"ד רבים שפנו לרבי בעניין פתיחת מוסד חדש הופנו לאגו"ח[13].
  8. שמירה על צביונה של חסידות חב"ד כתנועה לא פוליטית, בכל מחיר[14].
  9. קשר עם אישי ציבור[15] ורבנים[16].
  10. דיווח מהנעשה בארץ ישראל באופן כללי ומקהילות חב"ד בפרט[17].
  11. שמירה על צורתם של בתי כנסת חב"ד ופיתוחם.
  12. ייצוג ופרסום חב"די בעיתונות[18] ועדכון המרכז בניו יורק מכל הנכתב בעיתונות בארץ ישראל על חב"ד[19].
  13. אחריות להגדלת קהילת חב"ד וארגון מקורות תעסוקה לחסידי חב"ד[20] ומשרות רבנות[21].
  14. סיוע כספי לאנ"ש ולחיזוק היהדות[22] (בניית מקוואות חב"ד על פי שיטת אדמו"ר הרש"ב[23] ועזרה ברכישת פיאות נוכריות[24]).
  15. השגת כתבי-יד מאדמו"רי חב"ד[25].

מחלקות אגו"ח[עריכה]

  • צעירי אגודת חב"ד - מחלקה לצעירים - בחודש סיוון שנת תשי"א ביקש הרבי לייסד ארגון תחת אגו"ח, בשם צעירי אגודת חב"ד, על מנת לחזק את כוחותיהם ובשביל פעילות רחבה אצל הנוער[26]. כעבור שלושה חודשים, ביום ט' אלול, ביקש הרבי שאגו"ח יפקחו על הארגון הנוסף - צעירי אגודת חב"ד[27].
  • נשי ובנות חב"ד - מחלקה לנשים - במקביל לייסוד "צעירי אגודת חב"ד" ביקש הרבי להקים גם ארגון מיוחד לאיגוד ופעילות בין נשי חב"ד, בסגנון המתאים להם. הארגון שהוקם נקרא "נשי ובנות חב"ד"[28]. לאחר יותר משנה כתב הרבי לארגון "נשי ובנות חב"ד" שהוא מהווה חלק מאוטונומיה נפרדת שתחת אגו"ח[29].
  • איגוד המשפיעים - בשנת תשמ"ז הקים הרב שמואל גריזמן את איגוד המשפיעים במטרה לאגד את כלל משפיעי חב"ד. עם הקמתו קיבל האיגוד את חסות אגו"ח בארה"ק.
  • מטה משיח - גוף עצמאי בהנהלת חברים, עסקנים ורבנים חב"דיים. קיבלה את חסותה הרשמי של אגו"ח.
  • מחלקת החינוך - ועדת החינוך החב"די, בניהולו של הרב זושא פויזנר, עוסקת כל ימות השנה במציאת דרכים לשכלל ולשפר את מצב החינוך במוסדות אנ"ש בארץ הקודש. במסגרת תפקידו, מבקר ר' זושא במוסדות החינוך, ומייעץ בענייני החינוך השונים שעל הפרק. במשך השנה נערכים ימי עיון בשלל נושאים בתחום החינוך ברחבי הארץ, ו"שבת חינוך" אחת בשנה. תחת המחלקה פעל בעבר מכון הוצאה לאור שהוציא את ירחוני 'חינוך בדרך המלך', בהשתתפות מבחר מחנכים חב"דיים[30].
    החל משנת תשע"ג החלה הוצאה לאור מחודשת של ירחון חודשי, העוסק במגוון תחומים המעשירים את הידע החסידי ואת המודעות לאופן הנכון להתנהלות חסידית של בית חב"די. הירחון המחודש נערך על ידי ר' ישראל יצחק זלמנוב (מחנך בתלמוד תורה בלוד) ור' מנחם מענדל ערד[31].
  • יד לילד המיוחד - (תחת 'מחלקת החינוך') מתן סיוע לילדים בעלי מוגבלות נפשית או גופנית. יו"ר המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בלניצקי. מנהלת הפעילות היא שרה רבקה ליפש. מפעילות המחלקה: ארגון שבתות נופש למשפחות הילדים המיוחדים, הפעלת מחנה קיץ לילדים המיוחדים, טיולים משותפים לילדים ומשפחותיהם, יצירת קשר רציף בין ההורים לאנשי מקצוע המתמחים בסיוע לילדים מיוחדים.
  • מחלקת מחנכים מייעצים - בשנת תשס"ד הוקמה לשכה לפניות הציבור בשם "מחנכים מייעצים", שמטרתה לייעץ ולסייע לאנ"ש בבעיות חינוכיות של בנים ובנות מכל הסוגים ובכל הגילאים, תיווך בין הורים למוסדות, וכן עזרה בהרשמה או במציאת מוסד מתאים. ללישכה קו טלפון פתוח, באמצעותו ניתן לקבל יעוץ חינוכי מאחד מחברי הלשכה, ללא תשלום ובדיסקרטיות מלאה. במקרה הצורך נקבעת פגישה אישית עם הפונים, ליעוץ והכוונה אישיים. הלשכה עצמה מאויישת על ידי מחנכים ומחנכות ואנשי מקצוע בכירים בתחום החינוך.
  • כולל יום שישי - בשנת תשס"ד נפתח בבית אגו"ח 'כולל יום שישי' המיועד לאברכים ולבעלי-בתים שאינם עובדים בימי שישי, ובוחרים לנצל את זמנם ללימוד חסידות ונגלה כדבעי. הכולל נפתח על פי הוראת הרבי מליל ט"ו תמוז תשמ"ה שהלימודים בבנין יתקיימו בכל ימות השבוע, גם ביום שישי. במהלך יום הלימודים משתלבים המשתתפים בתכנית לימודים מיוחדת, הכוללת לימוד בשיחה עיונית על הרמב"ם הנלמד בשבוע זה, ושיחה אודות פרשת השבוע. לכולל ספריה ענקית הכוללת עשרות ספרים שונים. ראש הכולל הוא הרב שלום בער לבקובסקי.
  • המטה לשלום העם והארץ - נוסד בשנת תשנ"ג במסגרת אגו"ח, על מנת לרכז את הפעולות הרשמיות של חב"ד בנושא שלימות העם ושלימות הארץ.
  • מכון הרבי - אוצרו של משיח - הוקם בשנת תשנ"ח כמכון ללימוד, עיון, מחקר והפצה של תורת הרבי, באמצעים טכנולוגיים חדישים ובאמצעות רשתות תקשורת בין-לאומיות.
  • מחלקת ניהול - נוסדה בשנת תשס"ב במטרה לפקח ולסייע בניהול מוסדות חב"ד. רכז המחלקה הוא ר' מנחם מענדל בליניצקי. מידי שנה מכנסת המחלקה את מנהלי המוסדות לכינוס שנתי. היא מסייעת למנהלים, מסיירת במוסדות, ואף הוציאה לאור את קובץ "ניהול המוסדות" המכיל קטעי שיחות, מכתבים ומענות קודש נדירים מהרבי בנוגע לאופן ניהול מוסדות חב"ד בארץ הקודש ובעולם. קובץ א' יו"ל בתשס"ג וקובץ נוסף יצא בשנת תשס"ד. בשנת תשס"ח יצאו לאור שני הקבצים מאוחדים עם הוספות.
  • חסדי שלמה ומשה - מרכז סיוע - בחודש אלול תשס"ז הכריזה האגודה על הקמת מרכז סיוע לאנ"ש במציאת עבודה ועוד' על שם יו"ר אגו"ח הרב שלמה מיידנצ'יק וסגנו הרב משה אשכנזי. מנכ"ל המרכז הוא הרב ראובן קופצ'יק.

