דב בער אליעזרוב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב דב בער אליעזרוב (מימין) עם הרב יעקב לנדא

הרב דב בער אליעזרוב (ח' בטבת תרס"ח - י"ח באב תשנ"ז) היה רב מחנה המעצר בלטרון בתקופת המנדט הבריטי, ורבה של שכונת קטמון בירושלים.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בחברון לאביו ר' אברהם ולאמו הרבנית מרת שיינא. משפחתו התיישבה בחברון בעקבות עליית אם המשפחה הרבנית מנוחה רחל סלונים. בצעירותו למד והתחנך אצל סבו, הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב, רב היישוב היהודי בחברון ומחבר הספר "שאילת שלמה". בתקופת מלחמת העולם הראשונה ירדה משפחתו למצרים ולאחריה שבה לארץ ישראל והתיישבה בשכונת בית ישראל בירושלים.

למד בתלמוד תורה 'עץ חיים' אצל המלמדים 'חיים מן' ואברהם חיים הקלמן. ידידו מאותם ימים היה הרב שלמה זלמן אוירבך שלמד גם הוא באותה כיתה. בהמשך למד ב'ישיבת עץ חיים' בראשות הרב איסר זלמן מלצר, וקיבל סמיכה לרבנות מהרב מלצר, הרב אברהם יצחק קוק והרב שמשון אהרן פולונסקי, אצלו שימש רבות בהוראה.

בהגיעו לפרקו, נשא לאישה את הרבנית מרת חיה שרה, בתו של הגאון ר' יוסף צבי סלאנט.

הוא החל למסור שיעורים ולפרסם מאמרים, בין היתר בכתב העת "כרם ציון" שעסק במצוות התלויות בארץ. לאחר מכן שימש כר"מ בישיבת תורת אמת וראש ישיבת ראדזין בירושלים.

בשנת תרפ"ט, בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ ישראל, נפגש עמו והתלווה אליו בביקורו בחברון. ביומן שכתב באותם ימים סיפר על מאמר שאמר הרבי הריי"צ בבית הכנסת הגדול בחברון: "למרות שהרבי היה חלש בבריאותו ודיבורו היה שקט מאוד, מאמרי החסידות שאמר היו.. אור מופלא. הרבי דיבר בנעימות ו'גישמאק' בלתי רגילים"[1].

בתקופת המנדט הבריטי מונה על פי עצתו של הרב הראשי בן ציון עוזיאל לרב מחנה המעצר בלטרון והיה אחראי לצורכי הדת של העצירים היהודים. במסגרת תפקידו שהה במשך כל השבתות במחנה המעצר. את פעילותו בשנים הללו תיאר בהרחבה בפתח ספרו "שאלי ציון" העוסק בשאלות שונות שהתעוררו בתקופה זו.

במלחמת השחרור נהרס ביתו בשכונת 'מאה שערים' בעקבות ההפגזות והוא עבר יחד עם משפחתו לשכונת קטמון בה שהו באותה עת פליטי העיר העתיקה שקיבלו אותו כרבם. מאז ועד לפטירתו שימש כרב השכונה. במקביל שימש כראש הכולל של 'ישיבת כרם ביבנה'.

נפטר בי"ח באב תשנ"ז ונטמן בהר המנוחות בירושלים. בצוואתו ציווה שלא להספידו, לא בעת ההלויה ולא לאחר מכן, ולא לומר עליו שבחים. רק על מצבתו התיר לכתוב "היה רב מבקר במחנה העצורים בלטרון". בנו גם סיפר שאביו כתב שלא לתארו אלא בתואר "רב", והוסיף שגם על כך היה מוותר, אלא שאינו רוצה שיקראו לו 'עניו'...[2].

בנו, הרב יעקב יהודה אליעזרוב, מכהן כאב"ד בירושלים. חתנו הוא פרופסור מרדכי כסלו.

ספריו[עריכה]

  • שאלי ציון - שו"ת.
  • מורה בהלכה - הלכות נדה ומקוואות.
  • דבר ציון - פירושים וביאורים על התורה ועל המועדים.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים