אחרונים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

האחרונים הם חכמי ישראל בתקופה שלאחר הראשונים. מקובל להגדיר את תקופה זו החל מגירוש ספרד ואילך.

בתקופה זאת, התחילו להתגלות שיטות החסידות, נוסדה חסידות חב"ד ועוד.

שיטות הלימוד בזמן האחרונים[עריכה]

תקופת האחרונים, החלה כתקופה חדשה במסורת התושב"ע על ידי ספריו ההלכתיים של ר' יוסף קארו.

ספריו התפשטו ברחבי מקומות הלימוד והחלו שיטות חדשות בלימוד. בין ספריו:

  • "כסף משנה" - שהוא חיבור לברור מקורותיו של הרמב"ם ביד החזקה. ובכך הפך את הרמב"ם לספר שמושי ובר תועלת גדולה ביותר.
  • "בית יוסף" - שהוא ספר כינוס של בירורי הלכה ע"פ כל ספרי הפוסקים והשו"ת עד לימיו של ר' יוסף קארו. והוא סמך את הספר כנושא כלים ל"ארבעה טורים" של ר' יעקב בן הרא"ש. ובכך נעשה הטור כספר המקיף ביותר לבירורי הלכה.
  • "שולחן ערוך" - שהוא ספר פסקים הכתוב בעברית רהוטה ובלשון קצרה כמתכונת היד החזקה של הרמב"ם אך מסודר בדמיון גמור ל"ארבעה טורים".

בספריו אלה אפשר להגיד כי ר' יוסף קארו החל בעצם תנופה חדשה ומיוחדת של לימוד התושב"ע, במיוחד בספריו של השו"ת, המו"מ, בירורי ההלכה, והפלפול, על מאות כרכיה ועוד.

ספרות השו"ת הגיעה בימיו של ר' יוסף קארו לממדים עצומים, שנדרשו לה בקיאות וחריפות בלתי רגילים כדי לברור מתוכה את המקורות המתאימים להכרעת הדין בנושא כלשהו. ר' יוסף קארו על ידי ספריו עשה את הדרך לפשוטה וקלה יותר. ספריו טבעו חותמם על כל גדולי הפוסקים והמשיבים שבאו אחריו. אך למעמד מיוחד, כסמכות עליונה במסורת התושב"ע, זכה ספרו ה"שולחן ערוך".

בתקופת האחרונים החלו הישיבות ודרכי הלימוד הנוהגות עד היום שיטות לימוד מתפתחות. ספרים רבים פתחו את שיטת העיון. יש ספרים שנכתבו כספרי הלכה, אך עוסקים בפלפול ודיון עיוני ונלמדים רבות בישיבות, כגון הספרים קצות החושן ונתיבות המשפט הנחשבים לאחרונים קלאסים בעיון.

תורת החסידות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תורת החסידות

בתקופת האחרונים, נוסדה החסידות. תורת החסידות היא שיטה בעבודת השם, דרכה האדם מתקרב אל בוראו. יסודותיה והדרכותיה התגלו באמצע האלף השישי לבריאה במרכז אירופה, על ידי הבעל שם טוב והתפשטה על ידי תלמידיו הרבים.

תורת החסידות, היא למעשה הסבר של תורת הקבלה, המפרטת את מבנה העולמות הרוחניים, השתלשלות והתהוות העולם, ומלמדת את טעמיה הצפונים של מצוות התורה. החסידות מדגישה שעל הלימוד לימוד עם נשמה המביא לידי מעשה בפועל בעבודת המידות ולא בלימוד סתמי, וכן קיום המצוות כולם צריך להיות בפנימיות בחיות ועבודת המוחין וכלשון הבעש"ט "אני לא באתי לעולם אלא לתקן ולהחיות העצמות היבשות, שבכל דבר יהיה חיות ונשמה"[1].

החסידות שמה במרכז את האדם, ומאמינה שבכוחו של כל יהודי להגיע לדרגות רוחניות נעלות, וזאת על ידי אמונה, ביטחון ושמחה.

בראשיתה סבלה החסידות מהתנגדות עזה ומרדיפות של המתנגדים, זאת בעקבות חששם שתורת החסידות סוטה מדרך היהדות האותנטית, במשך השנים ירדה ההתנגדות וכיום כמעט ונעלמה כליל.

חסידות חב"ד הינה הדומיננטית ביותר מבין חצרות החסידות, בהיקף כמות הספרות ובביאוריה הרבים והעמוקים בחסידות, נשיאי חב"ד הסבירו את רעיונותיה של תורת החסידות ובנו שיטה מסודרת דרכה ידבק האדם בה'.

נשיאה הנוכחי של חב"ד הוא הרבי שהדגיש שדורנו זה הוא דור ראשון לגאולה.


הערות שוליים

  1. לשונו במכתבו אל רבי מנחם מנדל משקלוב