פעולות אגו"ח[עריכה]

כינוס תורה, תשס"ח

מאז הקמת אגו"ח, חבריה מסייעים בתחומים שונים למוסדות חב"ד. אגו"ח היתה חלק מהקמת ופיתוח רשת אוהלי יוסף יצחק, כפר חב"ד, שיכון חב"ד בלוד, ותרמה למאבקים של הרבי כמו מיהו יהודי ושלימות הארץ.

אגו"ח גייסה תורמים לטובת מוסדות רבים, וכן ייעצה למוסדות כיצד לנהל טוב יותר.

בול חב"ד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בול חב"ד

במלאת 100 שנה להולדת הרבי החליטה רשות הדואר כמחווה של כבוד והוקרה לרבי מלך המשיח - להנפיק בול לכבודו.

לאחר שהובהר להם כי הדפסת תמונתו של הרבי על-גבי הבול עצמו אינה באה בחשבון (על-פי ההוראה הידועה שלא להדפיס בול עם תמונת אדמו"ר הזקן[32]) - נענו לבקשתו של יו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב שלמה מיידנצ'יק, לבחור בדבר הקרוב ביותר לתמונתו של הרבי - ציור 770.

במשך כשנה וחצי פעל הרב מיידנצ'יק לזירוז ההליכים הכרוכים בהנפקת בול, עד לפטירתו המצערת ביום טוב ראשון של חג הפסח תשס"ד.

לצורך המשך הטיפול בנושא הוקמה וועדה מיוחדת להנפקת הבול המורכבת מחברי אגו"ח הפעילים, חברי "התאחדות החסידים לקבלת פני משיח", ובני משפחתו של הר"ש מיידנצ'יק. הוועדה פעלה בעצה אחת עם רבני חב"ד בארץ הקודש.

בראש הועדה להנפקת הבול עומד המשפיע הרב עופר מיודובניק.

כינוסי תורה[עריכה]

בשנת תשס"ד ארגן הרב שלמה מיידנצ'יק כינוס תורה ב-770 בכפר חב"ד. הרב מיידנצ'יק לא זכה להשתתף בכינוס והוא נפטר יום לפני כן ומאז נערכים כינוסים אלו לעילוי נשמתו. הכינוס מתקיים בחול המועד פסח ולאחר מכן נערכת התוועדות חסידית עם המשפיע ר' עופר מיודובניק.

