עובדיה יוסף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף, (י"א בתשרי תרפ"א - ג' חשוון תשע"ד) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל לשעבר, ממנהיגה ופוסקיה הבולטים של היהדות הספרדית בדורנו. הציבור הספרדי מכונה בתואר "מרן".

תולדות חיים[עריכה]

תשמ"ב, הרב עובדיה כרב הראשי לישראל (מימין הרב שלמה גורן)

הרב עובדיה יוסף נולד בי"א בתשרי תרפ"א (23 בספטמבר 1920) בבגדאד לאביו ר' יעקב עובדיה ולאמו ג'ורג'יה. בשנת תרפ"ד עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה בירושלים. בנערותו למד בישיבת פורת יוסף, שם התבלט בכישוריו הגאוניים.

בשנת תש"ד נשא את מרת מרגלית, בת ר' אברהם פטאל. בשנים תש"ה-תש"ז שימש כדיין בבית הדין של העדה החרדית הספרדית. בשנים תש"ז-תש"י שימש כאב בית דין במצרים.

עם חזרתו לארץ החל לשמש כדיין בבית הדין האזורי בפתח תקווה, בשנים תשכ"ה-תשכ"ח כיהן כדיין בביה"ד האזורי בירושלים, ובתשכ"ה היה לחבר בית הדין הרבני הגדול. בשנת תשכ"ט נבחר לכהן כרב ראשי בתל אביב.

בחשוון תשל"ג נבחר לרב הראשי הספרדי, לצד שלמה גורן ששימש כרב הראשי האשכנזי. באייר תשמ"ג הסתיימה כהונתו כרב ראשי. בשנת תשד"מ ייסד את מפלגת ש"ס והיה למנהיגה הרוחני. עם השנים, בשל פסיקותיו הרבות כמו גם כוחו העסקני, היה למנהיג חלקים רבים בציבור הספרדי.

סוף ימיו[עריכה]

בשנותיו האחרונות הייתה בריאותו רופפת ולא יציבה, בחג הסוכות תשע"ד אושפז הרב יוסף בבית החולים הדסה עין כרם עקבות החמרה במצבו הבריאותי ומשפחתו הוסיפה לו את השם "חיים" כסגולה לאריכות ימים‏. בג' חשוון תשע"ד הלך הרב יוסף לבית עולמו.

הקשר לחסידות ולחב"ד[עריכה]

הרב יוסף עם רבני חב"ד (תשע"ג)
בביקור במוסדות חב"ד במילאנו

בנו הרב יעקב יוסף העיד במהלך ראיון שהעניק לשבועון כפר חב"ד בשנת תשמ"ח[1] כי "לאבא יש הערכה והערצה לחסידות והוא משתמש בדברי חסידות בשיחותיו בשבת".

עוד בשנות צעירותו בא במגע עם חסידי חב"ד והיה עמם בקשרים מצויינים. בין היתר, שלח את ילדיו לישיבת ערב בשיכון חב"ד בירושלים שנוהלה על ידי הרב נפתלי רוט[2] והפעילות בה הייתה ברוח החסידות לאור הדרכות הרבי מלך המשיח, סייע רבות לפעולות מרכז הצלה לילדי ישראל, בהנהלת הרבנים עזריאל זליג סלונים. בדרשתו השבועית במוצאי שבת, המועברת בשידור חי למאות מוקדים בארץ ובעולם, שיבח מספר פעמים את פועלם של חסידי חב"ד.

בספריו מזכיר תדיר את שו"ע הרב, הצמח צדק, ואת ספרי הרב חיים נאה. מספר פעמים מציין בספריו לספר התניא. כמו כן, בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, בדין הפלגה בספינות הנהוגות על ידי יהודים, מביא את דבריו של הרבי, ומתארו כ"הגאון הצדיק מליובאויטש".

חסידי חב"ד רבים יוחסו כמקורבים אליו, בדוגמת הרב שמעון אליטוב והרב שלום דובער וולפא. כמו כן שמר על יחסים חמים עם הרב מרדכי שמואל אשכנזי. מספר פעמים אף פעל לקידומם של רבנים חסידי חב"ד לאיוש משרות רשמיות מטעם הרבנות הראשית[3].

