עישון

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אדמו"ר הריי"צ אפוף מחשבות קודש בשעת העישון

עישון היא שאיפה של עשן לפה או לדרכי הנשימה ולריאות מתוך סיגריה, סיגר, מקטרת, נרגילה ואביזרים אחרים. עישון הוא אחד מדרכי הצריכה של טבק ושל חומרים אחרים, אך בדרך כלל מתייחס המושג "עישון" לעישון טבק.

אדמו"ר הריי"צ היה מעשן אך חדל מכך. הוא גם אסר על תלמידי ישיבתו לעשן עד גיל עשרים וביקש שימנעו מכך גם לאחר מכן. הרבי ציין מספר פעמים למכתב הריי"צ אך נמנע מלהוציא איסור על עישון.

לדעת הרופאים בימינו, עישון הסיגריות גורם למחלות קשות ואף למוות, דבר שהביא לחקיקה המגבילה את העישון לקטינים ובמקומות ציבוריים.

העישון אצל רבותינו נשיאנו[עריכה]

הבעל שם טוב[עריכה]

הבעל שם טוב היה מעשן מקטרת, ומסופר כי פעם אחת הראה לתלמידו רבי זאב קיצעס את השמים החדשים שנולדו בעת עישון הלולקא ונתעלף מפחד. כמו כן במוצאי שבת היה מעשן בקביעות[1], ואז היה תלמידו רבי זאב קיצעס שואל אותו שאלות שונות אודות השבת שעברה. באחת הפעמים הגיע אליהו הנביא והביא לו המקטרת והדליק לו את האש לעישון[2]. בעל התולדות יעקב יוסף איחל לעצמו שישיג עבור עבודתו בכל ימי חייו את מה שהשיג הבעל שם טוב בעת עישון מקטרתו[3]. בשם תלמידי הבעל שם טוב מובא סוד העישון, כי יש כמה נשמות יקרות שאי אפשר להם שיחזרו ללבוש גשמי, ועיקר תיקונם הוא בדבר רוחני שהוא הריח ועל ידי זה הוא תיקונם[4].

הרש"ב[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב, היה מעשן.

אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ היה מעשן הרבה עוד בימי אביו אדמו"ר הרש"ב[5]. בשלב מסויים חדל מכך כפי שהעיד במכתב משנת ת"ש: "במצב בריאותי . . ישנם דברים שהנני זהיר בהם מאד כמו העישון שעזבתי לגמרי"[6].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרבי[עריכה]

המזכיר הרב ניסן מינדל העיד: "מעולם לא ראיתי את הרבי מעשן"[7].

בספר 'ימי מלך'[8] מסופר בטעות כי הרבי היה מעשן רבות עד שהפסיק. אך ב'התקשרות' הבהיר מחבר הספר, כי זו טעות והדברים נכונים לגבי הרבי הריי"צ ולא לגבי הרבי[9] .

יחסם של רבותינו נשיאנו לעישון[עריכה]

הרבי הריי"צ[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ כתב להנהלת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בברוקלין[10]:

"לאסור באיסור גמור ומוחלט את העישון לתלמידים פחותים מבן עשרים שנה... ואיסור זה חל על כל התלמידים בכל מקום שהם בכל משך כ"ד שעות המעת-לעת... ואת ידידי התלמידים יחיו אשר בגיל מעשרים ומעלה יבקש בשמי לטובתם – ברוחניות ובגשמיות – שישתדלו לעזוב את העישון על ידי שימעטו בזה מיום ליום, עד אשר יעזבוהו לגמרי...".

בהמשך מוסיף שם: "בשני הימים דראש השנה לא לעשן מקטורת – פאפיראסען – גם בצנעה... גם אלו שהם מעשנים – רייכערן – כל השנה...".[11].

