יוסף רוזין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסף רוזין
הגאון מרוגוצ'וב (הרוגוצ'ובר)
יוסף רוזין.jpg
תאריך לידה שנת תרי"ח
מקום לידה רגצ'וב, בלארוס
תאריך פטירה י"א באדר תרצ"ו
מקום פטירה וינה
מקום פעילות דווינסק
תפקידים נוספים רב ומשיב
רבותיו הרב יוסף דוב סולובייצ'יק והרב יהושע לייב דיסקין
חיבוריו "צפנת פענח", "מכתבי תורה" ועוד
השתייכות חסידות חב"ד

הרב יוסף[1] רוז'ין (מכונה הגאון מרוגוצ'וב, הרוגוצ'ובֶר) היה נצר למשפחת חסידי חב"ד, ידיד אדמו"רי חב"ד ומחבר הספר "צפנת פענח". נולד בשנת תרי"ח בעיר רוגצ'וב בבלארוס ונפטר ביום י"א באדר שנת תרצ"ו בהיותו בוינה. מנוחתו כבוד בעיר רבנותו - דווינסק.

קורות חייו[עריכה]

הרב רוזין בתקופת היותו רב בעיר דווינסק

הרב רוזין נולד בשנת תרי"ח בעיר רוגצ'וב שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון, מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו לאדמו"ר הצמח צדק בליובאוויטש שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' יהודה לייב שניאורסון, שלימים היה האדמו"ר הראשון מקאפוסט, מניח עליו את ידיו. כאשר היה אצל אדמו"ר הצ"צ הורה לו הרבי ללמוד מסכת נזיר, ומזה הבין שעליו לנהוג בנזירות, וכן נהג כל חייו. (אף כי בענינים מסויימים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים). כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל סדר נזיקין בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי יוסף דוב הלוי (רבי יושע בער) סולובייצ'יק "הבית לוי", ושם למד בחברותא עם בנו ר' חיים סולובייצ'יק. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' שלמה שניאור זלמן שניאורסון, האדמו"ר מקפוסט. לפני חתונתו נסע אל רבי שניאור זלמן מלובלין ושם נהיה לחסיד חסידות חב"ד (ליובאוויטש).

בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מוורשה, זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו נשא את בתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק בתורה כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת תרמ"ט התמנה על ידי רבי שלמה זלמן שניאורסון לרב בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי חב"ד - קפוסט. במלחמת העולם הראשונה נתקע בפטרבורג ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.

הרב יוסף רוזי'ן היה יוצא דופן בהתמדתו בתורה. חריפותו וגאונותו הם נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו[2]. ספריו "צפנת פענח" על התורה, הש"ס והרמב"ם, עמוקים מאוד ורק יחידי סגולה יכולים לרדת לסוף דעתו. למען פענוח ספריו הוקם בארצות הברית על ידי ישיבת יצחק אלחנן, מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.

וכך כתב עליו הרב שלמה יוסף זווין:

י.png הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים (רש"י, תוספות, הרא"ש וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט. י.png
אישים ושיטות, הרב שלמה יוסף זווין

פעם, בעת הולכו עם בתו ברחוב, ראו שלט הכתוב בשפה זרה, ואז אמר לבתו שהוא יכול ללמוד כל שפה ב-8 שעות.

ביום י"א באדר בשנת תרצ"ו נפטר בוינה ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו, דווינסק. לאחר פטירתו הוקם סניף של ישיבת תומכי תמימים על שמו "זכרון יוסף" בדווינסק.

הקשר עם חב"ד[עריכה]

על אדמו"ר הזקן ואדמו"ר האמצעי[עריכה]

הלווית הרב רוזין בעיר דווינסק

הרב רוזין העריך מאוד את אדמו"ר הזקן. בספרו צפנת פענח הוא מכנה אותו "הגאון האמיתי[3]. על "קונטרס אחרון" של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך אמר פעם: "יש צורך בגידים כאלה[4] במוח לומר סברות של הקונטרס אחרון"[5]. כשלמד את ה"קונטרס אחרון" על הלכות תלמוד תורה[6] הוא רץ בהתפעלות אנה ואנה ואמר: "הוא כאחד הראשונים הוא כאחד הראשונים"[7]. פעם תיאר הרב רוזין את גדלותו התורנית של הגאון מווילנא ובסיום דבריו אמר: "אבל לדעת ללמוד - זאת ידע אדמו"ר הזקן"![8]

באחד ההזדמנויות אמר על אדמו"ר הזקן:

י.png מאז חתימת הש"ס היו אלפי גאונים ויראים, ברם רק שנים הם שירדו לסוף דעתם של חכמי הש"ס, והם הרמב"ם ואדמו"ר הזקן י.png
– ר' אליעזר ננס שמע מהרב רוזין.

