יעקב לנדא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב לנדא בעת הגיעו לארץ הקודש

הרב יעקב לנדא, (תרנ"ג - כ"ו שבט תשמ"ו), שימש כרבה של העיר קורניץ, "רב החצר" בבית הרבי הרש"ב ולימים רבה של העיר בני ברק. מחסידיו המקושרים ביותר של הרבי הרש"ב.

תולדות חיים[עריכה]

הרב לנדא בתקופת כהונתו כרבה של קורניץ

הרב לנדא נולד בשנת תרנ"ג בעיירה קורניץ לאביו החסיד הרב משה יהודה לייב לנדא שהיה רבה של העיר. מצד אביו נמנה על גזע היחס של גדולי החסידים הרב מרדכי זיסקינד לנדא והרב זלמן קורניצער, ולמעלה בקודש הגאון רבי יחזקאל לנדא בעל ה'נודע ביהודה', ומגזע הגאון בעל ה'חכם צבי'.

לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ג נתמנה הרב יעקב לנדא לרבה של העיר, זאת על פי הוראה מפורשת של הרבי הרש"ב, וכפי שכתב הוא בעצמו: "על פי לחץ ידידי בית אבא ובהשפעתו של אדמו"ר מליובאוויטש נאלצתי לקבל עלי את הרבנות כממלא מקום אבי למרות גילי הצעיר. כשלוחי הציבור נסעו לשם ר' שלום יצחק בעקער, ר' מרדכי הורביץ (נספה בשואה,), ור' לייב מטוסוב (אף הוא נספה בשואה) אל האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש. גם אני נסעתי אתם וביארתי לאדמו"ר נבג"מ כמה יקשה הדבר בשבילי, אך גברה עלי גזירת הרבי ונכנסתי בעול זה בלב כבד..."

הגאון הרוגוצ'ובי רבי יוסף רוזין קירבו מאוד והיה משוחח עמו בדברי תורה. הרוגוצ'ובר אף היה מסדר הקידושין בחופתו של הרב לנדא.

ברוסיה[עריכה]

שיטת מקווה חב"ד הידועה בשם בור על גבי בור שנתחדשה על ידי הרבי הרש"ב, נבנתה על ידי הרב יעקב לנדא בעיר רוסטוב והיא הייתה המקווה הראשונה שנבנתה בשיטה זו. (כיום מצאו את אותה המקווה בבית הרבי ברוסטוב במצב טוב ושיפצוה מחדש). כן פעל בשליחותו פעולות נרחבות בהפצת היהדות ברחבי רוסיה.

לימים הקים את ישיבת תפארת בחורים מוסקבה שהייתה מיועדת לבעלי תשובה מקומיים, והוא הדריכם וחינכם בדרך האמת - דרך התורה והמצוות.


בארץ ישראל[עריכה]

לאחר עליתו לארץ ישראל, בשנת תרצ"ה שימש כרב העיר רמתיים (כיום הוד השרון), אחר כך כיהן כרב העיר בני ברק במשך 50 שנה - משנת תרצ"ו, עד פטירתו בכ"ו שבט שנת תשמ"ו, (לאחר מכן התמנה לרב העיר, על פי צוואת אביו ובעידוד הרבי, בנו הרב משה יהודה לייב לנדא).

הרב יעקב לנדא.jpg
הרב לנדא בראשית כהונתו כרבה של העיר בני ברק

בבני ברק יסד את עניני המעשרות, שמירת השבת, מקוואות, עירוב, שיעורי תורה. הסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות, תקיפותו על חומת הדת בעיר לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם.

לפעמים יכלו לראות את הרב בעצמו נעמד בשבת ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש בשבת שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת.