הרבי הריי"צ המשיך לאחר מכן והתעניין במצב העישון אצל התלמידים, במכתב אחד שנכתב כעבור שלושה ימים: "נהניתי לשמוע שמקבלים המה על עצמם להפסיק את העישון, ובטח צריכים השגחה אם מקיימים הבטחתם..."[12], ובשני מכתבים אחרים התעניין: האמנם הפסיקו הצעירים מגיל עשרים לעשן באופן מוחלט? האם בטוח שאין מעשנים בחשאי? והאם הבוגרים מגיל עשרים ממעטים בכך ומשתדלים להגמל מעישון לגמרי?[13].

הרבי[עריכה]

הרבי התבקש מספר פעמים על ידי אישים שונים לאסור על חסידיו לעשן, אך נמנע מכך. באחד המקרים ענה: "קשה לי לקחת היזמה בכיו"ב [=בכיוצא-בזה] כיוון

  1. שכמה וכמה מזקני החסידים מעשנים מכמה וכמה שנים והאדמו"רים לא אמרו להם דבר.
  2. כמה מהאדמו"רים ידוע שעשנו וכו'
  3. אאמו"ר [=אדוני אבי מורי ורבי] ז"ל עשן רבות בידיעת אדמו"ר נ"ע [=מוהרש"ב] כמובן ופשוט[14]. באיגרת שנכתבה בשפה האנגלית הסביר הרבי מדוע הרבנים אינם אוסרים את העישון: "...זאת ועוד, וגם זה עיקר, גם אותן סמכויות רפואיות, הגורסות שעישון סיגריות מזיק לבריאות, מבססות את דעתן על איכות הסיגריות המיוצרות כיום, והמכילות חומרים מזיקים. מחקרים רבים ונערכים כדי למצוא דרכים לסילוק אותם חומרים מזיקים ולייצר סיגרייה שאינה מזיקה, ובמקרה כזה לא יהיה שום מקום להכריז איסור על עישון סיגריות. לפיכך, אם רבנים יוציאו איסור שכזה כיום יהיה הדבר, במקרה הטוב, בגדר הוראת שעה בלבד. ויותר מזה: כל איסור על-פי התורה הוא נצחי ואינו ניתן לשינוי, כשם שהתורה עצמה היא נצחית ואינה ניתנת לשינוי"[15]

מאידך, התבטא הרבי מספר פעמים ביחידיות בשלילת העישון:

  • ביחידות בשנת תשל"ו: בנוגע לעישון סיגריות – ישנו הרי כבר המכתב דכ"ק מו"ח אדמו"ר[16].
  • לאשה שכתבה שהיא מעשנת, אמר הרבי ביחידות: עישון סיגריה אינו בריא לגוף ולבסוף לא בריא לנשמה, והעישון גורם להתנהגות בלתי ראויה[17].
  • הרב גרינגלס סיפר: הייתה תקופה שהרבה בחורים היו מעשנים סיגריות. סיפרתי על תופעה זו לכ"ק אדמו"ר ב'יחידות'. הרבי אמר לי אז שאינו יכול להוציא איסור על זה, מכיוון שחותנו הרבי הקודם היה מעשן, אבל הזכיר לי את המכתב שאוסר לעשן עד גיל עשרים ומבקש ("בקשה נפשית") שגם לאחר גיל זה לא יעשנו[18].

אנקדוטות[עריכה]

בחג השבועות שנת תרפ"ג ביקרו הרב שמחה גורודצקי והרב שמואל מיכל טריינין אצל הרב יוסף רוזין והועלתה שאלה לגבי עישון ביום טוב. העיר ר' שמואל מיכל טריינין שאדמו"ר הרש"ב נהג לעשן ביום טוב בצנעה. השיב לו הרב רוזין: "הרי הוא צדיק עליון והעישון שלו הוא ענין אחר לגמרי".

ביחידות הראשונה שהיתה לרב אשר ששונקין אצל הרבי בעשרת ימי תשובה של שנת תשכ"ז, העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר "בכלל אינני מעשן", אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה.

הרב צבי הירש רבינוביץ' שזכה להיות עם רבי לוי יצחק שניאורסאהן עד יומו האחרון סיפר, שביומו האחרון פנה אליו וביקש ממנו סיגריה, רבינוביץ שידע את מצב בריאתו רצה להניעו ושאלו, "למה צריך לעשן?" ענה לו ר' לויק "שוטה, הרבי אמר לי לעשן". היה זה בעת ביקורו של ר' לויק אצל אדמו"ר הרש"ב, כאשר הרבי הציע לו סיגריה.