בתקופה שטרם הודפסו כתביו של האדמו"ר האמצעי, אמר, שמעיון בספרי החסידות שלו ובמיוחד בספר "אמרי בינה" אפשר לראות שהוא היה "גאון הגאונים" גם בנגלה.

עם אדמו"ר הצמח צדק[עריכה]

ביקר אותו בילדותו וקיבל ברכה, כפי שמפורט לעיל.

עם אדמו"ר הרש"ב[עריכה]

מכתב מהרבי אל הרב רוזין

הרב רוזין היה בקשרי ידידות עם אדמו"רי חב"ד שהיו בתקופתו (אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי)[9]. התכתב גם עם אדמו"ר הרש"ב. הרב יעקב לנדא, מבאי ביתו של אדמו"ר הרש"ב, סיפר, שכאשר היה מתקבל מכתב מהרב רוזין, הייתה התרגשות גדולה ו"נתמלא הבית כולו אורה". בשנת תרע"ז ביקר אדמו"ר הרש"ב בלנינגרד והיה במצב רוח טוב. כשנשאל מה גרם למצב רוחו, השיב: "היום קיבלתי ברכה מהגאון הרוגאצ'ובי שאמר לי: "אני מברך אתכם בכח התורה שלי, שתהיה לכם הצלחה בכל ענייניכם"".

באחד ממכתביו כותב עליו אדמו"ר הרש"ב:

י.png ידיד עליון וידיד נפשי, הרב הגאון הגדול המפורסם בכל קצוי תבל, יראת ה' אוצרו י.png

לעומתו השיב הרב רוזין:

י.png כאשר כבוד-קדושתו שליט"א עומד תמיד בפרץ ומחיצת הכרם שנפרצה אומרים לו גדור וכאשר ברוך השם דבריו נשמעים בכל מקום, באתי לעורר את כבוד קדושתו לעיין בזה.. י.png
– "מגדל עוז"

הרב רוזין גם נפגש עם אדמו"ר הרש"ב ובפגישתם שוחחו בנושא "אויר של ארץ ישראל" ו"קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבוא", כשהוא מתנצל על שאינו מדבר בחסידות וקבלה, כיוון שאדמו"ר הצמח צדק בירך אותו שידע ללמוד נגלה. אדמו"ר הריי"צ תיאר אחר כך את הפגישה ואמר שבמקום הפגישה היה "אויר של גן עדן"[10]. לאחר תקופה הסביר אדמו"ר הרש"ב עניין בתורת הקבלה בהתבסס על דברי הרב רוזין בפגישתם.

כשהרב רוזין היה בפטרבורג הציע לו אדמו"ר הרש"ב עזרה כלכלית, אך הרב רוזין דחה את ההצעה והשיב שגם עתה מונחת צנצנת המן בקודש הקודשים[11].

בשכנות לרב רוזין בדווינסק התגורר זוג שלא היה להם ילדים במשך עשר שנים מחתונתם. הם נכנסו אצל הרב רוזין לשאול האם להתגרש, כפי שההלכה דורשת. הוא הפנה אותם לאדמו"ר הרש"ב, שאמר להם שלא יתגרשו ו"משנה מקום משנה מזל" ושיעברו לגור באמריקה וברכם שיזכו שם לילדים ולאריכות ימים[12].

בשנת תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, שלח הרב יהושע נימוטין מכתב אל הרב רוזין בו הוא מספר לו על פטירת אדמו"ר הרש"ב. למשמע הבשורה הגיב הרב רוזין: "שקולה מיתת צדיקים כשרפת בית אלקינו.. כל זמן שהוא חרב הוה בכל רגע חורבן חדש.. וכל רגע ורגע הוה חורבן"[13].

בחג השבועות שנת תרפ"ג ביקרו הרב שמחה גורודצקי והרב שמואל מיכל טריינין אצל הרב רוזין והועלתה שאלה לגבי עישון ביום טוב. העיר ר' שמואל מיכל טריינין שאדמו"ר הרש"ב נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: "הרי הוא צדיק עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי".