במשך השנים גדלה המושבה והפכה לעיר וגדל מספר התושבים היות וצרכי העיר גדלו הקים את מערכת הדת והכשרות בצורה רחבה וגדולה יותר, עמד בתוקף על כל תג של הלכה בלי שום פשרות מתוך יראת שמים אמיתית ותמימה. היה חביב על בני העיר באופן מיוחד ואהבוהו מאוד, כדאמרי אינשי "טוב לשמים וטוב לבריות".

ידיעתו הרחבה וגאונותו בכל מכמני התורה הייתה להפליא, רבים מבני העיר זוכרים את דרשותיו בשבת הגדול ושבת שובה ובכינוסים למיניהם לחיזוק חומת בני ברק, ואת השיעורים בספר התניא שהיה מוסר במשך השבוע, כמו כן דברי תורה שהיה מוסר בכל שבת בשעת "רעוא דרעוין".

במשך כמה וכמה שנים נשא את התואר זקן רבני חב"ד בארץ הקודש והיה מחברי בית הדין של רבני חב"ד.

עם רבותינו נשיאינו[עריכה]

אצל הרבי הרש"ב[עריכה]

הרב לנדא היה צעיר לימים כאשר מונה על ידי הרבי לכהן בתפקיד רב העיר, אך שלטונות הצבא רדפו אחריו והוא הוכרח לנדוד ממקום למקום עד שהגיע לליובאוויטש יחד עם משפחתו, ונשאר במחיצתו של הרבי הרש"ב.

גם כשהרבי נדד מליובאוויטש לרוסטוב, נדד הרב לנדא יחד איתו, ונשאר במחיצתו יחד איתו עד ליום הסתלקותו.

מרוב גודל התקשרותו לרבי הרש"ב זכה לקבל ממנו הוראות והדרכות גם לאחר ההסתלקות של הרב נ"ע. ולדוג' סיפר: שזמם מה לאחר הסתלקות הרבי נ"ע כתב בפ"נ שאין לו יותר חשק לחיות וכי הוא רוצה להקבר ב50 אמה של האהל... ולאחמ"כ פנה אליו הרבי הריי"צ ואמר לו: אבא ביקש למסור לך שלא תכתוב שטויות.. שאל אותו הרי"ל: איזה שטיות כתבתי? השיב לו הרבי הקודם: זה אתה יודע...

היה מקורב מאד לרבי הרש"ב, והיה לאחד מחסידיו המובהקים. בהוראת הרבי שימש כרב החצר בביתו של הרבי הרש"ב ואליו הופנו כל השאלות ההלכתיות. לימים קראו לו "רב החצר".

כאשר רצה הרבי לברר בנוגע לענינים הלכתיים כיצד נהגו אצל הרבי הרש"ב, היה פונה ומברר אצלו במכתבים. ופעם אירע בתשכ"ב בר"ה שישב בסעודה אצל הרבי בנו הרב אליהו שי' ושאלו הרבי איך נוהג אביו בתקיעות (שברים). ולאחמ"כ כתב לאביו בזה.

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

אצל הרבי הריי"צ[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

למרות שבאופן מוצהר לא קיבל על עצמו להתקשר לרבי הריי"צ, היה עמו בקשר אדוק וכמובן שכיבדו ביותר. הרבי הריי"צ אף התייעץ איתו בנושאים שונים בקשר למצב היהדות ברוסיה. פעם אף זכה הרי"ל להציל את הרבי הקודם מגזר דין מוות, כאשר באו חיילים לעשות חיפוש בביתו של הרבי והיה שם מאמר ד"ה "קומה" שתוכנו היה נגד השלטון.. והרי"ל דאג להעלימו ותוך כדי אמר לרבי באידיש "דער קומה איז ביי מיר" (המאמר הנ"ל אצלי) ובכך פני הרבי שהיו חיורות חזרו למראה הטבעי. ואף דאג להשאיר את המאמר קיים כדי שהרבי יראה שזה אכן לא נלקח ואז לאחרי שעזבו החיילים את המקום הרבי השליכו לתנור.

