נחום טרבניק

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב נחום טרבניק
נחום.jpg

רבו של כפר חב"ד בין השנים תשל"ד - תשד"מ
לידה ט' אלול תרס"ד
פטירה ג' תשרי תשד"מ
מקום פעילות רוסיה הסובייטית, כפר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים ר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק

הרב נחום טרבניק (ט' אלול תרס"ד - ג' תשרי תשד"מ) פעל ברוסיה הסובייטית במסירות נפש. כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינוא, צרפת בשנים תש"ז - תש"ט. לאחר עלייתו ארצה כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. היה חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק ויו"ר הועד למען שלימות העם ולחם לתיקון חוק מיהו יהודי. ולאחר פטירת חותנו הרב שניאור זלמן גרליק כיהן במשך כעשר שנים (תשל"ד - תשד"מ) כרבו של כפר חב"ד, עד פטירתו. כמו כן הוציאו לאור על חידושיו ספר "מנחת נחום".

תולדות חיים[עריכה]

ילדותו וצעירותו[עריכה]

נולד בט' אלול תרס"ד, לרב אליעזר מרדכי טרבניק ולמרת רבקה טרבניק, בעיירה לויבעשא שברוסיה. למד בישיבתו של החפץ חיים ששכנה באותם ימים בעיר שומיאטש, פלך מוהוליב.

שנתיים לאחר שהגיע לישיבה, התקרבו קרבות הקוזקים לעיר, והישיבה עברה לעיר סנאווסק, פלך צ'רניגוב.

כמה שנים לאחר מכן, כשהחלה המהפכה הקומוניסטית, השתלטו הבולשביקים על העיר סנאווסק, ובשנת תר"פ, עברה הישיבה על תלמידיה וראשיה לפולין, זאת כיון שה"חפץ חיים" סבר שליהודים אסור לחיות בברית המועצות תחת מרות הקומוניסטים. עד כדי כך היה נחרץ בדעתו, עד שהודיע כי מותר לצאת ברכבת מברית המועצות אפילו ביום כיפור שחל בשבת [דרוש מקור].

ממקימי הישיבה בסנאווסק[עריכה]

מסיבות שונות, הרב טרבניק ואחיו הרב שמעון יחד עם חברם לישיבה ר' ברוך מוניץ, לא עברו לפולין יחד עם שאר תלמידי הישיבה והם נשארו ברוסיה.

כשראו שהממשלה הקומוניסטית מכריחה את ילדי ישראל ללמוד בבתי הספר הממלכתיים, בהם מחנכים את הילדים על ברכי האידיאלים הקומוניסטיים. פתחו ישיבה שנקראה אף היא "חפץ חיים", אשר למדו בה למעלה מחמישים תלמידים, תושבי העיר וסביבותיה.

הרב טרבניק היה אומר שיעור קבוע באחת מכיתות הישיבה. למרות גילו הצעיר, כבר אז ניכרה בו גאונותו, הוא היה בקי בש"ס ונודע כבעל סברה ישרה, המבקש לדעת את הפשט על בוריו.

באותה תקופה השלטונות העלימו עין מהישיבה עד כמה שאפשר. לעיתים היו מתרים במנהלים כי עליהם לסגור את הישיבה, אבל לפועל לא נגעו בראשי הישיבה ובתלמידיה. אך בשנת תרפ"ג החלו השלטונות בצעדים אקטיביים יותר כדי להצר את צעדי הישיבה. הם הפחידו את הורי התלמידים באיומים קשים, ולבסוף סגרו את בית המדרש על מנעול ובריח.

בעקבות זאת, אחיו של הרב נחום, הרב שמעון טרבניק, נדד להאדיטש, שם התקבל לרב. והרב נחום נשאר בעיר להמשיך את הפצת התורה, הוא מסר שיעורים ליהודי העיר בדף היומי, בגמרא ובתנ"ך. גם לשיעורים אלו התנכלו השלטונות, אך הרב טרבניק המשיך להרביץ תורה במסירות נפש.