בהזדמנות ביאר הרב רוזין לתלמידי ישיבת תומכי תמימים, מהו רבי: "כל ערב סוקר הרבי את העולם כולו, ובאם רואה שבקצוי ארץ נמצא אברך במצוקה גשמית, פונה הוא בתביעה אל הרבש"ע שיוריד ממנו את דאגותיו הגשמיות, ומבטיח "ובחנוני נא" שעל ידי זה בודאי יתעלה גם ברוחניות, ולכן נקרא הצדיק "עיני העדה", בגלל ראיתו בכל עניני עדתו". באותה הזדמנות גם הביע הערצתו לתלמידי תומכי תמימים, שאדמו"ר הרש"ב גידלם להיות בעלי מסירות נפש.

עם אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

הרב רוזין ואדמו"ר הריי"צ היו בקשרי ידידות והערצה הדדיים. בשנת תר"פ, מיד לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, חלה אדמו"ר הריי"צ במחלת הטיפוס והוא ביקש שישלחו בקשת רפואה ("פדיון נפש") אל הרב רוזין שהשיב במכתב הפותח במילים: "נשיא בישראל, אלוף ביהודה גזע תרשישים". בגוף המכתב הוא מבאר שלאדמו"ר הזקן היה גם כתר תורה וגם כתר נשיאות ואת שניהם הוריש לבניו. כדי לעבור מכתר תורה לכתר נשיאות צריך "ליבון" וזה הסבר לסיבת המחלה. את המכתב הוא מסיים: "הנני גוזר בכוח התורה שיבריא"[14]. בהזדמנויות נוספות ביקש אדמו"ר הריי"צ מהרב רוזין שיברכו "ברכת התורה".

באחד ממכתביו כותב אדמו"ר הריי"צ אל הרב רוזין: "הוד כבוד שר התורה, הנאמן בבית אלקים, נשיא ישראל, נרו הדרתו ותפארתו, הנודע בכל קצוי תבל, גאוני עם אלקי אברהם באצילות הודו יתהללו, יראת ה' אוצרו, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא יוסף שליט"א"[15]. אדמו"ר הריי"צ גם סייע לו כלכלית באופן אישי, כפי שעולה מכותבו: "לצרכי רום מעלת גאונו הפרטי"[16].

בשנת תרפ"ד התגברו הרדיפות נגד הפצת התורה והיהדות ברוסטוב ואדמו"ר הריי"צ רצה לעבור ללנינגרד. לפני כן שלח שלושה חסידים שיביקשו את רשותו של הרב רוזין, שהיה רב בללנינגרד באותה תקופה, האם הוא יכול להגיע לעיר. החסידים הלכו לרב רוזין ובחוצפתם הציעו לו שיחזור לדווינסק. הרב רוזין חייך ולא ענה להם. כשנודע לאדמו"ר הריי"צ מה שהם אמרו לרב רוזין, הוא שלח להודיע להם שהם משחקים באש ושילכו מיד אל הגאון ויבקשו ממנו מחילה. אחד מהם ניגש ואמר לרב רוזין שהרבי צוה עליו לבקש מחילה. הגיב הרב רוזין: "זהו חסיד אמיתי.. הוא מבקש מחילה רק מפני שהרבי ציווהו.. הנהגה כזו כה יקרה לי, עד כי רק בזכותה הנני מוחל בלב שלם". השניים האחרים לא ביקשו מחילה ואחד מהם נהרג על ידי הקומוניסטים והשני יצא מדעתו[17].

בחודש סיון תרפ"ד הגיע אדמו"ר הריי"צ ללנינגרד והלך עם הרב שמואל נימוטין לבקר את הרב רוזין. הרב נימוטין תיאר אחר כך שאדמו"ר הריי"צ התכונן לפגישה כמו לפגישה עם מלך. ר' שמואל נכנס אל הרב רוזין והודיע שהרבי הגיע והוא יצא לקבל את פניו. הפגישה נמשכה כשעתיים. בהזדמנות אחרת נשלח הרב נימוטין על ידי אדמו"ר הריי"צ לקרוא לרב רוזין שהתבטא כששמע את הקריאה: "הנשיא קורא!" מיד ביקש את מעילו ורצה לצאת לנסיעה. כששמעה זאת אשתו, אמרה שהוא עדיין לא אכל היום כלום והניחה לפניו סרדינים קטנים, עוגיה וכוס חלב. הגאון טעם משהו מהדג, לגם לגימה מהחלב, ואמר: "צריך להזדרז, הנשיא מחכה".

