פתח תקווה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פתח תקווה
בית כנסת צמח צדק חב"ד.jpeg
עיר פתח תקווה
מדינה ארץ ישראל
מוסדות תלמוד תורה צמח צדק, בית ספר לבנות אור חיה, רשת גני ילדים, כולל ערב ללימוד חסידות, ישיבת תומכי תמימים, סניף למען ילמדו - הסמכה לרבנות.
שלוחים מרכזיים הרב אשר דייטש, הרב מרדכי גורליק,
מספר משפחות בקהילה מעל 80
רב קהילת חב"ד בעיר, הרב דוד חנזין
הרב אשר דייטש ראש העיר יצחק אוחיון והרב מרדכי גורליק
סיום הרמב"ם בבית כנסת "צמח צדק" פתח תקווה
שיירת האור בחנוכה

העיר פתח תקווה (המכונה "אם המושבות") היא החמישית בגודלה בארץ ישראל. נוסדה כמושבה בשנת תרל"ח. זמן כניסת השבת הרשמי בעיר הוא ארבעים דקות לפני שקיעת החמה, כפי מנהג ירושלים שלא כשאר ערי מרכז הארץ (משום שמקימי העיר היו מאנשי ירושלים).

היסטוריה חב"דית בעיר

ביקור הרבי הריי"צ

בב' מנחם אב תרפ"ט הגיע אדמו"ר הריי"צ לביקורו הראשון בארץ ישראל כשבין השאר, ביקר גם את הקהילה היהודית בפתח תקווה. שם נערכה לכבודו קבלת פנים רישמית ליד בית כנסת הגדול "בית יעקב", גם נכנס לבית כנסת חב"ד "צמח צדק" שבעיר, שהינו אחד מבתי הכנסת הוותיקים בעיר - מעל מאה שנה. הכסא עליו ישב על פי המסורת אדמו"ר הריי"ץ עודנו שמור בבית הכנסת.

לאחר מכן, ביום ט"ז מנחם אב תרפ"ט, עלה על רכבת למצרים, משם המשיך לארצות הברית.

הרב חנזין

בשנת תשי"ב הגיע להתגורר בעיר פתח תקווה הרב דוד חנזין, שם מונה לחבר הרבנות הראשית. בתפקיד זה כיהן במשך שלושים וחמש שנים. הרבי עודדו להישאר בתפקיד זה ככל שניתן, זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות של אישים שונים שביקשו ממנו שיפנה את מקומו מפאת גילו.

בשנת תשמ"ז פוטר מתפקידו זה, אך למרות זאת המשיך לפעול ביד רמה בקרב תושבי העיר שחיבבו אותו מאוד.

מתוקף היותו ממונה על המקוואות בפתח תקווה, דאג לבנות ולשפץ מקוואות רבים, ובייחוד שם דגש לבניית מקוואות בשיטת חב"ד למרות שקמו לכך מתנגדים עיקשים, ובהם אישים בעלי השפעה. הרבי מצידו עודדו במאבקו למען המקוואות החב"דיות.

הרב חנזין שימש כרב קהילת חב"ד בעיר וכן כחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש והיה זקן רבני חב"ד.

בחודש תשרי שנת תשי"ט נסע הרב חנזין לראשונה לרבי. לאחר שובו ארצה התוועד עם החסידים בקהילת חב"ד בעיר (וכן בערים נוספות) וסיפר את חוויותיו ורשמיו מהביקור. כמו כן לימד את ניגון שאמיל אותו לימד הרבי בשמחת תורה באותה שנה.

בשנת תשס"ג נפטר, ומאז לא התמנה רב אחר לקהילה עד לשנת תשע"ח. בשנת תשס"ח החליטה עיריית פתח תקווה - בהשתדלותו של השליח הראשי לעיר הרב אשר דייטש - לקרוא רחוב על שמו.

פעילות חב"ד בעיר

בית חב"ד בפתח תקווה נוסד על ידי הרב בנימין רבינוביץ, בשנת תשמ"א (1981), ובהמשך הצטרף אליו הרב אשר דייטש, שקיבל לידיו את הנהלת בית חב"ד, והוא מכהן כיום כשליח הראשי בעיר.

מטעם בית חב"ד, מתקיים בקרייה החרדית שיעור שבועי לציבור החסידי עם המשפיעים הרב יוסף יצחק אופן והרב חיים לוי יצחק גינזבורג.

מידי יום שישי מתקיים במרכז העיר מבצע תפילין על ידי התמימים מישיבת תות"ל באלעד הסמוכה, וכן התמימים המתגוררים בעיר.

בעבר, יצא לאור גליון חב"ד בפתח בעריכתו של הרב מרדכי גורליק שהיווה בימה לפרסום פעולות הבית חב"ד. בידיעון הופיעו מאמרים, חדשות ואירועים ממוסדות חב"ד בעיר, ברכות מזל-טוב לתושבי הקהילה וכדומה.

מידי שנה מתקיים במתחם התלמוד תורה דיי קעמפ אור הגאולה, שבשנים האחרונות השתתפו בו למעלה ממאה חיילים.

בח' אדר תש"ע, ערכה עיריית פתח תקווה תחרות בנושא "ספרות תורנית" והרב יואב למברג זכה ב"פרס לספרות תורנית"[1].