חברי אגו"ח[עריכה]

אגו"ח נוסדה עבור כל עם ישראל בכלל ועבור חסידי חב"ד בפרט, וכשמה כן היא: אגודת חסידי חב"ד - אגודה שבה חברים כל חסידי חב"ד. ולא רק חסידי חב"ד, אלא כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להתקבל לאגודת חסידי חב"ד, כפי שכותב אדמו"ר הריי"צ במכתבו לועד המייסד של אגו"ח מתאריך י"ט תמוז תש"א (אגרות קודש שלו חלק ה' ע' תיט): לחבר באגודת חסידי חב"ד מתקבלים כל יהודי שומר תורה ומצוה מבלי הבדל מפלגה וגזע.

וכך נכתב בתקנון האגודה (שכנראה היה למראה עיניו הק' של הרבי מלך המשיח): כל יהודי מבן עשרים שנה ומעלה תושב ארץ ישראל המגיש בקשה להתקבל בתור חבר באגודה והחותם על התחייבות למלא אחרי תקנות האגודה והחלטותיה באספותי'ה הכלליות יוכל להתקבל בתור חבר באישור ההנהלה של האגודה, ההנהלה רשאית לדחות בקשה זו והחלטתה היא סופית. אין ההנהלה מחויבת לתת נימוקים לסירובה לקבלת המבקש לחבר באגודה.

תש"א-תש"נ[עריכה]

ככל מוסד, יש לאגו"ח הנהלה בפני-עצמה בה ישנם מספר חברים (שהם בדרך כלל) נציגי המוסדות. הצורך בנציגי המוסדות מודגש מאוד באגרות הרבי. כך באגרת שלפנינו לועד הפועל של אגו"ח מתאריך ט' אלול ה'תשי"א (אגרות קודש חלק ד' ע' תסא): כדי שלא יהיו ערעורים על ההחלטות ופעולות אגו"ח, מהנכון שבועד הפועל יהיה על כל פנים בא-כח אחד מכל מוסד (גם בהרכבתו עתה נתמלאה תנאי זה, כי יש בו באי-כח הישיבות תומכי תמימים, תורת אמת, כולל, כפר חב"ד, צעירי אגודת חב"ד וכו').

וכך גם כותב הרבי באגרת למוסדות חב"ד בארץ הקודש מתאריך י"ג כסלו תשי"ב (אגרות קודש חלק ה' ע' עח): כיון שאגו"ח צריכה לייצג את המוסדות השונים כלפי חוץ, מוכרח הדבר שבהנהלת אגודת חב"ד יהיה בא-כח מכל אחד ואחד מהמוסדות, ועל פי מה שכתבו על דבר חברי הנהלת אגו"ח, הרי אמנם יש בההנהלה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

או באגרות קודש חלק ה' ע' קלז: אגו"ח תייצג את המוסדות כלפי חוץ, בענינים שבהם צריכים להיות מוסדות חב"ד כגוש אחד, ולכן צריך שבהנהלת אגו"ח יהיה בא-כח מכל אחד מהמוסדות, ואמנם יש בההנהלה עתה בא-כח מכל מוסד ומוסד.

יו"רים במשך השנים:

תש"נ-תשס"ב[עריכה]

בשנת תש"נ הורה הרבי להפעיל מחדש את אגו"ח. לתפקיד יו"ר אגו"ח מונה הרב שלמה מיידנצ'יק. עמו היו החברים:

בשנת תנש"א צורפו החברים[33]:

ופוטר:

תשס"ב-תשס"ד[עריכה]

בשנת תשנ"ו יזמו חלק מחסידי חב"ד, בהנהגת אחד מחברי אגו"ח את מבצע "נתניהו טוב ליהודים", יוזמה שיצרה חילוקי דעות בין חברי אגו"ח. יו"ר אגו"ח הרב מיידנצ'יק התנגד למהלך. מאז נמנעו שלושה מחברי אגו"ח מלהופיע באסיפות ולהשתתף בפעילות אגו"ח, למרות ההזמנות. בעקבות כך צורפו (באופן חוקי), בשנת תשס"ב, ארבעה חברים חדשים:

כמו כן מונה למזכיר, הרב ראובן קופצ'יק, למנהל בית אגו"ח הרב ישראל מיידנצ'יק ולמנהל הפרוייקטים מונה הרב מנחם מענדל בליניצקי.