כשחלה הרב רוזין כתב אליו אדמו"ר הריי"צ שהוא בצער ממצב בריאותו וכל חסידי חב"ד מתפללים לרפואתו. הוא בירך אותו ברפואה שלמה וביקשו שיעדכן את בשורות הטובות[18].

בשנת תרפ"ה הגיע שוב ר' שמחה גורדוצקי לפטרבורג והרב רוזין שאל אותו "הגעת לרבי ללנינגרד?", ענה הרב שמחה "כן הגעתי ללנינגרד לרבי". שאל הרב רוזין שוב: "הגעת ללנינגרד לרבי או לרבי ללנינגרד"? ומיד ציין שישנן שבע עשרה השלכות הלכתיות בין שני האופנים[19]. בעת שהותו של הרב רוזין בלנינגרד הוא למד ב'חברותא' עם הרב מנחם מנדל גולומבוביץ שהיה חסיד של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ.

כאשר הרב רוזין יעץ שהיהודים יעזבו את רוסיה[20], שאלו אותו, והרי אדמו"ר הריי"צ נמצא ברוסיה, על-כך הוא ענה: "הרי הוא צדיק עליון ומה לנו להשתוות אליו".

עם הרבי[עריכה]

גלויה ששלח הרב רוזין אל הרבי

עפ עדותה של הרבנית חנה מתחילים קשריו של הרבי עם הרוגוצ'ובר כבר מגיל 16 (!)

בשנת תרפ"ב כשהרבי היה כבן עשרים שנה, היה מבקר רבות אצל הרב רוזין והם היו משוחחים בדברי תורה. בהמשך אף נתן הרב רוזין לרבי הסמכה לרבנות. בקביל הם היו גם בקשרי מכתבים[21]. באגרת מיום ט"ו בטבת תרפ"ה[22] עונה הרבי למכתב של הרב רוזין ובין היתר דנים בעניין 'נקב בבהמה' שנרפאה על ידי רופא שהרב רוזין טען שאינה כשרה. הרבי מביא במכתב יותר מארבעים מקורות מהש"ס והרמב"ם, להוכיח שהטריפה חוזרת להכשירה. במכתב מיום כ"ב בשבט תרפ"ח כותב הרבי מכתב תורני נוסף הפותח במילים: "כבוד הרה"ג המפורסם לשם ולתהלה, איש האשכולות טוביינא דחכימי תל תלפיות, מרי דחטי סיני ואוצר בלום סודרן ופלפלן וכו' וכו' מוהרר"י ראזין שליט"א". יומיים לאחר מכן, ביום כ"ד בשבט התקבלה תשובה ארוכה מהרב רוזין[23].

חלק ממכתבי הרבי אל הרב רוזין נמצאו בין דפי שלוש מסכתות של הרב רוזין, בהם גם נהג לציין את חידושיו בשולי הגמרא[24].

המכתב הראשון באגרות קודש של הרבי הוא אל הרב רוזין.

בהתוועדות הרבי ביקש לברר את מנהג הרב רוזין בקשר עם שתיית ד' כוסות בחג הפסח, מחמת היותו נזיר.

הרבי ושיטת הרגצ'ובר[עריכה]

הרב מנחם כשר שיחד עם בנו ר' משה עסק בההדרת כתבי הרב רוזין, אמר ש"הרבי הוא המבין הגדול ביותר והמפיץ הגדול ביותר של תורת הרוגאצ'ובי"[25]. דברים דומים אמר גם הרב שלמה יוסף זוין אל הרב מיכאל הלפרין: "אין כמו הרבי בהבנת דברי הרוגאצ'ובער". בקובץ "מבית הגנזים" מודפס מכתבו של הרב כשר בו הוא מודה לרבי על שדאג שהג'וינט יתמוך בעבודתו על תורת הרב רוזין.