אפיזודה מעניינת בה ניכר יחסו החיובי לחסידות חב"ד היה כשהרב חיים לוי יצחק גינזבורג רצה לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים אך הוריו התנגדו למהלך, הרב גינזבורג פנה לרב עובדיה שפסק לו שיכול הוא לעבור לישיבה על אף התנגדות הוריו.

במהלך שיעור שמסר הרב עובדיה בכולל בנחלת הר חב"ד בו שעסק בענין 'פסיק רישא' הציג הרב אשכנזי את שיטתו של אדה"ז בסוגיה ואת שיחתו של הרבי בנושא. התפתח במקום דיון תורני מעמיק כדרכה של תורה כשבתומו הכריז הרב עובדיה בהסכמה: "מי שחפץ לנהוג כשיטתו של "הרב" - ינהג כמוה". כמו כן לאחר השיעור ביקש הרב עובדיה מהרב אשכנזי שימציא לידו את שיחתו הק' של הרבי בנושא במילואה.

כתיבתו אל הרבי[עריכה]

א. בחודש ניסן תשט"ז שלח הרב עובדיה את ספריו 'יביע אומר' (ב' חלקים) ו'חזון עובדיה' לרבי מה"מ באמצעות הגאון הרב עזריאל זעליג סלונים כשהוא מצרף אליהם את המכתב הבא:

ב"ה יום ה' ג' בניסן תשט"ז, כבוד האדמו"ר הקדוש מליובאוויטש שליט"א. אחר דרישת שלום כבוד קדושתו! הנני שולח אליו את ספרי, חזון עובדיה על סדר ליל פסח, ושו"ת יביע אומר ב' חלקים, על ד' חלקי השולחן ערוך, ואשמח מאד אם כבוד קדושתו יכתוב לי הערות והארות בדברי תורה וחוות דעתו הקדושה על הספרים.

את הספרים שלחתי על ידי הרה"ג רבי עזריאל זליג סלונים שליט"א מנהל כולל חב"ד בירושלים. ומטובו קיבל עליו לטפל במשלוח הספרים. תודה לה' יתברך יש אצלי עוד בכתובים בכפל כפלים לתושיה ממה שנדפס כבר, ומקוה שבעזרת ה' יתברך אוכל לשלם את החובות שעלי מהספרים שנדפסו, ושוב אוכל בעזרת ה' להמשיך בהדפסת עוד ספרים כיוצא בזה, להגדיל תורה ולהאדירה, כי הם חיינו ואורך ימינו. והנני בזה דורש שלום כבוד קדושתו, בברכת חג כשר ושמח. בכל הכבוד והיקר. עובדיה יוסף ס"ט

מכתב הברכה אותו שיגר הרב יוסף אל הרבי בשנת תשל"ב

ב. לקראת י"א בניסן תשל"ב, יום ההולדת השבעים של הרבי, שיגר הרב עובדיה מכתב מיוחד אל הרבי, ובו בירך אותו לקראת יום ההולדת:

בעזה"י. ו' ניסן תשל"ב. תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.

אל כבוד ידיד עליון וידיד נפשנו הרב הגאון הצדיק בנן של קדושים, אראלים ותרשישים. פאר הדור והדרו, עמוד הימני, פטיש החזק מזכה הרבים עמו עוז ותושיה ונהורא עמיה שרי כקש"ת כמהר"ר מנחם מענדל שניאורסון שליט"א, האדמו"ר מליובאוויטש, יאריך ה' ימיו ושנותיו עד ביאת גואל צדק אמן.

שמח לבי ויגל כבודי בשמעי כי הדרת גאונו הגיע לשיבה לאורך ימים טובים. ותאזרני שמחה. והנני מתכבד לברכו מקרב לב שעוד יזכה לאריכות ימים ושנים טובות בטוב ובנעימים, ולהמשיך בפעליו הכבירים והנשגבים. ויקויים בו: עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו, וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים.

אשרי חלקו ומה נעים גורלו שזכה להיות ממצדיקי הרבים בדור יתום זה, אבל אין דור יתום שכבוד גאונו שרוי בתוכו, ועליו יומלץ: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד.

השי"ת יתן לו כח וחיל בריאות איתנה ונהורא מעליא חיים טובים ארוכים ומתוקנים, ועיני קדש תחזינה בביאת גואל צדק הן משיח לישראל, יגל יעקב ישמח ישראל אמן ואמן.

