משה יהודה לייב לנדא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משה יהודא לייב לנדא
הרב לנדא
משה יהודה לייב לנדא.jpg

אב בית הדין ורב העיר בני ברק
תאריך לידה ט' תמוז תרצ"ה
מקום לידה רמתיים
תאריך פטירה כ"ד אדר שני תשע"ט
מקום פעילות בני ברק
תפקידים נוספים ראש מערכת כשרות מהודרת.
השתייכות חסידות חב"ד.
חותמת הכשרות של הרב לנדא
הרב לנדא בזאל ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד בתקופת כהונתו כר"מ
Disambig RTL.svg.pngהמונח "הרב לנדא" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו לנדא (פירושונים).

הרב משה יהודא ליב לנדא (ט' תמוז תרצ"ה, 1935 - כ"ד אדר שני תשע"ט, 2019) היה רבה של העיר בני ברק וראש מערכת כשרות "הרב לנדא". בעבר כיהן כר"מ וחבר הנהלה רוחנית בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

הרב לנדא נולד בט' תמוז תרצ"ה ברמתיים[1], לאביו הרב יעקב לנדא ונקרא על שם סבו - אבי אביו. בצעירותו למד בישיבת פונוביז' ובישיבת תומכי תמימים בעיר לוד אצל המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן.

לאחר נישואיו, התמנה כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, וכחבר לשכת עזרת תמימים שנוהלה על ידי אביו.

לאחר פטירת אביו בכ"ו שבט תשמ"ו עזב את עבודתו כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, והתמנה למלא את מקומו כרב העיר בני ברק, בהשתדלות ובברכת הרבי, שבתקופה זו התבטא במענה אליו:[דרוש מקור] "כבר הוחלט בבית דין של מעלה שיהיה רב בעיר ואם בישראל, והוא מסתפק??..."

פרשת המינוי לרבנות[עריכה]

בצוואתו של הרב יעקב לנדא הוא ביקש שלאחר פטירתו ימונה בנו לממלא מקומו. בעת ההלויה הכריז ראש העיר דאז, ר' משה אירינשטיין - חסיד גור: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודה ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק", אך המתנגדים, בראשות ראש הישיבה הליטאית שהתנגד בענינים נוספים לרבי ולפעולותיו, לא היו מוכנים לקבל את מינויו של רב חב"די לעיר. הם התנגדו למינוי והודיעו שהם ממנים את הרב שמואל הלוי וואזנר לרב העיר. הרב וואזנר עצמו שהה באותם ימים בלונדון.

לקראת ה'שלושים' לרב הזקן חזר הרב וואזנר לארץ והגיע לאירוע השלושים, שם דיבר בפני הקהל והודיע כי הוא מקבל עליו את רבנותו של הרב לנדא. המתנגדים המאוכזבים נותרו ללא רב עיר מטעמם, ובמקום זאת הם הקימו מערכת כשרות מתחרה לזו הוותיקה של הרב לנדא (אותה ירש מאביו) בשם "שארית ישראל".

כל החצרות החסידיות תמכו ברב לנדא, וגם בד"ץ העדה החרדית קיבל על עצמו שלא לתת הכשר לבתי עסק ומפעלים בתחום רבנותו של הרב לנדא.

שאר רבני העיר הליטאים לא התערבו בנושא מפורשות באותה תקופה, אך תמכו בשקט במינויו של חתנו, הרב יוסף יצחק בלינוב, לרב מרכז העיר. בתמוז תש"ע יצאו הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן והרב ניסים קרליץ במכתב תמיכה לרב יוסף יצחק בלינוב, בו הם מכנים את חותנו הרב לנדא "גאב"ד עירנו" ומכירים בו כרב העיר[2].

הרב לנדא היה מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש עמד בראש מערכת כשרות הנחשבת כמערכת הכשרות המהודרת ביותר בעולם. בשנת תשס"ו חתמו כל אדמו"רי בני ברק על פסק כי אין לערוך שמחות באולם שאינו עומד תחת השגחת הרב לנדא[דרוש מקור].

בחודש שבט תשע"ט לקה באירוע מוחי, מאז היה מאושפז, ובמוצאי שבת כ"ד אדר שני תשע"ט נפטר. בהלווייה הוכרז שבנו, הרב יצחק אייזיק לנדא, ישמש כממלא מקום אביו בכל הקשור לניהול ענייני הדת והכשרות בעיר, יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.

משפחתו[עריכה]

אחיו
בניו
  • בנו בכורו: הרב שלמה זלמן לנדא - ראש ישיבת חב"ד-ליובאוויטש ברעננה ומשפיע בקהילות חב"ד רעננה ובני ברק.
  • הרב חיים יצחק אייזיק לנדא - רב העיר ואב"ד בני ברק.
  • הרב ישראל לנדא - רב קהילת חב"ד לדוברי עברית ומשלוחי הרבי בטורונטו.
  • הרב יוסף לנדא - מפקח כשרות בלונדון.
  • הרב מנחם לנדא - רב ושליח הרבי בסאן פראנסיסקו, קליפורניה.
  • הרב שניאור שמחה לנדא - רב ושליח הרבי

לקהילת הסטודנטים במכללת נתניה ,במסגרת חב"ד בקמפוס.

  • חתנו: הרב יוסף יצחק בלינוב - רב מרכז העיר בני ברק.
  • חתנו: הרב נתן וינקלר - משפיע בקהילת חב"ד בבני ברק.
  • חתנו: הרב אליהו וינברג.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אחת מארבע המושבות המרכיבות כיום את העיר הוד השרון.
  2. לקריאת המכתב.