מרדכי יפה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי יפה
לידה ר"צ
פראג
פטירה ג' אדר ב' שע"ב
מקום פעילות בוהמיה ופולין
תחומי עיסוק רב, ראש ישיבה, פוסק
תפקידים נוספים מפרש רש"י על התורה, ומורה נבוכים לרמב"ם
רבותיו הרמ"א והמהרש"ל

רבי מרדכי יפה (ה'ר"צ - ג' אדר ב' ה'שע"ב) היה מחשובי רבני בוהמיה ופולין, רבן של פראג ופוזנא, מנושאי כלי השלחן ערוך ומחבר סדרת הספרים שנקראו בשם "הלבושים" (ומכונה על שמם הלבוש).

תולדות חיים[עריכה]

רבי מרדכי נולד בשנת ה'ר"צ בעיר פראג לאביו רבי אברהם יפה, רבה של מדינת בוהמיה, שהיה מצאצאיו של רש"י.

בצעירותו למד אצל רבי משה איסרליש (הרמ"א), ואצל רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) במדינת פולין[1].

לאחר נישואיו חזר לעיר הולדתו פראג, וייסד בה ישיבה, אך זו לא החזיקה מעמד זמן רב בעקבות גירוש היהודים מבוהמיה בשנת ה'שכ"א. בעקבות זאת עבר רבי מרדכי להתגורר במדינת איטליה.

רבי מרדכי שהה באיטליה כעשר שנים, בערים מנטוכה וונציה, ובשנת ה'של"ב חזר לפולין. בשנת ה'של"ח מונה לרבה של העיר הורודנה, בה התגורר עשר שנים, עד לשנת ה'שמ"ח אז עזב את העיר בעקבות מחלוקת שהיתה בה, ועבר ללובלין. בשנת ה'ש"נ עבר להתגורר בקרמניץ.

בשנת ה'שנ"ב בעקבות זאת שהמהר"ל מפראג עזב את עירו[2], מונה רבי מרדכי לשמש כממלא מקומו. כאשר שב המהר"ל לעירו, מונה רבי מרדכי לשמש כרב העיר פוזנא שבפולין[3], שם ייסד ישיבה גדולה.

זמן קצר לפני הסתלקותו נסע שוב למדינת איטליה בכדי ללמוד את חכמת העיבור, אותה למד אצל רבי אברהם הספרדי.

בג' אדר ב' ה'שע"ב הסתלק רבי מרדכי בגיל שמונים ושתיים בעירו פוזנא[4].

הלבוש חלק על רבו הרמ"א שסבר שאסור ללמוד חכמות חיצוניות משום ביטול תורה, וסבר שלימוד כזה מותר, ואף הוא עצמו השתלם רבות בלימודים אלו.

הלבוש היה גם מקובל גדל, ובישיבתו הוא לימד את תלמידיו קבלה[4].

משפחתו[עריכה]

  • בנו, ר' פרץ יפה (נפטר בשנת ה'ת"ז).
  • בנו, ר' אריה לייב יפה.
  • חתנו, ר' שמואל וואל.
  • חתנו, ר' יחיאל מיכל עפשטיין, רבה של העיר בריסק.
  • חתנו, ר' בנימין וולף גינצבורג, רבה של מיינץ.

מצאצאיו היו רבי מרדכי מלכוביץ', והרב אברהם יצחק קוק.

ספריו[עריכה]

רבי מרדכי נודע בשם "בעל הלבושים", על שם עשרת ספריו אותם הוציא כל אחד בשם "לבוש...", עשרת הלבושים הם:

רבי מרדכי בהקדמתו לספרו מסביר מדוע היה מוכרח לכתוב את ספרו: הוא לא מסתפק בארבעת הטורים שחיבר רבי יעקב בן אשר, משום שספר זה נכתב יותר מדי באריכות, גם חיבורו של רבי יוסף קארו - השלחן ערוך לא הספיק לו, משום שלא כתב את ההלכות בטעמיהן, ופסק כמעט תמיד כדעת הרמב"ם, לפעמים כנגד דעת האשכנזים. וגם חיבורו של הרמ"א - ההגהות על השלחן ערוך משום שגם הוא לא כתב הלכות בטעמיהן.

אם-כן, הסיבה בגללה כתב את ספריו הם בשל חסרון הטעמים שבשלחן ערוך[5].

אצל רבותינו נשיאנו[עריכה]

הלבוש מוזכר רבות בשלחן ערוך אדמו"ר הזקן ובקונטרס אחרון שלו, וכן בשו"ת צמח צדק שאף דן בדבריו פעמים רבות[6].

בספר הזכרונות מספר אדמו"ר הריי"צ[4] שאביו של רבי יואל בעל שם מזמוטשץ, רבי ישראל יוסף, היה תלמידו המובהק של הלבוש, אך לא רצה ללמוד קבלה אצל רבו, ולפני הסתלקות הלבוש הורה לר' ישראל שאם ילמד קבלה ייוולד לו בן, ומזה נולד רבי יואל.

הלבוש משמש גם כמקור לענין המבואר רבות בתורת החסידות, ההבדל בין חג הפורים לחג החנוכה, שבחנוכה היתה הגזירה על קיום התורה והמצוות של בני ישראל, ובפורים היתה הגזירה גם על הגוף[7].

כמו-כן הלבוש היה הראשון שעורר על תקנת אמירת תהלים מדי יום[8].


הערות שוליים

  1. הרמ"א היה רבה וראש ישיבתה של העיר קראקא, והמהרש"ל של לובלין.
  2. ראה ספר הזכרונות לאדמו"ר הריי"צ חלק ב' פרק צ"ב.
  3. במשך השנים בהן עזב המהר"ל את פראג שהה במשך שנה אחת בעיר פוזנא, ראה ספר הזכרונות שם.
  4. 4.0 4.1 4.2 ראה ספר הזכרונות חלק א' פרק ס'.
  5. עובדה המזכירה את שיטתו של אדמו"ר הזקן בעריכת שלחנו שם הוא מביא תמיד את ההלכות בטעמיהן, ואכן פעמים רבות הוא מביא זאת בשם הלבוש.
  6. ראה לדוגמא שו"ת צמח צדק יו"ד סימן קע"ב, וראה גם שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן י"ז.
  7. לבוש אורח חיים סימן עת"ר, מובא בט"ז. ראה לדוגמא ספר המאמרים תש"ח עמ' 118, מאמר ד"ה וקבל היהודים תשי"א הערה 79, ועוד.
  8. אלא שעורר לומר לפני התפלה - ראה הקדמה לתהלים אוהל יוסף יצחק (עמ' 3).