בברכת חג כשר ושמח וכל טוב. וביקרא דאורייתא, הדורש שלום גאונו ותורתו כל הימים.

– נדפס ב'ספר הברכות לשנת השבעים', הנמצא בספריית הרבי
.

ג. בשנת תשמ"ג שנת כהונתו האחרונה של הרב עובדיה כ'ראשון לציון' כתב אל הרבי בעניין עולי אתיופיה, וזה לשון מכתבו:

ב"ה, ירושלים. ג' מנחם אב תשמ"ג. הוד כבוד גאון ישראל פאר הדור והדרו האדמו"ר מליובאוויטש רבי מנחם מנדל שניאורסון שליט"א.

אחרי עתירת החיים והשלום וכל טוב סלה. הריני פונה בזה אל כ"ק שליט"א בבקשה בדבר אחינו הפלשים, אשר כידוע כתב עליהם הרדב"ז (הל' אישות סי' ח), שבלי ספק הם משבט דן, ורק מפני שלא היו ביניהם חכמים מבעלי הקבלה תפסו להם פשטי המקראות, ודינם כתינוק שנשבה בין הגוים, ודינם כישראל שאנו מצווים לפדותם ולהחיותם וכו'. וכן כתב תלמידו המהריק"ש בהגהות ערך לחם יו"ד (סימן קנח). וכן כתבו עוד הרבה מגדולי ישראל. זה יותר מעשר שנים שפירסמתי גילוי דעת בנוגע לפלשים, על פי הפוסקים הנ"ל, וגם שלטונות מדינת ישראל הטו אוזן קשבת לקריאתי, והשתדלנו להעלות מאות ואלפים מהפלשים למדינת ישראל, ולהצילם מכליון וחרץ. ובחלקם הגדול נעשה להם על פי הוראתי הטפת דם ברית וטבילה לשם יהדות לחומרא, לאחר קבלת מצות בפני שלשה כדת. ומזקנים אתבונן הם גאוני ישראל אשר קדמוני.

ברם דא עקא, כי למרות שהפלשים מוכנים ללמוד ולקיים כל מצות תוה"ק כקבלת חז"ל, שבת, כשרות, טהרת המשפחה, וכו', אולם מוסדות הקליטה במדינת ישראל אשר רבים ממדריכיהם חילוניים ופורקי עול, נמנעים מלהקנות את הערכים המקודשים של עם ישראל ולהנחילם לאחינו הפלשים, הצמאים לדבר ה'. וכמה פעמים שהלכתי אליהם למוסדות הקליטה, ואף בבואם אלי לירושלים, דיברתי עמהם (באמצעות מתורגמן מעדת הפלשים אשר זכה ללמוד בישיבות שלנו) על שמירת מצות התורה כפי הקבלה שלנו, וקבלו דברי בהתלהבות רבה, אבל לדאבון לבנו חסרות לנו ידים נאמנות עובדות שיבאו ללמדם תורה ודעת, ולפני שיתפזרו בכל רחבי הארץ, ומה מאוד יכאב וידאב לבנו על עדה שלמה עם שרידי חרב אשר ח"ו צפויה ליפול בידי חילוניים המסיתים נגד תורתינו הקדושה. ואין דורש ואין מבקש.

לפיכך אחלי פני אדוני גאון ישראל ותפארתו שליט"א להורות לצאן מרעיתו חסידי חב"ד שבאה"ק שיועילו להחלץ חושים לקרב את אחינו הפלשים לצור מחצבתם, כמו ליתר שבטי ישראל, ויחנכום לקיים מצות התורה, ולעודדם לחנך ילדיהם במוסדות התורה בישראל. ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה, וזכות הרבים תלויה בו. ויה"ר שיקיים בו "ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור". ועינינו תחזינה בבוא לציון גואל בב"א ויקויים בנו: ומלאה הארץ דעה את ה'. ונזכה לראות בנחמם ציון וירושלים אמן. ביקרא דאורייתא ובכל הכבוד הראוי

התייחסויות מהרבי[עריכה]

