יוסף שלום אלישיב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אלישיב

הגאון הרב יוסף שלום אלישיב (מוכר בתור הגרי"ש אלישיב; נולד בא' ניסן תר"ע 10 באפריל 1910, נפטר בכ"ח תמוז תשע"ב 18 ביולי 2012) היה מחשובי הפוסקים בדור האחרון, וממנהיגי הציבור הליטאי.

תולדות חיים[עריכה]

הרב אלישיב הוא בן יחיד שנולד להוריו לאחר 17 שנות נישואין. סבו מצד אמו חיה מושא[1], היה המקובל רבי שלמה אלישיב (עליאשאוו), מחבר הספר "לשם שבו ואחלמה" העוסק בענייני קבלה. הוא הקפיד מאוד על כתיבת ספרו בקדושה ובטהרה, ולא נתן לאיש לכתוב אותו עבורו, מלבד לנכדו הרב אלישיב, אותו לימד את חכמת הקבלה[דרוש מקור]. אביו היה הרב אברהם לוינסון בן רבי משה מאראן, שכונה רבי "אברהם אראנער", כתב את ספר ההלכה "ביכורי אברהם" ושימש רב בעיר הומל ('גומל' לפי ההגייה הרוסית), אליה עברה המשפחה בעת מלחמת העולם הראשונה, ונודע כ"הרב מהאמלע"‏‏[2]. בתרפ"ד החליטה המשפחה לעלות לארץ ישראל ובעצת החפץ חיים שונה שם המשפחה ל"אלישיב" על מנת לקבל סרטיפיקט משפחתי אחיד. המשפחה השתקעה בשכונת מאה שערים שבירושלים, ובגיל 20 נישא הרב אלישיב למרת שיינה חיה, בתו של "אבי האסירים", הרב אריה לוין.

לאחר פטירת אביו התמנה לכהן כרב בית הכנסת "תפארת בחורים" בשכונת מאה שערים בירושלים. במסגרת זו השתתף בתפילות בית הכנסת ומסר בו שיעורים בגמרא מידי יום, אך נמנע מלנהוג בעצמו כרב רשמי.

בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בתאריך 3.12.50 (תשי"א) מונה הרב לדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך הצטרף כדיין בבית הדין הרבני הגדול‏‏[3].

פסקן של הרב אלישיב לטובת הרבי

הרב אלישיב כיהן במשרה זו עד שנת תשל"ד. בסך הכל כיהן כעשרים שנה בבית הדין הגדול של הרבנות הראשית.

כאשר בשנת תשט"ז חנוך הענדל הבלין תבע את מוסדות חב"ד והרבי לדין תורה אצל הרבנות הראשית לישראל, בה היו חברים באותה עת הרב יעקב עדס, הרב אלישיב והרב בצלאל זולטי, הם פסקו כי "ישיבת תורת אמת הכללית בירושלים, היא מיום הווסדה עד היום של האדמו"רים מליובאוויטש.". במהלך הדיון טען הבלין כי הרבי אינו ממשיכם של הרבי הרש"ב והריי"צ. בתגובה, שאל הרב אלישיב את הבלין: "מיהו מנהיג חב"ד כיום?"; ענה לו הבלין ספונטאנית: "הרבי". אמר לו הרב אלישיב: "הרי אתה עצמך מודה כי הוא הרבי והוא מנהיג את חב"ד". לשאלה ותשובה זו הייתה השפעה מכרעת על פסק הדין[4].

בעקבות היבחרו של הרב שלמה גורן לתפקיד הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, התעוררו בינו לבין הרב אלישיב פולמוסים הלכתיים, ובעקבות כך פרש מבית הדין. עם זאת, הורה לאחרים שלא לפרוש מהרבנות במקום שלא נבחר מועמד אחר ראוי למלא את מקומם.

קשריו עם חב"ד[עריכה]

בשנת תשל"ב שלח מכתב ברכה לרבי לרגל מלאת לו שבעים שנה[5]. כאשר הרב יהושע פולק רצה להקים מקווה חב"ד בשכונת רמות ג' בירושלים, נתקל בהתנגדות עזה מצד תושבים מתנגדים בסביבה. כאשר פנה לרב אלישיב, הורה לו הרב אלישיב לא להכנע בשום פנים, ולא להרתע אלא להקים במקום מקווה חב"ד[6].

לאחר הרצח בבית חב"ד בומביי בתשס"ט, ביקש אברך ליטאי לקרוא לביתו רבקה על-שם השליחה שנרצחה, ושאל על-כך את הרב אלישיב. הרב אלישיב אמר שהדבר ראוי, ולאחר שאחד הנוכחים העיר "הלא הם היו חב"דניקים...", הרב אלישיב ביטל את דבריו בניע יד[7].

הרב אלישיב עם אחיינו הרב שמעון יעקובוביץ, בנו ונכדו

לגיסו של הרב אלישיב - הרב אהרן יעקובוביץ, שני בנים חסידי חב"ד: הרב שמעון יעקובוביץ מירושלים, והרב אלחנן יעקובוביץ מנחלת הר חב"ד. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם.

למרות שנמנע במשך שנים רבות מכתיבת הסכמות לספרים, בשנת תש"ע כתב הסכמה על הספר ביכורי אליהו של בחור חב"די אליהו צבי יעקובוביץ (נכד לאחיינו הרב שמעון יעקובוביץ) מהישיבה המרכזית בכפר חב"ד, ושם מעיד על כך שדיבר עמו פעמים רבות בלימוד, וראה את למדנותו המופלגה והכשרונות הרבים שיש לו[8].

בכ"ד טבת תש"ע חתם הרב אלישיב על מכתב קריאה מיוחד לאירוע של שערי הוראה לעידוד לימוד ההלכה של ספרי אדמו"ר הזקן[9].

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. יש הסוברים כי שמה המקורי היה חיה מושקא, כשם אשתו של הרבי. ראה מאמר באתר חב"ד אינפו
  2. מודעה בה הוא מופיע בשם זה.
  3. ‏‏הזמן בו הוא החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי ובביה"ד הגדול, אינו ברור לגמרי. פסקי הדין הרבניים (פד"ר) פורסמו בדרך כלל ללא תאריך, אך נראה לפיהם שהוא מונה לדיין בבית הדין הגדול באותה שנה שבה החל לכהן כדיין בביה"ד האזורי (על פי הספר "השקדן").
  4. סופר על ידי הרב חנוך גליצנשטיין.
  5. נדפס בספר נשיאי חב"ד ובני דורם.
  6. הרב אלישיב תמך בבניית מקווה חב"דית קישור לאתר חב"ד אינפו‎‎
  7. 'חדשות משפחה' אדר תשס"ט.
  8. הרבנים הליטאים נתנו הסכמה לספר של חב"דניק קישור לאתר חב"ד אינפו
  9. חב"ד אינפו