בשנת תש"כ הוציא הרב משה חיים אפרים בלוך ספר בשם "דובב שפתי ישנים" ובו מכתבים נגד הציונות שצוין עליהם שהם מהרב רוזין. הוא שלח עותק מהספר לרבי שהשיב לו: "לאחרי בקשת סליחתו, נצטערתי על שצוין על כמה מכתבים שהם להגאון הרוגאצ'ובי - וכל הרגיל בסגנונו יראה תיכף שאינו"[26]. כשניסה להתווכח על קביעה זו, כתב לו הרבי שוב: "אלפי מכתבים שאלות ותשובות ועמודים בחידושי תורה נמצאים מהגאון הרוגאצ'ובי, ומשתרעים הם על משך תקופה של כמה וכמה שנים, עשיריות בשנים. והצד השוה בכל המכתבים, שו"ת, חידושי תורה אלו, מבלי יוצא מן הכלל בהחלט, הוא סגנון המיוחד לו, שכל אחד יכירו, ויכיר גם כן את מה שאינו שייך לו בהחלט. ומכתבים הנדפסים בספר "דובב שפתי ישנים" הם בסגנון הפכי בתכלית הכי החלטית מסגנון הרוגאצ'ובי.. (ולא עוד אלא שבאם היתה מציאות שיבוא הרוגאצ'ובי ויעיד שהוא כתב המכתבים, לא יאמינו לו ולא ישמעו לקולו)"[27].

בקשר ליחסו של הרב מרוזין לציונות יש לציין, בתחילה התבטא הרב נגד הציונות, אך לאחר ששמע שבשל כך מאיימים על בתו שגרה בארץ, הפסיק לפרסם את דעתו באומרו: "הם (הציונים) חשודים על 3 העברות של יהרג ובל יעבור" - וממילא עלולים לרצוח את בתו.

את שיטתו של הרב רוזין בתורה הגדיר הרבי כאירוע מיוחד שהקב"ה גילה בתקופה שלפני ביאת המשיח[28]. במכתב לרב שלמה טרשנסקי, שהוציא לאור את חידושיו של הרב רוזין במורה נבוכים של הרמב"ם כותב הרבי "ובאמת אין התואר "חידושים" הולמם ומכילם, כי חידושיו הם שלא בערך למעלה ממובן הרגיל של מלת "חידוש". ובסגנון המונחים בתורת החסידות, מלאים הם אור הממלא את הכלי, ועוד כהנה וכהנה אשר לא יכילנו הכלי ומקיף עליו מלמעלה"[29]. למרות שהעולם מתפעל מהזכרון הנדיר שלו - אומר הרבי - שלא היה כמותו מאות שנים, הרי שמעלתו היותר גדולה היא היכולת למצוא את המכנה המשותף לריבוי נושאים בתורה[30].

שיטתו של הרב רוזין בתורה היה למצוא בכל הנושאים והמחלוקות שבכל חלקי התורה, את הנקודה המשותפת להם. וכפי שכותב הרבי: "היתה לו דרך נפלאה בלימוד התורה, בקיאים היו הרבה, אך שיטתו היא למצוא לכל ענין בתורה - כלל, או שמגלה ענין כללי "לשיטתיה", שמאה וחמישים - מאתיים שנה לא היה דבר כזה". בחסידות - מצאנו כך אצל אדמו"ר ה"צמח צדק"[31]. וכן: "על דרך שהבליט והדגיש הגאון הרוגאצ'ובי, למצוא המשותף שבענין פרטי זה שבתורה, עם עוד פרטים, הכלל והגדר המאחדים. ומובנת העמקות, ועל אחת כמה וכמה הרחבות, הבאות על ידי זה." הרבי גם אמר ששיטת הלימוד שלו עצמו היא כמו של הרב רוזין[32].

הרב משה גרוסברג, מחבר הספר "העמק עיון" על ה"צפנת פענח" של הרב רוזין, מספר שכאשר היה ביחידות אצל הרבי, ביטא את התפעלותו מהשילוב הנדיר בין נגלה ופנימיות אצל הרב רוזין. בהקשר לכך הזכיר הרבי את הספר דרך מצוותיך של אדמו"ר הצמח צדק והוסיף שהוא נקרא על שמו (מנחם מענדל) ולכן הוא משתדל לנהוג גם בדרכיו[33].

הרבי סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד"[34].