לאחר שנת תשס"ד[עריכה]

כינוס אגו"ח לרגל שנת השישים לנשיאות הרבי. בין המשתתפים: חברי אגו"ח הרב חיים יוסף גינזבורג, הרב דוד אבא זלמנוב והרב בנימין ליפשיץ, איש אגו"ח ר' דובער מנדלסון. מזכיר אגו"ח הרב ראובן קופצ'יק, מנהל הפרויקטים ר' מנחם מנדל בליניצקי, מנהל בית אגו"ח הרב שלום ישראל מיידנצ'יק, חברי איגוד המשפיעים שעל ידי אגו"ח הרב זאב וולף קסלמן והרב אברהם מייזליש, ועוד.

בחג הפסח בשנת תשס"ד נפטר הרב מיידנצ'יק. מיד לאחר פטירתו פנו קבוצת חברים מאגו"ח במכתב לרבני אנ"ש וביקשו לדון בעניני הסדר בעמותה. במקביל הוציא הרב משה אשכנזי מכתב קצר[34], בו הוא דורש שלא לעשות כל שינוי בעמותה ובתפקידים בה מבלי לשבת עם כל הצדדים הנוגעים בענין ועם כל חברי ועד רבני אנ"ש. בנוסף לזה, חתמו למעלה מאלף ראשי בתי אב חב"דיים קריאה לרבנים לא למנות את יו"ר צעירי חב"ד ליו"ר אגודת חסידי חב"ד מטעמים שונים (חלק מהחותמים אף ביקשו למנות את הרב נחמן מיידנצ'יק כיורשו של אביו).

בערב שביעי של פסח תשס"ד - מספר ימים לאחר פטירתו של הרב מיידנצ'יק - התפרסמה החלטה של חמשה מחברי ועד הרבנים, בו הם החליטו על; מינויו של הרב אהרונוב ליו"ר, הועידו תפקידים נוספים בעמותה, הזכירו שמות נוספים כחברים בעמותה, ועוד. לעומתם, הרבנים: יוסף הכט ואליהו יוחנן גוראריה - מחברי ועד הרבנים, הוציאו מכתב ובו קובעים כי המהלך של עמיתיהם מנוגד להוראותיו של הרבי בנידון ואין להחלטתם כל תוקף[35]. לקביעה זו הצטרפו: הרב ישעיה הרצל, הרב ברוך בועז יורקוביץ', הרב גדליהו אקסלרוד, הרב ישראל יוסף הנדל, הרב יגאל פיזם, הרב שלום דוב ליפשיץ והרב זכריה גורי[36].

מכאן ואילך, נעשו נסיונות שונים לקבוע את הרכב החברים בעמותה,[37]. לאחר שנים של דיונים משפטיים, הסכימו הצדדים לערוך דיון מכריע בפני בוררים, ובחודש אייר תשע"ג התקבלה ההחלטה הסופית כי אין תוקף חוקי למינוי הרב אהרונוב ליו"ר, וששת החברים שניסה לצרף לעמותה אינם חברים בה[38].

במקביל להליך הבוררות מטעם בית המשפט, התקיים דיון בפני דין רבני חב"ד, כשלראשונה נוכחים כל(!) הרבנים חברי בית הדין, וניתנה האפשרות לכל חברי אגו"ח לשטוח את טענותיהם, כשברקע התקיימו פגישות ומגעים של הצדדים בפני כמה מרבני בית הדין ליצור מתוה לפשרה.

ההחלטה מתשע"ג

כך יצאה החלטה חדשה מטעם בית הדין מתאריך כ"ו סיוון ה'תשע"ג (ראה תמונה), אשר קובעת את חמשת השמות המיועדים לשמש כועד העמותה. זאת כחלק מהסכמת שני הצדדים על צירופם של ששת החברים שבחר הרב אהרונוב (אשר נפסלו על ידי הבוררים), כאשר בהמשך יוסיף גם הצד השני ששה חברים כדי לאזן את המצב בעמותה, ולתת ייצוג הולם לקהל אנ"ש באה"ק. מטרת ההסכמה הייתה לעצור את המחלוקת ולאפשר בחירה של ועד לעמותה. לפי המתווה כל צד התחייב להתרכז בפעולותיו הקיימות, יישוב דברים שבמחלוקת יובא בפני שלושה רבנים שייבחרו לכך מתוך בית הדין, הוסכם כי על תואר היו"ר לא ידונו בשלב זה, ואכן בהחלטת הרבנים מתשע"ג לא הוזכר ענין היו"ר.

החברים כיום[עריכה]

  • מזכ"ל (במינויו של הרב אהרונוב): הרב אריאל למברג.
  • מנהל בית אגו"ח (במינויו של הרב אהרונוב): הרב מנחם מענדל לאטר.
  • מנהל בית אגו"ח (מאז שנת תנש"א, וכהחלטת בית דין רבני חב"ד משנת תשס"ד): הרב ישראל מיידנצ'יק.