נישואיו והפיכתו לחסיד חב"ד[עריכה]

בשנים אלו התחתן הרב טרבניק עם מרת חיה רבקה, בתו של הרב שניאור זלמן גרליק שהגיע באותה תקופה לעיירה לאחר שנאלץ בלחץ השלטונות לעזוב את מקום מגוריו.

במשך 14 שנים למד ולימד הרב טרבניק בסנאווסק, עד שאנשי המשטרה החשאית הגיעו לביתו והוא נאלץ לברוח ללנינגרד. בתחילה עבד שם כשומר, ולאחר תקופה קצרה השיג משרה בחנות תוך שהוא אינו עובד בשבת בהסכמת בעל החנות.

לאחר נישואיו החל להכיר את חסידות חב"ד, לא מעט בזכות חמיו הרב גרליק. באווירה ששררה באותם ימים בלנינגרד, יחד עם חסידים רבים שהתגוררו במקום, פעל עליו עם השנים, עד שהחל ללכת בדרכי החסידות ואף התקשר לאדמו"ר הריי"צ.

שנה לאחר שהגיע ללנינגרד, נפתחה בבית הכנסת הגדול בלנינגרד מסגרת לימוד "תפארת בחורים", וביחד עם הרבנים אלחנן מרוזוב ואברהם ישעיה סברדלוב מסרו שיעורים. הרב טרבניק מסר את השיעורים בגמרא ובשולחן ערוך, בעוד שאת שיעורי החסידות מסרו חוניע מרוזוב ואברהם סברדלוב.

רדיפות הממשל הגיעו גם ל"תפארת בחורים". אך הרדיפות לא הרתיעו את הרב טרבניק למשיך ללמד תורה, ואדרבא - פתח שיעורים מיוחדים גם לבנות החסידים.

מאסר וגלות[עריכה]

בימים שלאחר יום הכיפורים תרח"צ, הגיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לבית משפחת טרבניק, והחלו בחיפוש דקדקני שנמשך עד אור הבוקר. תוצאות החיפוש העלו שני שקים של ספרים, וכן כתבי חידושי תורה שהיו שייכים לאחיו שמעון טרבניק. בסיום החיפוש הודיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לרב טרבניק כי הוא אסור.

ביום השלישי למאסרו נקרא לחקירה בה נודע לו כי הוא מואשם ב"ארגון לימוד אמונה פילוסופית". הרב טרבניק לא הודה: "אני יהודי מאמין ולכן אני מתפלל בבית הכנסת, אבל אינני מארגון קבוצות לימוד של תלמידים". החוקרים לא האמינו לו, שכן היה בידם מידע מבוסס אודות פועלו של הרב, ובאיומים ניסו לסחוט ממנו הודאה, אך הוא לא נכנע להם. במשך חודש ימים איימו עליו ועינו אותו כדי שיודה שעמד בראש מחזקי היהדות בלנינגרד, וכדי שיגלה שמות של אלו שסייעו לו, אך עמד בסירובו.

לאחר עינויים רבים, ביום השלושים מאז שנעצר, חתם על הודאה כי אכן יזם ואירגן שיעורי תורה, וזאת מתוך ידיעה שהחוקרים בין כה וכה יודעים את מעשיו, ואולי כך יעזבהו אותו לנפשו. אולם אחרי שהודה רק הוחמר מצבו.

לאחר כשבועיים, הוצא מתאו באמצע הלילה ואיתו רבים כמוהו, וביניהם הרב אברהם ישעיה סברדלוב ואחרים. האסירים הוכנסו למכונית השחורה שכונתה 'וורונוק' ('העורב') - בה נלקחו הבוגדים בממשלה הקומוניסטית שדינם היה חמור. הם הובלו לתחנת רכבת קרובה, והועלו על רכבת לסיביר. שלושה ימים ארכה הנסיעה, עד שהרכבת הגיעה למחנה עבודה ליד העיר וולדיבסטוק שבסיביר. כאשר הגיע למחנה נודע לו כי נשפט שלא בפניו לעשר שנות גלות בסיביר באשמת בגידה.