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

חיבוריו[עריכה]

כריכת הספר 'הרוגוצ'ובי' על הרב רוזין
  • הרוגוצ'ובר התכתב עם אנשים רבים, חלופות מכתבים ניתן למצוא בקובץ תלמידי ישיבת חכמי לובלין (כוכבי אור) וב'קובץ מאמרים לרב אלחנן וסרמן.
  • צפנת פענח - שני כרכים של פירוש על הרמב"ם.
  • חיבור על מורה נבוכים.
  • צפנת פענח - פירוש על התורה (שלשה כרכים).
  • צפנח פענח על הש"ס (בבלי, ירושלמי, תוספתא, רי"ף ורא"ש)-בבא קמא, בבא מציעא, סנהדרין, הוריות, עדויות ומסכתות קטנות.
  • שלמת יוסף -(יצא לאור בשנת תשט"ז) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי שלמה סובול.
  • מכתבי תורה -(יצא לאור בשנת תרצ"ז) התכתבות של הרוגוצ'ובר עם רבי מרדכי קלינא.
  • צפנת פענח - שאלות ותשובות בנושאים שונים (הספר המפורסם ביותר שלו) נערך סמוך למלחמת העולם השניה. השו"ת יצא בשתי מהדורות:

מהדורת דוינסק - יצא לאור על ידי בתו (מרת רחל אשת רבי ישראל אבא ציטרן).

  1. חלק ראשון - יצא לאור בשנת ת"ש
  2. חלק שני - יצא לאור בשנת תש"א

מהדורת ורשה (שלשה חלקים) יצא לאור בשנת תרצ"ה. בתשנ"ט יצא לאור בספר אחד הנקרא ספרי שאלות ותשובות צפנת פענח כל חמשת החלקים (היינו מהדורת דוינסק ורשה) יחד עם שלמת יוסף ומכתבי תורה.

  • שו"ת הרוגצ'ובר החדשות - הכולל תשובות חדשות, מענות ומכתבים, הגהות על הטור והערות על שירי ריה"ל. יצא לאור על ידי מכון הרוגצ'ובר החדש במודיעין עילית בשנת תשס"ט.
  • ליקוטים מפירושי הרגצ'ובר כולל פענוח והסבר דבריו על ידי הרב אברהם בן שמעון ממוטנריאול, בהוצאת מוסד הרב קוק
  1. ספר צפנת פענח על גרושין (תשס"ט).
  2. ספר צפנת פענח על שבת (תש"ע).
  3. ספר צפנת פענח על אישות ח"א הלכות קדושין (תשע"ב).
  4. ספר צפנת פענח על אישות ח"ב הלכות כתובות (תשע"ג).

חיבורים על חיבוריו[עריכה]

  • מפענח צפונות - הסברת סוגיות יסודיות בתורת הרוגוצ'ובי. הרב מ. כשר.
  • רזין דאורייתא - 200 ערכים בתורת הרוגוצ'ובי עם ביאורי הרבי. מכון להוראה ודיינות ביתר עילית (תשס"ח).

משפחתו[עריכה]