קישורים חיצונים[עריכה]

אתרי אגו"ח[עריכה]

פעילות[עריכה]

שונות

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. מתוך אגרות קודש של אדמו"ר הריי"צ מיום י"ט תמוז ה'תש"א: "נחוץ הדבר במאד לסדר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ת"ו, במטרה עיקרית לעורר את ידידינו אנ"ש ותל' התמימים וישיבת צמח צדק ותורת אמת בכל עיר מושבה וקיבוץ, לסדר לימוד דא"ח ברבים בכל מקום לפי מצב הבאים להשתתף בהלימוד, ולקבוע זמנים להתועד לשוחח ביניהם בעניני חסידות ואהבת ריעים.
  2. בתשובה של הרבי לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, מזכיר בית דין רבני חב"ד על מכתבו מזאת חנוכה ה'תנש"א: "תוקף והנהגת וענין אנ"ש שי' בארץ הקודש בידי אגו"ח בארץ הקודש הוא בידי אגו"ח בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שי'.
  3. המכתב מיום י"ג בכסלו שנת תשי"ב. מודפס באגרות קודש חלק ה' עמודים ע"ז-ע"ח.
  4. וכך כותב הרבי באגרת להנהלת אגו"ח, מיום י' במנחם אב שנת תשי"ב: "הנני מאשר קבלת מכתביהם מכ"ד סיון, ח' תמוז, שני מכתבים מט"ז תמוז ופרטי-כל מהאסיפות דיו"ד וי"ג תמוז. ולפלא שאין הפ"כלים מהאסיפות האחרות שלפי התכנית, הרי בכל שבוע צריכה להיות אסיפה, ואולי נפסק סדר זה מפני הקיץ.
  5. באגרת אחרת להנהלת אגו"ח מתאריך כ"ג מנחם אב תשט"ז: "בהזדמנות זו אעורר, שזה עדן ועדנים שלא היתה אסיפת ועד הפועל ושאין אגו"ח מראה סימן של חיים ופעולה ביוזמה של עצמה, וחוששני לאמר שעוד מעט ויהיה שלש שני חזקה בהנהגה כזו"
  6. באגרת להנהלת אגו"ח. נדפסה באגרות קודש חלק כ"ה ע' קנ"א:..קראתי בשם אחד מחברי הועד שהוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב"ד וצעירי אגודת חב"ד וכו'.
  7. בשולי מכתב לאגו"ח מיום כ"ד בסיון תשי"א: "כותבים במכתבם אשר שנים שלשה חברים אינם פעילים, ונא להודיעני מי הם ומאיזה סיבה".
  8. במכתב מיום ט' באלול תשי"א (הודפס באגרות קודש (אדמו"ר שליט"א) חלק ד' עמוד ת"ס) עבור וועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד.
  9. ממכתב הרבי אגרות-קודש חלק ה' ע' קל"ז: "תפקיד המבקרים הוא, כהוראת המלה, בקורת, היינו לבקר את עבודת הנהלת המוסדות ולעמוד בקישור ישר עם כאן ולהודיע מהנעשה בהמוסד. ולכן על הנהלת המוסד לתאר לפניהם עבודתם, להראותם ספרי החשבונות וכו', אבל אין ביד המבקר ליתן פקודות, לשנות החלטות ההנהלה או להחליט דבר בהמוסד.
    "מובן מעצמו שהן אגו"ח והן המבקרים רשאים להגיש הצעות להנהלת המוסד, ולא עוד אלא שמחוייבים בזה אם מוצאים ענינים שאינם מתאימים למטרת המוסד או ענינים המקלקלים בכלל, אבל כל זה אינו אלא בתור הצעה.
    "כתוצאה מכל הנ"ל, הנה האחריות בעד התפתחות כל מוסד ומוסד מוטלת על הנהלת המוסד, והיא היא שצריכה לנקוט בכל הצעדים בנחוצים לקיום המוסד והתפתחותו. וכן על המבקרים מוטלת האחריות לדעת כל פרטי עבודת המוסד, להציע על דבר תיקונים הנחוצים לפי דעתם (אך ורק בתור הצעה כנ"ל) ולהודיע לכאן אם נמצא איזה ענינים או פרטים המזיקים או שאינם מתאימים למוסד".
    בתקופה מסויימת הופסקה עבודת הביקורת והרבי פנה במכתב מתאריך י"ג בניסן ה'תשי"ג (מודפס באגרות קודש חלק ז' ע' רכ"ב): "כנראה שהמבקרים פסקו את פעולתם, ואיני יודע ממי היא המניעה, וכותב הנני להמבקרים ביחוד ולהמוסדות ביחוד, שכוונתי בזה שיבקרו בפועל ולא לבד בהכתרתם בשם זה בלבד, ובמילא הצעתי בביקורם בתקפה כאז כן היום ות"ח בעד הביאור בזה".