שחרורו[עריכה]

בקיץ תש"א כאשר הצבא הנאצי פלש לתוככי רוסיה הסובייטית, החליטו השלטונות לשחרר אסירים פוליטיים רבים. ניירותיו של הרב טרבניק אבדו בדרך. הוא נשאר אפוא בלית ברירה במחנה.

רק לאחר ששוחרר נודע לו על הנס שנעשה לו. הרב סברדלוב ורבים אחרים ששוחררו, הגיעו לביתם ומיד נשלחו להילחם בחזית כנגד הנאצים. הרב סברדלוב נהרג בחזית על ידי הצבא הנאצי ימ"ש, ואילו הוא, הרב טרבניק, אמנם סבל עוד שנתיים במחנה, אך נותר בחיים.

כעבור שנתיים הוחלט כי אסירים חולים שאינם יכולים להתרפא בתנאי המחנה, יצאו לחופשי. במחנה היה רופא יהודי שחיבב את הרב טרבניק, והוא סידר מסמכים על מחלה קשה כביכול שיש לרב. בעקבות זאת שוחרר הרב טרבניק לביתו לאחר חמש שנות גלות.

באותה עת סבל ממצוקה חריפה בשל מחסור באוכל. הוא יצא את המחנה יחד עם גוי ששוחרר אף הוא בגין מחלה. ושניהם יחד נדדו ממקום למקום מבלי שהיה בידם אף לא מעט אוכל.

בדרכם נקלעו למקום יישוב, והתיישבו בצד הרחוב ללא כח ללכת. ברעבונם העז חשבו כיצד יוכלו להשיג דבר מאכל כדי שלא ימותו מרעב. תוך כדי שיחה הבחינו בשתי נשים שעברו ברחוב ופצחו גרעינים. במר ליבם פנו לנשים הללו וביקשו שירחמו עליהם ויתנו להם מעט מהגרעיניים שבידיהן. לפתע זיהה הרב טרבניק את אחת הנשים - הייתה זו אחות אשתו של אחיו הרב שמעון טרבניק. שבאותה עת שימשה כרופאה בכירה בבית רפואה מקומי. היא דאגה אפוא מיד לאשפז אתו ואת ידידו בבית הרפואה המקומי, שם טופלו וקיבלו מעט לחם ומים. הרב טרבניק התחזק וכעבור זמן שוחרר.

לאחר מסע תלאות ממושך הגיע לטשקנט, שם פגש ברעייתו, בבתו ובחמיו יחד עם עוד בני משפחה וחסידים רבים.

החסידים בעיר שהכירו במעלותיו, מינוהו לבוחן של תלמידי ישיבת תומכי תמימים טשקנט והחדרים המחתרתיים בעיר.

בצרפת ובארץ ישראל[עריכה]

הרב נחום מלמד כתת תלמידים בישיבה בלוד

לאחר המלחמה יצא הרב נחום טרבניק, את ברית המועצות ב'בריחה הגדולה'.

כשהגיעו החסידים לצרפת הקימו את ישיבת תומכי תמימים ברינוא, שם כיהן הרב טרבניק כמגיד שיעור במשך כשנה עד שעלה לארץ הקודש עם רעייתו, בתו ובנו.

עם הגיעו ארצה המשיך ללמד ולהרביץ תורה ברבים. הוא מונה למגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים תל אביב. לאחר כשנתיים עבר לישיבת תומכי תמימים לוד, שם לימד עד שבחודש טבת תשכ"ג עברה הישיבה הגדולה לכפר חב"ד. יחד עם הישיבה עבר גם הוא לכפר חב"ד, שם לימד עד ימיו האחרונים.

כשנה לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את הספר 'מנחת נחום', שבו קובצו חלק מהחידושים שנאמרו על ידו בישיבה, הספר נערך ע"י הרב דוד אברהם מנדלבאום.