  • חתנו, הרב אבא דוד גולדפיין
  • חתנו, רבי ישראל אבא ציטרן

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. השם חיים נוסף לו ככל הנראה כשחלה.
  2. הרב אליעזר ננס ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד אחרונים". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של השולחן ערוך ונספחיהם ואומר לך אותם מלה במילה" (מגדל עוז פענח רזא).
  3. "צפנח פענח" דפוס דווינסק שנת ת"ש, חלק א' סימן נ"ח.
  4. כשאמר זאת הראה על אצבעו.
  5. מופיע בלקוטי סיפורים מהרב חיים מרדכי פרלוב. התבטאויות נוספות של הרב רוזין על אדמו"ר הזקן, ראה ספר תורת מנחם - התוועדויות שנת תשמ"ה, חלק ד' ע' 2282.
  6. פרק ג' סק"א ד"ה וסמ"ק.
  7. בשם ר' אלטר שימחוביץ, משפיע בישיבת תורת אמת ירושלים.
  8. במקור באידיש "אבער קענען לערנען?! דאס האט גיקענט דער אלטער רבי"!. הרב יהושע מונדשיין בספרו "מגדל עוז" ע' צ"ב, בשם הרב יעקב ברמן ששמע זאת מהרב רוזין.
  9. ראו שיחת הרבי מיום י"ט בכסלו שנת תשמ"ב.
  10. ספר השיחות ע' 107-108.
  11. בכך רצה לרמוז, שכמו המן שהיה לחם מן השמים, כך הוא - בקודש הקודשים - ניזון מספיק ואינו צריך עזרה.
  12. הרב דניאל כהן מספר על סבתו, מרת דבורה מרים קווין שחיית עד מאה ועשר שנים - שבועון כפר חב"ד גיליון 1179 ע' 48.
  13. מכתב מיום ד' בסיוון שנת תר"פ. מודפס בשלמות בקובץ "לב לדעת" - י' בשבט תש"נ ע' כ"ז, כ"ח.
  14. הרב שמחה גורודצקי העיד שראה בעצמו את המכתב.
  15. מכתב מיום י"ז בשבט שנת תרפ"ב. מובא בשבועון בית משיח גיליון 270 ע' 30 ואילך.
  16. מופיע בשבועון בית משיח גיליון 219 ע' 18-19. ראה שם מכתבים נוספים.
  17. ראו באריכות בשבועון בית משיח, גיליון 520 ע' 48-49, מרשימתו של הרב שניאור זלמן חנין.
  18. ממכתב ליום ב' בשבט שנת תרצ"ו.
  19. את אחד מהם הוא פירט: אם באת לרבי הרי אתה פטור מן הסוכה ואם באת ללנינגרד, אתה חייב בסוכה. "ולגבי יתר השש עשרה - אמר - תשבור את הראש בעצמך.
  20. בהתבסס על דברי הרמב"ם שאומר שאסור לאדם לשהות במדינה שמעשיה מקולקלים.
  21. אמו של הרבי העידה שהתכתבות זו החלה כשהרבי היה בגיל שש עשרה או שבע עשרה. בחוברת "לב לדעת", גליון 1 (ניסן תש"נ) ע' 4; מסופר שתקופה ארוכה הסתיר הרבי את עובדת ההתכתבות ולשם כך היה מוציא את הדואר בעצמו, עד שפעם לא חש בטוב ונודע הדבר. לעומת זאת, בקונטרס "עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש" ע' קס"ה, מאת הרב שלום דובער לוין, הוא כותב, שבאחד ממכתבי הרבי אל הרב רוזין חתם הרבי בשם "מ. גוראריה" והוא כתב לרבי "לא נתברר אצלנו טעם העלמת השם והכתובת, אם הוא כדי להעלים מעין הצנזורה, או שהוא כדי להעלים מבני הבית את דבר ההתכתבות עם הגאון מרוגאצ'וב". בתשובה על כך אישר הרבי את האפשרות הראשונה (העלמה מהצנזורה) ועל ההאפשרות השניה (העלמה מהמשפחה) כתב: "?! אין לזה שחר כלל - כפשוט".
  22. הודפסה באגרות קודש, אגרת ז'תשנט.
  23. מכתבים נוספים מהרבי אל הרב רוזין, ראה: מכתב מיום כ"א באדר שנת תרפ"ח בעניין חכמת התכונה (המכתב הודפס באגרות קודש, חלק א' אגרת א'. תשובת הרב רוזין הודפסה עם פיענוח בשבועון כפר חב"ד גליון 704). מכתב נוסף מיום ז' באב תרצ"ב בענין דין הפקר ביובל, אם יוצאת מיד הזוכה מן ההפקר וחוזרת ליד המפקיר וביאור בפירוש המשניות לרמב"ם במסכת נדה (דף מ"ה עמוד ב') בטעם הדין ששנות הנקבה לענין הנדרים הם פחות משני הזכר. ביום כ"ז באב שואל הרבי שוב בענין דין הפקר ביובל. במכתבו הוא מאשר את מכתבו של הגאון אליו, אולם מציין שבנקודה זו עדיין לא קיבל תשובה ולכן שואל שוב.
  24. מפי הרב יהודה לייב גרונר.
  25. ההתבטאות נאמרה לר' מנחם מענדל טננבוים המתעסק עם תורתו ומורשתו של הרב רוזין.
  26. מכתב מחודש כסלו תש"כ, אגרת ז'צו.
  27. מכתב מיום כ"ו בטבת, אגרת זקעא.
  28. שיחת חג הפורים תשמ"ז. התוועדויות ח"ב ע' 627.
  29. מכתב מיום ד' בשבט תשכ"ה. אגרת ח'תתקכ"ט. וראה גם במכתב מיום י"א באדר תשל"ז אל מהדירי ספרי "צפנת פענח". מודפס בקובץ יגדיל תורה ירושלים, חוברת י"ד ע' 36.
  30. מודפס בשיחות קודש שנת תשל"ו, כרך א' ע' 140.
  31. בסעודת ליל א' של חג הסוכות תשכ"ט
  32. מופיע בספר "תשובות וביאורים" תשמ"ז ע' 273.
  33. המלך במסיבו חלק ב' ע' רנ"ט.
  34. סופר בליל א' של חג הסוכות תשכ"ט.