העישון בהלכה[עריכה]

איסור העישון[עריכה]

רבי ישראל מאיר הכהן - חפץ חיים פוסק להלכה, בהסתמך על חוות דעת של רופאים, כי האיסור בעישון סיגריות נובע מהציוויים על שמירת הנפש[19]. לעומתו הרב משה פיינשטיין והרב עובדיה יוסף פוסקים כי הדבר אינו מהווה ביטול ציווי מהתורה, וזאת על פי הפסוק "שומר פתאים ה'" [20] המבטא אמונה כי הקב"ה שומר מפני סיכונים הנובעים מדבר ש"דשו בו רבים" (שנהגו רוב העולם לעשותו). אך גם המתירים סבורים כי על פי רוח ההלכה רצוי שלא לעשן[21].

לעומתם כתב בספר ציץ אליעזר שלא ניתן לומר "שומר פתאים ה'" כאשר על כל חפיסה של סיגריות כתוב שהיא מזיקה לבריאות: "נראה ברור ללא צל של ספק כי אין מקום להתברך בלב (כפי שאחרים רוצים לומר כן) ולהורות כי היות והעישון רבים דשים בו אם כן יש להחיל על זה המאמר ...'והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ה. דלא אמרו כן אלא במקומות דלא נתגלה בהתם, והמציאות לא הראתה על היפוכו של דבר,... אבל בכגון הנידון שלפנינו אשר בעיקר בעשרות השנים האחרונות לאור המחקרים המדעיים והרפואיים השונים נתגלו בממדים מבהילים היזיקי הגוף המרובים והמסוכנים אשר העישון גורם בכנפיו, והתודעה הזאת גם יצאה כבר טבעה בעולם עד כדי כך שבכמה מדינות גדולות ועצומות יצא החוק מאת ממשלותיהם על חובת ציון אזהרה על כל חפיסת סיגריות האומרת 'הרופא הממשלתי הראשי מזהיר את המעשנים שהעישון מסכן את בריאותם ומזיק לה'... אם כן בודאי ובודאי שאבסורדי הוא להעלים עין מכל זה ולהפטיר כלאחר יד ולומר כי גם על כגון זה נאמר שומר פתאים ה'"[22].

כאשר התבקש הרבי לאסור על חסידיו לעשן נמנע מכך בטענה שחמיו היה מעשן[דרוש מקור], ולעיתים השיב כי מניעת עישון באופן כפוי, ללא החלטה עצמית, הינה בעייתית ויכולה לגרום לבעיות חמורות[23].

עישון ביום טוב[עריכה]

רבותינו נשיאנו לא נמנעו מלעשן ביום טוב, אך ביקשו שבראש השנה לא יעשנו.

בין המתירים לעשן ביום טוב, הציץ אליעזר[24] שמנמק את ההיתר בכך שלמעשנים (הסומכים על המתירים לעשן במשך ימות השנה) נחשב העישון כאוכל נפש.

יש האוסרים את העישון ביום טוב משום שהוא נחשב דבר שאינו שווה לכל נפש[25][26].[27].

קישורים חיצוניים[עריכה]