כמרא דאתרא בכפר חב"ד[עריכה]

הרב נחום טרבניק משגיח במאפיית המצות של הרב יוסף פרמן בכפר חב"ד

לאחר פטירתו הטרגית של חמיו הרב שניאור זלמן גרליק בשנת תשל"ד, היה זה טבעי שהרב טרבניק ימלא את מקומו. בני משפחת גרליק הציעו לו את המשרה, אך הוא דחה אותה בשתי ידיים. הרבצת התורה הייתה חשובה לו יותר ממשרת הרבנות[1]. תושבי כפר חב"ד, וועד הכפר הרוחני, כתבו לרבי מכתב בו הציעו הצעות שונות בדבר ממלא מקום. הרבי ענה שאנשי הכפר הם האחראים להחליט בדבר. לבסוף הוחלט כי הרב טרבניק יהיה המרא דאתרא של כפר חב"ד וינהיג את ענייני הכלל.

הרב טרבניק מונה אפוא לרבה של כפר חב"ד, בעודו ממשיך ללמד בישיבה.

חבר בית דין רבני חב"ד באה"ק[עריכה]

בשלהי שנת תשל"ו הוקם בית דין רבני חב"ד באה"ק, והוא נמנה כחבר בית הדין. לאחר פטירתו של הרב זוין שכיהן כאב בית הדין, הורה הרבי למנות את הרבנים המבוגרים מגיל ששים לתפקיד 'אב-בית-דין', כאשר כל כמה חודשים נערכה הגרלה מי יכהן כאב-בית-הדין בפועל. השלושה היו הרב טרבניק, הרב יהודה בוטרשוולי והרב דוד חנזין.

חסיד מקושר לרבי[עריכה]

הרב טרבניק בהתוועדות אצל הרבי בשנת תש"מ (מאחור בצד ימין)

כשנה לפני פטירתו של הרב טרבניק, נפטר הרב יהודה פלדי, יו"ר הועד למען שלימות העם. זמן קצר לאחר מכן מונה הרב טרבניק על ידי הרבי, למלא את מקומו. מאז עמד בראש מלחמת הקודש של הרבי למען תיקון חוק 'מיהו יהודי'.

שבועיים לפני פטירתו של הרב טרבניק, התפטר מר בגין במפתיע מתפקידו כראש ממשלה. הרב טרבניק חש כי נוצרה אפשרות להתנות שוב את התמיכה בממשלה בתיקון חוק 'מיהו יהודי', ופתח במערכה מחודשת בנושא. הוא שלח מברק בהול לחברי הכנסת הדתיים: "לאחר שש שנים של הבטחות אישיות שלא קויימו, ניתנה עתה הזדמנות לעמוד על התחייבות ברורה וחד משמעית לתיקון חוק 'מיהו יהודי'".

מספר ימים לפני פטירתו כתב מאמר חריף בנוגע לחובה על כל אחד לפעול למען תיקון החוק.

הרב טרבניק היה קשור לרבי בלב ונפש, הוא ביצע במסירות את הוראות הרבי, ולחם את מלחמות ה' עד ימיו האחרונים.

פטירתו[עריכה]

בליל שבת תשובה, ג' תשרי תשד"מ, הרב נחום טרבניק נפטר.

בהלוייתו שהתקיימה בירושלים, השתתף קהל גדול מכל החוגים, ובתוכם חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, הרב מרדכי אליהו ועוד.

הרב טרבניק נטמן בחלקת רבני חב"ד בהר הזיתים בסמוך לקבר חמיו הרב גרליק.

ספריו[עריכה]

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב.
  • התמים הראשון, עמוד 362 ואילך


הקודם:
הרב שניאור זלמן גרליק
רבו הראשי של כפר חב"ד הבא:
הרב מרדכי אשכנזי
הקודם:
הרב חיים יהודה פלדי
יו"ר הועד למען שלימות העם
תשמ"ג - תשד"מ
הבא:
הרב שמואל חפר
  1. במשך השנים מסר שיעורי תורה רבים בבתי הכנסת של כפר חב"ד, אולם לא פסק הלכות.