  10. היה שהתלוננו לרבי שהמבקר אינו מתאים. השיב להם הרבי במכתב מיום כ"ג בטבת ה'תשי"ב: "במענה על מכתבו מד' טבת, בו מערערים על התמנות הר'.. למבקר בעניני אגו"ח.. כתבתי ברור, שאין המבקר אלא מבקר (קונטרול בלע"ז) ואין בידו להחליט או לשנות דבר, אלא שמתפקידו לעמוד בקשר ישר לכאן, ובמילא באם אומר א קרומע זאך אין דעתו מחייבת כלום. והאמת אגיד אשר בעבודת אגו"ח עד עתה - איני נודע מאיזה טעמים, אבל - לא היו נכרות פעולות ממשיות.. ובטח הנה כמה ענינים שבתור כאלו הנמצאים על אתר ידעו מזה ואפשר היה לפעול בזה, ובכל זאת לא נעשה. ובמילא, בהתאם להנ"ל, כנראה שצריך הענין למעורר בזה שירבה בהזכרה והקיצה וכו'. וכמו שאיתא הרמב"ם בהל' דעות, שאף שדרך המיצוע הוא דרך הישר, אבל מי שנוטה לקצה האחד אי אפשר להתנהג בדרך המיצוע, אלא צריך לאחוז בקצה השני - עד שישתווה. ולכן באה הצעתי, בתקותי שגם להם יקר ענין אגו"ח ושמה הטוב, ושם ליובאוויטש הנה צריך להיות קשור בענין של עשיה ופעולות ממשיות, (על פי מה ששמעתי, כנראה בטוח שהר'.. לא יניח לנמנם ולישון כו'. ומה שמעוררים.. - הנה כבר כתבתי שאין על המבקר אלא לבקר, וביכולתם שלא לשמוע להצעתו.
  11. תפקיד זה התקבל מאוחר יותר. מופיע ב"אגרות קודש" חלק ה' עמוד רס"א.
  12. מכתב הרבי לעסקני חב"ד בטבריה מיום א' בחשוון שנת תשט"ז. הודפס באגרות קודש חלק כ"א ע' שי"ד
  13. לדוגמא: בשנת תשמ"ט פנה הרב איתן יעקב פיזם מקרית שמואל, בנוגע להקמת אגודה לעזרה לנזקקים. הרבי השיב: "הקמת אגודות שייך לאגו"ח באה"ק, ולרבנים פוסקי דינים". בשנת תנש"א הציע הרב ניסן חסדיאל נחשון פתיחת בית חב"ד ביישוב באפרת וקיבל תשובה מהרבי לפנות לאגו"ח. הרב אריה פרקש שאל גם על פתיחת בית חב"ד ביבניאל ונענע שייתעץ עם אגו"ח ובאם יסכימו "אז הסכמה וברכה אזכיר על הציון". בשנת תש"נ פנה הרב אהרן שפירא מפרדס כץ בנוגע להפצת עלון שבועי לבני תורה (בבני ברק ובירושלים, דבר שכבר עשה בעבר ושלח כמה דוגמאות אל הרבי ונענע: "הרי זה ענין כללי בכל ארץ הקודש ובמילא שייך לאגודת חסידי חב"ד הכללית בארץ הקודש ולא ליחידים וקבוצות כפשוט". הרב דוד נחשון הציע להקים מטה מיוחד שיעסוק בעניני משיח. מענה הרבי: "כל זה שייך לאגו"ח וועד רבני אנ"ש שבארץ הקודש". ועוד רבים
  14. ממכתב הרבי מיום כ"א בסיוון שנת תשי"ד: "נבהלתי להשמועה, אף שאינני יכול לברר ברור אם כנה היא, אשר יש סברא שהרשת תעבוד ותפעול במקום אחד תחת שם מוסד חינוך מפלגתי (אלא ש"מבטיחים" להם שרוחניות הענינים תהי' ביד הרשת). ונבהלתי עוד יותר לההוספה, אשר דוקא מזקני אנ"ש הונח אצלם ככה, ולא לבד שהסכימו על זה אלא שפירשו את המברק שלי מתאים לסברא הנ"ל. וכמה עלוב דורנו זה, אשר גם על טעות כזה יש להזהיר ולקרות בקול שזהו טעות ולא האמת. ואף אם גם היתה הבטחה הנ"ל בת קיימא, שגם בזה איני מאמין כי אין הדבר תלוי ביחידים המבטיחים אלא בהמפלגה בכללותה, הנה אין רשות למי שהוא להדביק על עניני חב"ד יארליק של מפלגה איזה שתהיה.. ובא אני בזה גם לאגו"ח, מתאים למה שקויתי מאז שאגו"ח תשמור על הנקודה הכללית וחוט השני דפעולות חב"ד, שלא יסורו מן המסלה אותה סללו רבותינו הקדושים נשיאינו, ועל אחת כמה וכמה שלא יעשו ענינים הפכים מזה" (ההדגשה אינה במקור)