א. בכ"ז ניסן תשט"ז כתב כ"ק אדמו"ר מה"מ אגרת קודש מיוחדת [4]. במענה למכתבו של הרב עובדיה יחד עם משלוח הספרים וזלה"ק: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ב"ה. כז' ניסן תשט"ז, ברוקלין, הרה"ג אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים מוה' עובדי' שליט"א. שלום וברכה! מאשר הנני קבלת מכתבו ואח"כ גם הספרים, ונעם לי לקרות במכתבו של ש"ב הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ רב פעלים מוהרע"ז סלונים שליט"א, שקיבל כת"ר ספרי חסידות תמורתם. ובודאי יקבע בהם שיעור לימוד ככל הדרוש, ובפרט בדורותנו אלה אשר הודיע האריז"ל שמצוה לגלות זאת החכמה (ראה אגרת הקדש לרבנו הזקן סי' כו' עמוד קמ"ב ע"ב) והוא במכש"כ וק"ו מדין תורתנו (מרדכי, הובא להלכה בשו"ע חו"מ סי' רצ"ב סעיף כ') בספרים המופקדים ועאכו"כ שהם שלו. כדרכי במילי דחביבותא כגון דא, באתי באיזה הערות בשולי הגליון בעברי בין הדפים בחפזה מתאים לרשיון הזמן וכמרז"ל עה"כ ואת והב בסופה. בברכה (חתימת הרבי).

במכתב ששלח הרבי באותה תקופה לעזריאל סלונים דרכו שלח הרב עובדיה את ספריו (כנ"ל) מאשר הרבי את קבלת ספרי "החכם עובדיה שי".

ב. הרבי מזכיר את הרב עובדיה בספרי לקוטי שיחות תחת התואר 'הגאון'. בשנת תשמ"ט, לקראת פרשת שלח, יצא ליקוט מהרבי על הנהוג בציצית, כפי האר"י ועוד, בפנים או בחוץ וכל המסתעף. הרבי הביא בהערה בשיחה שם, את ספרו של הרב עובדיה יוסף, בלשון זה [5]: "לכללות השאלה - ראה שו"ת יחוה דעת (להגר"ע שי' יוסף) חלק ב' ס"א ובס' שנסמנו שם". בהגהה השניה רצו המניחים להוציא הערה זו, בעקבות התבטאויות שונות של הרב עובדיה שלא תאמו את שיטת הרבי. כשיצא הליקוט לאור לקראת שבת פרשת שלח, ללא ההפניה לספרו של הרב יוסף, ביקש הרבי שלא להפיץ את הדפים שהודפסו, ולהדפיס את השיחה בשנית, עם ההפניה[6].

ג. לאחר שהרב מרדכי שמואל אשכנזי את ספרו 'מראי מקומות וציונים לשו"ע אדמו"ר הזקן', העביר הרבי דרך המזכיר הרב חודקוב רשימה של רבנים להם על הרב אשכנזי למסור את הספר כשבין רשימת האנשים מתנוסס שמו של הרב עובדיה יוסף. כמו כן באחת משנות הלמדים מסר הרב עובדיה שיעור בכולל אברכים שבנחלת הר חב"ד, הרבי הורה לרב אשכנזי לנסוע במיוחד ולהשתתף בשיעור (וראה לעיל את בפיסקה 'יחסו לחסידות ולחב"ד' את שהתרחש באותו שיעור).

דברים שאמר וכתב בשבחו של הרבי[עריכה]

א. באחד מספריו שנמצא בספריית הרבי שב770 מופיעה הקדשה אישית אל הרבי אותה כתב הרב עובדיה בכתב ידו, וזה לשונה: "כבוד ידידנו הדגול איש חי רב פעלים לתורה ולתעודה, הגאון הגדול המפו' בוצינא קדישא פאר הדור, כ"ק האדמו"ר ר' מנחם מנדל שניאורסון שליט"א. מוגש בהוקרה והערצה רבה ונאמנה, וביקרא דאורייתא, מאת המחבר עובדיה יוסף".

ב. לאחר ג' תמוז תשנ"ד נשא דברים על דמותו של הרבי שליט"א וכך אמר: "גאון אמיתי בכל מקצועות התורה בנגלה ובנסתר. גאונותו זאת משתקפת מתוך עשרות הספרים מתורתו שיצאו לאור.. מנהיג משכמו ומעלה גבוה מכל העם, וזכה להקים עולה של תורה בכל רחבי תבל. אלפי ורבבות מאחינו בית ישראל זכו לשוב בתשובה שלמה לאבינו שבשמים בזכות שלוחיו הרבים הפזורים ברחבי העולם, אשר הקימו ישיבות ומוסדות תורה והצילו רבים מהתבוללות ושמד. על מעריציו וחסידיו הרבים של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש להמשיך במרץ רב ובהתלהבות דאורייתא עת עבודת הקדש, לקרב ליבם של ישראל לאבינו שבשמים, וח"ו לא להרפות ידיים".