הרבי הרש"ב נ"ע הורה פעם לבנו הרבי הריי"צ בקשר לרב יעקב לנדא: ש"כמו שאני החזקתי אותו גבוהה כך גם אתה תעשה כיון שהוא ניצוץ מאור יקר"...

אצל הרבי[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

הן בהיותו ברוסיה והן לאחר מכן בהיותו בארץ הקודש היה בקשר הדוק עם הרבי מלך המשיח. פעם הרבי נפגש עימו בחדר של הרי"ל וישבו יחד על מיטת הרי"ל והרבי לימד אותו את 'חכמת התכונה' ואף הראה לו בכוכבים את "ההעגלה הגדולה והעגלה הקטנה"... כמו"כ היו ביניהם התכתבויות רבות בנושאים שונים בעסקנות ציבורית ובעסקנות החב"דית בארץ הקודש, ובפרט בקשר למנהגי חב"ד השונים, שהוא היה עד להם בהיותו "רב החצר" אצל הרבי הרש"ב.

באחד המכתבים כותב לו הרבי: "בדיוק כמו שפגשת אותי ברוסיה, כך גם היום אין לי שום חלק ושייכות לעסקנות הכלל"... במכתב אחר תובע ממנו הרבי שימסור שיעורים בחסידות ועל ידי זה יקרב רבים (כמובן אודות למעמדו ודי למבין). ואכן במשך תקופה ארוכה מסר שיעורי תניא בביהכנ"ס הגדול בבני ברק.

גם בערוב ימיו הקפיד על לימוד הרמב"ם ואף זכה להיות הראשון לסיים את הרמב"ם בבנייני האומה בירושלים.

נכדו שיבלחט"א, הרב שלמה זלמן לנדא בשהותו ב770 בשנת ה'קבוצה' היה שולח לו מכתבים על כל הנעשה בבית חיינו, ופעם בהתוועדות בביהכנ"ס חב"ד בבני ברק לקח עימו את המכתב והקריאו ברבים, באומרו: "ראו מה הנכד כותב, כך בדיוק היה גם אצלנו היחס לרבי הרש"ב נ"ע, כל מילה כל תנועה הייתה נמדדת ולא הייתה נשכחת לעד"...

פטירתו וצוואתו[עריכה]

הרב לנדא נפטר בשיבה טובה בגיל 93 בתאריך כ"ו שבט תשמ"ו. לפני פטירתו הגיעו אנשי העיר להיפרד מרבם האהוב וכן נפרד הוא מבני משפחתו בניו ונכדיו, בירך את כל אחד ואחד מהם כשהוא בדעה צלולה עד לרגע האחרון.

לפני פטירתו בשכבו על מיטתו מוקף בבני משפחה וידידים ביקש לקרוא אליו את ראש העיר הרב משה אירנשטיין וביקש ממנו שיבטיח לו שידאג למנות כממלא מקומו את בנו הגדול הרב משה יהודא ליב לנדא לרב העיר, כפי שגם כתב בצוואתו.

לפני צאת הלוויה מביתו ברח' יחזקאל בהשתתפות עשרות אלפי מלווים, נעמד ראש העיר הרב אירנשטיין והכריז: "על פי צוואתו של הרב אנו מכתירים בזאת את בנו הגדול לממלא מקומו כרב העיר ומרא דאתרא דבני ברק!" וקהל המלווים הכריז מזל טוב! מזל טוב!

כיום מכהן בנו הרב משה יהודה לייב לנדא כאב בית דין ורב העיר דבני ברק. ביד רמה הוא מנהל את עניני הדת והכשרות בעיר.

לאחר פטירת הרב לנדא כתב עליו הרבי [1]: "נודע לשם ולתהילה בעד מעשיו הכבירים וכו' מוה"ר יעקב".

משפחתו[עריכה]

ילדיו:

נכדיו:

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ימי מלך, כרך ב, עמ' 895