  15. פעמים רבות התקבלו מהרבי הוראות בנושא שמירת קשר עם אנשי ציבור. במכתב מתאריך א' בניסן ה'תשט"ז כותב הרבי: "ובקשר עם ימי חג הפסח הבא עלינו לטובה, הרי על דרך דאשתקד מטובם לשלוח בשמי מצה שמורה (כמובן מאפיית יד) למר שז"ר שי', מר סירקוס שי' מר יצחק קורן שי', ואם יציעו לשלוח עוד למי, מטובם לפרט הצעתם ואענה במברק ות"ח מראש על הטרחה בכל זה". בהזדמנות נוספת כתב הרבי (בתאריך י' בכסלו תשט"ו. הודפס באגרות קודש חלק י' ע' קכ"ח-ט): "זה מכבר הצעתי ובקשתי, שיתענינו להפגש עם אלו שביקרו אותי בהיותם בארצות הברית, כיון שיש כמה ענינים שהנ"ל הבטיחו. ומובן אשר תועלת גדולה שהם - האנשים הנ"ל - בעצמם יאמרו שהבטיחו פרטים אלו, שאז בודאי יקיימו הבטחתם בהקדם. וכנראה משתיקותם לא עשו בזה עד עתה. וחבל על העבר. ועל כל פנים בטח ישתדלו למלאות את זה בעתיד.. ומובן מעצמו שנחוץ במאד שיודיעו אחר כך לכאן - בפרטיות - מהפגישה והשיחה".
  16. לדוגמא, אגרות-קודש חלק ה' ע' ש"ב הרבי מבקש לבקר את "הרב אבוחצירא על פי בקשתי להבעת כבוד".
  17. מכתב הרבי להנהלת אגו"ח מתאריך כ"א בסיוון שנת תשי"ד (מודפס אגרות קודש חלק ט' ע' קכ"ו-ז): יהי-רצון ויבוא הזמן שאוכל לקבל ידיעות מפורטות ומתאימות מהנעשה בארץ הקודש ת"ו מאגודת חב"ד". במכתב נוסף (אגרות קודש חלק ח' ע' קצ"ח) מהרבי לאגו"ח נכתב: "אתפלא אשר אחרי שבקשתי זה כמה פעמים להודיע מהמרחש במה שיכול להיות נוגע למוסדות חב"ד ועבודת חב"ד.
  18. ממכתב כ"א בסיון שנת תשי"ד: "נבהלתי בהתקבל אלי קטע העתון של מכתב מר.. ועוד יותר ממה שאגו"ח, כנראה, שלא הגיבו על זה כלל, לא רק במכתבי-עת אלא אפילו גם לא בפני' אל הנ"ל באופן המתאים ובדברים המתאימים לתוכן מכתב הנ"ל והביטויים אשר בו. נהניתי על כל פנים במקצת מה שאחד מן ההנהלה שלח להנ"ל מכתב חריף.. ולא באתי אלא בהנוגע לעתיד". באגרת י"ג בתשרי שנת תשט"ו (מודפס באגרות קודש חלק י' ע' י"ב): "נהניתי מקטע דהמודיע והקול, בו נדפסו במרוכז מוסדות חב"ד, אף שפלא שלא נזכרה גם כן אגודת נשי ובנות חב"ד, שבאיזה אופן שתהי' עבודתן הרי בודאי הדפסה על דרך זה במכ"ע היתה מחייבת אותן ומביאה פעולה לטובה".
  19. באגרת מתאריך י' במנחם אב שנת תשי"ב: "זה כמה פעמים כתבתי שמהנכון הוא, מפני כמה טעמים, שמכל הנדפס בעתונות שלהם בנוגע לחב"ד ישלחו קטע לכאן, ובהתאם לדחיפת הענין אם בדואר אוירון או בדואר רגיל".
  20. ממכתב המודפס באגרות קודש חלק ח' ע' ש"ז: "כדאי היה לדעת המצב עתה, היינו איפוא ישנם בתי כנסיות חב"ד וכן רבנים ושו"בים חב"ד - כדי לעמוד על המשמר שלא יופחת מספרם, ואדרבה. וכן בנקודות ישוב חדשים, שם ישנם עסקנים מאנ"ש וחב"ד, להשתדל על ידם למצוא שם ענינים פרנסה בשביל אנ"ש, או גזע אנ"ש, ובפרט במשרות הנותנות השפעה לבעליהם במובנים רוחניים.
  21. אגרות קודש חלק י' ע' ק"ד: "בכלל צריך היה לעשות רשימה בתוככי אנ"ש, לדעת מי הם הראוים לקבל משרת רבנות בארץ הקודש ת"ו, ואם מועט מספרם ביותר - היה צריך למלאות החסרון בהקדם. ובודאי ישנם מאברכים או גם מהבחורים הקשישים כאלו הראוים לאותה איצטלא, או שיכולים לקבל סמיכות ושימוש (פראקטיקא) במשך זמן לא ארוך. ובזמננו זה הרי צריך להבטיח כל ענין וענין בעוד מועד.
  22. לדוגמא באגרת מתאריך י' במנחם אב שנת תשי"ב: "לפי דעתי נכון גם כן, שיתנו הלואה של איזה מאות לירות לזמן ארוך למרת.. בכפר - אם יביא לה תועלת במסחרה ובפרנסתה". וכן באגרת נוספת (נדפסה באגרות קודש חלק י' ע' ק"ד): "זכור לי שזה מזמן היתה הצעה לעזור בהכנסת כלה לאיזה אנשים, ובטח יודיעוני גם על-דבר-זה מהנעשה בפועל".