ג. בי"א ניסן תשע"ב התקיים סיום הרמב"ם מרכזי בארץ הקודש (על ידי צעירי אגודת חב"ד), בשילוב ציון יום הולדתו של הרבי. הרב עובדיה, במפגש מיוחד עם רבני חב"ד[7], הבטיח את השתתפותו, בכפוף לאישור רופאו. בנוסף, הגדיר במהלך המפגש הרב עובדיה את הרבי כ"יחיד בדורו" ושלא קם כמוהו[8]. לבסוף, בשל סיבה טכנית, לא הגיע הרב עובדיה לאירוע, אך שלח ביד בנו, הרב אברהם יוסף[9], מכתב מיוחד, בו שיבח את תקנת לימוד הרמב"ם ואת מחוללה, הרבי.

הסכמה לספר יחי המלך[עריכה]

צילום הסכמת הרב יוסף לספר "יחי המלך" ובסופו האישור להדפסת ההסכמה גם לספר "יחי המלך המשיח"

ביום כ"א חשון תשנ"ב, העניק הרב עובדיה הסכמה לספרו של הרב שלום בער וולפא, יחי המלך, העוסק בביאור הלכות מלכים ברמב"ם. תוכן הספר הוא שכאשר מתקיימים סימני 'בחזקת משיח' בצדיק הדור 'הראוי להיות משיח', יש לקבל את מלכותו (גם) ע"י הכרזת יחי המלך. כך כתב הרב עובדיה יוסף בהסכמה לספר המדובר: "הובאו לפני גליונות בחידושי תורה מהספר "יחי המלך" על הרמב"ם הלכות מלכים, מעשי ידי אומן, נטע נאמן, רב הפעלים לתורה ולתעודה, אוצר כלי חמדה", ועוד. ביום ג' חשון תשנ"ג, אישר להדפיס את הסכמתו האמורה גם בספר יחי המלך המשיח, בו מבואר כיצד מתקיימים דיני "בחזקת משיח" ברבי ובזה להבהיר את היסוד לפסקי דין הרבנים שהחלו להתפרסם באותה תקופה בה קבעו שהרבי הוא מלך המשיח. כמו כן העניק את הסכמותיו הנלהבות לספרים נוספים של הרב וולפא שתוכנם כלל גם עניינים בתורת החסידות.

חיכוכים[עריכה]

בשנת תשל"ב הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן, והתבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא היתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"[10]. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הוחלפו ברב שלמה גורן וברב עובדיה יוסף. בשנת תשע"ג, הביע הרב יוסף את דעתו בעד שינוי החוק (זאת בעקבות "חוק עמאר" שביקשו בתנועת ש"ס להעביר, המאפשר לרב הראשי התמודדות לכהונה נוספת ואף ביקש מהרב מצגר שיתמודד שוב), והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא[11].

כאשר תיקן הרבי את מבצע נרות שבת קודש שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת, פסק הרב עובדיה לשומעי לקחו כי לדעת השלחן ערוך, הדבר הינו ברכה לבטלה. ולכן אין להורות כן לספרדיות.

בשנים תשמ"ט - תשנ"א, היו גורמים שניסו לצרף את הגאון הרב עובדיה יוסף למחלוקת ולגרום לו שינקוט צד נגד החסידים. באותם ימים, לאחר שהתפרסמה הקלטה של הרב עובדיה מדבר בחריפות בנושא (הקלטה שעד היום יש הנתלים בה וטוענים שהרב עובדיה התנגד לחב"ד ולרבי מה"מ) - קרא הגר"ע יוסף לרב שמעון אליטוב לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, וכי יואיל להבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו בשגגה לאחר שמאן דהו הטעה אותו בזדון, וכי הוא מצר על כך עד מאוד. הגר"ע יוסף אף נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שהלה לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשילו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הגר"ע יוסף.[12]

משפחתו[עריכה]

כל בניו עומדים בקשר הדוק עם חב"ד ומסייעים לשלוחים במקומות שונים.