מדברי רבותינו נשיאנו
פסיקות הלכתיות

הערות שוליים

  1. דעת צדיקים (רודקינזון) ע' ג
  2. סיפורי חסידים תורה סיפור 241
  3. בסוד עבדיך (גרליץ) סיפוק קג ע' לה
  4. בעל שם טוב פרשת משפטים
  5. 'ימי מלך' כרך א' עמ' 473
  6. אגרות-קודש מוהריי"צ כרך יד עמ' שנט
  7. בתשובה שאלת הת' ישראל צבי שי' גליצנשטיין ויוסף יצחק הלוי שי' גורעוויטש – באחד הביקורים שערך בארץ-הקודש ובו ליווהו בנסיעתו, (נרשם מפי הרה"ת ר' ישראל צבי שי' גליצנשטיין) (הרב מרדכי מנשה לאופר, מעשה הקטורת במגזין התקשרות מספר 1023 )
  8. עמוד 473
  9. הרב מרדכי מנשה לאופר, מעשה הקטורת במגזין התקשרות מספר 1023
  10. בתאריך י"ב טבת תש"ג, אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך ז' עמ' ס"ו
  11. ראה ספר אוצר מנהגים עמ' נב-ג (ובנסמן שם)
  12. אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך ז' עמ'ע"ו, אגרת מתאריך ט"ו טבת תש"ג
  13. מכתבים שנכתבו כעבור עשרה ימים מהמכתב הראשון, אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ כרך ז' עמ' פ"ז, מכתבים מתאריך כ"א טבת תש"ג
  14. הדברים נכתבו בתשובה למכתבו של המשורר החרדי הרב צבי-מאיר שטיינמץ, בו כתב לרבי: אחרי בקשת סליחה – הנני רוצף [=מצרף] בזה קטעי עתון בעניין סכנת העישון. ידוע, כי רבים מאנ"ש ובעיקר מתלמידי תומכי-תמימים והכולל ממשיכים לעשן הרבה שלכן אזרתי חלצי לעורר תשומת כבוד-קדושתו על זה. דיבור אחד של עצה – ועל-אחת-כמה-וכמה של הדרכה מכ"ק אדמו"ר שליט"א, בלי ספק ימעט המכשלה הזאת המכלה ממונם של ישראל ולדעת רופאים גם מחלישה בריאותם. עבדו המבקש סליחתו צבי מאיר בן גיטל הרב מרדכי מנשה לאופר, המשורר צבי יאיר ז"ל במגזין התקשרות מספר 781
  15. (אגרת מכ' באדר תשל"ט, פורסמה במקורה ב'לחיים' – גיליון צא"ח בניו-יורק, מס' 337, במרחשוון תשנ"ה, ותורגמה ללשון הקודש ב"היכל מנחם" כרך ג, עמ' צז,הרב מרדכי מנשה לאופר, מעשה הקטורת במגזין התקשרות מספר 1023
  16. 'היכל מנחם' כרך ג' עמ' רנז-רח, הרב מרדכי מנשה לאופר, מעשה הקטורת במגזין התקשרות מספר 1023
  17. מתוך רשימה שנכתבה על ידי מרת זיוה פש לאחר היחידות; הרב מרדכי מנשה לאופר, כאשר ישא האומן את היונק במגזין התקשרות מספר 1013
  18. 'ליקוטי סיפורי התוועדויות' עמ' 72
  19. בספרו ליקוטי אמרים, פרק י"ג.
  20. תהלים קטז ו
  21. הרב עובדיה יוסף בספרו שו"ת "יחווה דעת", חלק ה', סימן ל"ט; הרב משה פיינשטיין בספרו שו"ת "אגרות משה", כרך ה', חלק יורה דעה, סימן מ"ט.
  22. שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן לט.
  23. ראה במאמרו של שלום בער קרומבי, בית משיח גליון 666
  24. אף על פי שלדעתו העישון אסור בכל ימות השנה מטעמי שמירת הגוף (חלק יז סימן כא).
  25. העישון - סקירה הלכתית הרב ד"ר מרדכי הלפרין, באתר דעת
  26. ה"קרבן נתנאל" (על הרא"ש) מסביר, כי מבואר בגמרא כי רק דברים השוים לכל נפש הותרו ביו"ט, ולא יתכן לקרוא לעישון דבר השוה לכל נפש, כאשר אנשים שאינם מעשנים סולדים מעישון עד כדי בחילה
  27. רבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל מיכל ספרין מקאמארנא פוסק כי מכיון שאנשים רבים אינם מעשנים, וכן הנשים אינם מעשנות, וגם אם מעשנות הדבר מהווה פריצות, נמצא כי רוב האנשים בעולם אינם מעשנים, והדבר אינו נחשב שווה לכל נפש