  23. מכתב לאגו"ח מתאריך י"ג בניסן שנת תשי"ג:"בנוגע לשאלתם במפעלות בשטח טהרת המשפחה, הנה יקחו על הוצאתם תשלום תקון מקוה אחת של מרכז טהרת המשפחה המתנהלת על ידי הרב הלפרין, ומובן שצריכה להיות באופן שתתאים לתקנות אדמו"ר (מוהרש"ב), ויתדברו בזה עם המרכז הנ"ל שיהיה התקון על שמו אבל בידם לפרסם שזהו על הוצאות אגו"ח, כי כן היה המדובר עם הרב ברזל שיחיה שהציע לפני את כל ענין זה. נוסף על זה ישנה מקוה שאודותה כתב אלי הרב החסיד דאברוסקין שיחיה מחיפה וכותב שפונה אלי בהצעתם, והתקון דורש סכום של ק"ן לא"י לפי-ערך, ואם כן לדעתי גם זה נכון. ועל פי הנ"ל שיהיה כדרישת תקנת אדמו"ר (מוהרש"ב).
  24. אגרת מתאריך ו' בטבת שנת תשט"ו אל הרב שניאור זלמן גרליק, רבה של כפר חב"ד: "מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [= פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר היה להשיג הלואות בקופות גמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שעל יד כבוד תורתו שליט"א אצל הוו"ח כו' משה דובער גנזבורג ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו)".
  25. אגרת מתאריך כ"א בסיוון שנת תשי"ד (הודפס באגרות קודש חלק ט' ע' קכ"ו-ז): "בתמהון נודעתי, אשר זה לא כבר הביאו מארץ הקודש ת"ו ללונדון וכן לכאן כמה ביכלעך דא"ח למכירה. ולפלא גדול, שאו שלא נודע להם כלל על-דבר-זה או שנודע ולא שמו לב - כי הרי יש מקום לומר, שעל אתר בארץ הקודש ת"ו היה אפשר לקנות ביכלעך הנ"ל בזול יותר, והעיקר לשמרם שלא יפלו בידי זרים (בענין זה, ומי יודע אולי גם זרים כפשוטו), ואין צועקין על העבר, ועל-כל-פנים באתי בהתעוררות על להבא. ותמהתי גדולה עוד יותר, שלמרות שזה איזה שנים שבקשתי לפרסם ולבקש ולחפש אחרי ביכלעך דא"ח ולשלחם לכאן, ואם אי אפשר אחרת הרי על מנת להחזיר, ובמשך כל השנים האלו, הנה רק מאחד נתקבלו איזה ביכלעך בתור חילוף.
  26. אגרות קודש, כ"ד סיון תשי"א: "לדעתי באה העת לארגן מחלקה מיוחדת בין הצעירים מאנ"ש והקרובים לרוח חב"ד, והכוונה בשתים: בשביל חיזוק כחותיהם הם, ובשביל עבודה בחוגים רחבים יותר של הנוער, אשר אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו".
  27. "פיקוח כללי על הסוגים השונים של אנ"ש, כמו על הצעירים שנתארגנו באגודת צעירי אגודת חב"ד בפ"ע, וכן איגוד נשי חב"ד, שבטח יתארגנו גם כן לחטיבה בפ"ע".
  28. מכתב הרבי ב"אגרות קודש", כ"ד סיוון ה'תשי"א: "לדעתי צריך היה לארגן באגו"ח מחלקה מיוחדת של נשים, ופירושו בשתים: לארגן את נשי חסידי חב"ד ואת כל אלה אשר רוח חב"ד יקר ללבן ולנפשן, והשנית, בשביל עבודה בין הנשים בכלל, אשר כמובן אופי מיוחד גישה מיוחדת ותפקידים מיוחדים לעבודה זו.
  29. מכתב מיום כ"ח תמוז תשי"ב: "ארגון נשי ובנות חב"ד מהוה חלק מאגודת חסידי חב"ד באוטונומיה מיוחדת משלו.
  30. 'חינוך בדרך המלך' גליון 14. קובץ PDF קישור לאתר חב"ד אינפו
  31. לצפיה בגליונות: 1, 2, 3.
  32. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק י"ח עמוד רכו.
  33. מכתב המינוי קובץ תמונה
  34. הרב אשכנזי במכתב מיוחד בענין אגו"ח באה"ק קישור לאתר חב"ד אינפו
  35. הרבנים גוראריה והכט: "לאסיפה אין תוקף!" קישור לאתר חב"ד אינפו
  36. המכתב קובץ תמונה
  37. סקירה על המצב בעמותה כיום קישור לאתר חב"ד אינפו
  38. http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75556