ספריו[עריכה]

  • שו"ת יביע אומר - ספר השו"ת המרכזי של הרב יוסף (אחד עשר כרכים). בשנת תשס"ט יצא כרך מפתחות עד חלק י.
  • שו"ת יחוה דעת - שאלות ותשובות שנשאל הרב בקול ישראל, ובסופו חידושים על מסכת הוריות (ששה כרכים).
  • חזון עובדיה - הגדה של פסח, וסדרה העוסקת בהלכות המועדים, פרוזבול, אבלות, תרומה ומעשרות, והלכות שבת. (18 כרכים)
  • קול סיני - ספר ליקוטי הלכות שפורסם בירחון קול סיני.
  • לוית חן - על הלכות שבת על סדר שו"ע, שעיקרו השגות על ספר משנה ברורה.
  • טהרת הבית - שלושה כרכים על הלכות נידה ומקואות.
  • מאור ישראל - שני כרכי פירושים על הש"ס, כולל ביאורים וחידושים על סדר מועד ומסכת ברכות.
  • מאור ישראל - טבעת המלך - על משנה תורה להרמב"ם.
  • מאור ישראל - דרושים. קובץ דרשות למועדי השנה ולאירועים מסוימים.
  • הליכות עולם - הערות והשגות על ספר ההלכה "בן איש חי" של הרב יוסף חיים מבגדד (שמונה כרכים).
  • ענף עץ אבות - על פרקי אבות.

ספרים אחרים[עריכה]

  • כף החיים - הרב יוסף השלים את כתיבת הספר (חלק ב' יורה דעה מסימן קי"ט ואילך) על פי בקשת הסוחר החשוב משה סופר בן המחבר הרב יעקב חיים סופר הכף החיים.
  • משא עובדיה - ספר שנערך ויצא לאור על ידי מוסד הרב קוק. הספר מכיל את נאומיו של הרב שנאמרו במשך ארבעים וחמש שנה, בכנסים שהיו במוסד הרב קוק.
  • פיתוחי חותם - ספר מפתחות על פי סדר השו"ע לכל ספרי הרב עובדיה יוסף שנתחבר על ידי בית המדרש הספרדי בניו יורק, כעת יצאו שני ספרים, אחד הלכות שבת ואחד הלכות איסור והיתר.
  • מעין אומר - סדרת ספרים ובהם תשובות קצרות לשאלות בעל פה. נכתבו על ידי מזכירו האישי במשך 22 שנה, הרב יהודה נקי, 13 כרכים.

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הקודם:
הרב יצחק ניסים
הראשון לציון - הרב הראשי הספרדי
ז' חשוון תשל"ג - א' ניסן תשמ"ג
הבא:
הרב מרדכי אליהו

הערות שוליים

  1. גיליון 313
  2. מתוך נאומו של בנו הרב הראשי יצחק יוסף במעמד סיום הרמב"ם שבט תשע"ד קובץ וידאו
  3. כך היה כאשר הרב לוי ביסטריצקי התמודד לכהונת רב העיר צפת. ראו ראיון עם הרב יצחק עידן במגזין 'לקראת שבת'.
  4. האגרת לא נדפסה בסדרת האגרות קודש ופורסמה לראשונה לרגל ג' תמוז תשע"ט בעיתון 'יום ליום'. יש לציין אשר העמוד השני של המכתב בו הופיעו הערות והארות אותם כתב הרבי על ספרי הגר"ע, לא הגיע לידינו לעת עתה
  5. בשלהי הע' 3, נדפס בליקוטי שיחות חל"ג עמ' 95 ואילך.
  6. שמן ששון מחבריך ח"ב בערכו
  7. הגר"ע יוסף: "אבוא בשמחה לסיום הרמב"ם., קישור לאתר חב"ד אינפו
  8. ביטוי שאמר אך ורק על הבבא סאלי ועל הרבי מליובאוויטש מלך המשיח.
  9. כיום רבה הספרדי של חולון
  10. אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד.
  11. הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש". כ"ד סיון תשע"ג (02.06.2013) קישור לאתר חב"ד אינפו.
  12. תשורה 'כאשר ישא את האמן - אליטוב, תשע"ח עמוד 160.