קהילת חב"ד

הקהילה הוותיקה במרכז העיר ממוקמת בבית הכנסת "צמח צדק" ברחוב גוטמן על יד השוק, גבאי בית הכנסת הם הרב נפתלי ליפסקר והרב אפרים סגל. בעקבות התפתחות הקהילה והגעת זוגות צעירים רבים, החליטה הקהילה למנות רב וערכה בחירות לתפקיד במוצאי שבת סליחות תשע"ח ובהם זכה לכהן כרב הקהילה הרב חיים הלל רסקין[2].

קהילה חב"דית נוספת המונה כשמונים משפחות פועלת בשכונת גני הדר ובקריה החסידית קרית בעש"ט. בית הכנסת של הקהילה הוא "הדר מנחם". בית הכנסת ממוקם בקראוון ברחוב חנה רובינא.

הקהילה נוסדה בשנות הנונ"ים, ובעבר נעשו מספר נסיונות להביא למקום משפחות חב"דיות נוספות להרחבתה, אך רק כעבור עשרים שנה נרשמה תנופת התפתחות בקהילה, בעיקר על ידי זוגות צעירים שבאים לגור במקום, כך שנוצר צורך להרחיב את בית הכנסת. בשנת תשע"ב הורחב בית הכנסת בקראוון נוסף שהיווה חדר שני, בשנת תשע"ה הועברה אליו עזרת הנשים וכך הורחב בית הכנסת בצורה משמעותית ובשנת תשע"ו בית הכנסת הורחב שוב ונוספה לו פרגולה שהפכה לחדר שני. באסיפת קהילה שהתקיימה באלול תשע"ח הוחלט על הקמת ועדת בחירות לקדם הבאת רב לבית כנסת.

בקהילה פועל מערך שיעורי תורה רחב לגברים ולנשים, וכן כולל ערב לאברכים ללימוד חסידות המנוהל על ידי ר' שלמה סגל בהכוונת הרב יוסף יצחק אופן. בקהילה פועל גמ"ח כספים בהנהלת ר' רן רוזנטל.

החל משנת תשע"ז פתח בית חב"ד בניהולו של הרב דייטש בתנופת התפתחות על ידי הבאת זוגות צעירים לפעול תחתיו בשלוחות השונות בעיר, בינים רב לוי יצחק דורון - בית חב"ד נווה דקלים, הרב כלפון, ורב ירון חודורוב. בשנה זו גם נפתחה בעיר סניף של ישיבת תומכי תמימים בראשותו של הרב יצחק אקסלרוד.

בשכונת כפר גנים פועל בית כנסת חב"ד בשבתות בשם "מה ידידות - נוסח האריז"ל", רב הבית כנסת הוא הרב ישראל דוידוביץ.

הרב אשר דייטש במבצע חנוכה

בחודש אלול תשע"ח הכתירו כל בני קהילת חב"ד מכל הבתי כנסיות והמוסדות את הרב דייטש כ"מרא דאתרא" של העיר פתח תקווה (מלבד היותו השליח הראשי בעיר)[3].

מוסדות וארגוני חב"ד בעיר

  • רשת גני ילדים במרכז העיר, בשכונת הדר גנים ובשכונת "אם המושבות" - גני הילדים במסגרת הממ"ד התורני של חב"ד. לגני חב"ד בעיר שם טוב, ולומדים בהם ילדים מכלל המגזרים המתגוררים בעיר.
  • תלמוד תורה ממ"ד בנים "צמח צדק" בניהולו של הרב אברהם פרקש בו לומדים כ-200 תלמידים.
  • בית ספר בנות ממ"ד"אור חיה" בניהולה של הגב' נחמה דינה דייטש בו לומדות כ-120 תלמידות.
  • בית כנסת "צמח צדק" - במרכז העיר.
  • בית כנסת "הדר מנחם" - בשכונת הדר גנים.
  • בית כנסת "מה ידידות - נוסח האריז"ל" - בכפר גנים.
  • מקוואות - בשיטת חב"ד.
  • נשי ובנות חב"ד.
  • שפרה ופועה.
  • צבאות ה'.
  • ארגון נוער חב"ד - פנסאים/בת מלך/מועדון המעשים הטובים.
  • כולל ערב ללימוד חסידות.
  • ישיבת תומכי תמימים.
  • ישיבת בין הזמנים שעל ידי את"ה העולמי מידי חודש ניסן.

שלוחי הרבי בעיר

  • הרב אשר דייטש - שליח ראשי ומייסד ביהכ"נ "הדר מנחם".
  • הרב אליעזר הכהן ויספיש - מנהל מרכז החסד.
  • הרב שלמה יהודה הלוי סגל - מנהל מחלקת פעילות בבתי עסק ואזור התעשיה, ואחראי הכשרת מטבחים.
  • הרב מרדכי גורליק - שליח בשכונת אם המושבות.
  • הרב ישראל דייטש - שליח בשכונת קרית מטלון.
  • הרב לוי יצחק דורון - שליח בשכונת שיפר החדשה בעיר.
  • הרב מנחם כלפון -שליח בשכונת אחדות.

חסידים שהתגוררו בעבר בעיר

ראו גם

קישורים

הערות שוליים