יעקב יוסף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יעקב יוסף

הרב יעקב יוסף (כ"ג תשרי תש"ז - ב' אייר תשע"ג), ראש ישיבת "חזון יעקב" ורב שכונת גבעת משה בירושלים. בעבר שימש כעסקן חרדי וחבר כנסת מטעם ש"ס. במשך כל ימי חייו מסר את נפשו למען שלושת השלמויות תוך היצמדות מוחלטת לדבריו של הרבי בנושאים אלו.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בכ"ג תשרי תש"ז בעיר ירושלים, ילדם השני של הרב עובדיה יוסף ורעייתו. למד בישיבת "פורת יוסף" ובישיבת "קול תורה (ירושלים)" וכן בכולל מוסד הרב קוק בירושלים, והוסמך לכהונת רב.

החל משנת תשכ"ח החל לשאת בקביעות דרשות שבועיות בשכונות שונות בירושלים, שהתאפיינו בסגנון עממי.

בשנים תשמ"ג-תשד"מ כיהן כחבר מועצת העיר ירושלים מטעם מפלגת ש"ס, אז מפלגה בתחילת דרכה. לקראת הבחירות לכנסת ה-11 שובץ לרשימת ש"ס שהתמודדה לראשונה בבחירות לכנסת ונבחר במסגרתה לחבר כנסת. כיהן בוועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת החינוך והתרבות, וכן בוועדת החקירה הפרלמנטרית לתאונות דרכים. בתקופה זאת פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ולשם כך התייעץ רבות בנושא עם הרבי, בעקבות זאת התקרב לחסידות חב"ד, ואף פסק הלכות שונות בשיטת חב"ד,

בתום ארבע שנות כהונתה של הכנסת ה-11 פרש, ונתמנה לראש ישיבת "חזון יעקב" הקרויה על שם סבו רבי יעקב עובדיה, מורה הלכה ורב שכונה בשכונת גבעת משה בירושלים, כמו כן הרב חבר בגוף הכשרות "בד"ץ ישא ברכה".

במשך השנים, כחבר כנסת ולאחר מכן, לחם במסירות נפש על שלושת השלמויות, ונצמד לשיטת הרבי בעניינים אלו, על אף התנגדותו החריפה של אביו. החילוק הבולט ביניהם היה בעיקרון "שטחים תמורת שלום", לו התנגד בחריפות. הוא היה מראשי רבני המטה העולמי להצלת העם והארץ שבראשות הרב שלום דב וולפא. לקראת הבחירות לכנסת ה-18 הודיע על תמיכתו באיחוד הלאומי למרות ההשתייכות המובהקת של משפחתו לתנועת ש"ס, ושימש כחבר מועצת הרבנים של האיחוד הלאומי.

מחלוקות גדולות נוספות היו בינו לאביו בענייני הלכה[1], ולמרות זאת, צבר קהל תומכים ותלמידים אשר הולכים לאורו ונשמעים לפסיקותיו.

לרב יעקב יוסף היה קשר טוב עם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו ואף הלך לבקרו לאחר שיצא מבית הרפואה. הרב מרדכי אליהו כינה את הרב יעקב יוסף כאחד "מגדולי הפוסקים של דורנו".

הרב יעקב יוסף בכנס של עמותת הרבנים פיקוח נפש
מגיש לראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם חברי העמותה, פסק דין האוסר למסור שטחים מארץ ישראל

קשריו עם חב"ד[עריכה]

הרב יוסף היה שותף ותומך לעמדת הרבי בנושאים ציבוריים כגון שלמות הארץ, והמאבק לתיקון חוק מיהו יהודי. היה מרבה להשתתף באירועים של חב"ד[2]. את בניו שלח בילדותם להתחנך בתלמוד התורה החב"די תורת אמת בירושלים.

מיהו יהודי[עריכה]

בעת שכיהן כחבר כנסת (בשנים תשד"מ-תשמ"ח) פעל רבות למען תיקון חוק מיהו יהודי ועמד בקשר רציף עם מזכירות הרבי. בשנים אלו התקרב מאד לחסידות חב"ד ולרבי. בנו, יהונתן, אף למד בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת.

בעלון "ארץ ישראל שלנו" היה מתפרסם טור קבוע של הרב יעקב יוסף בשם 'פינת ההלכה'. בחודש תמוז תשנ"ט הקדישו למאבקו של הרבי בענין חוק מיהו יהודי, בהדגישו שהתוצאות מאי-תיקון החוק מלמדות מי היה הצודק[3].

משיח[עריכה]

חתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח; בשנת תש"ע, כאשר נשאל על-כך, ענה כי זה היה לפני ג' תמוז תשנ"ד, אז חלק מחכמי ישראל חשבו שהרבי יכול להיות המשיח, כפי שחשבו חלק מחכמי ישראל על בר כוכבא[4].

שלמות הארץ[עריכה]

היה מראשי הלוחמים בתוקף למען הצלת העם והארץ. בשנת תשס"ה הקים יחד עם כמה מרבני חב"ד את בד"ץ שלימות הארץ.

בתקופת מבצע "עמוד ענן", כאשר ערי הדרום טווחו בטילים, אמר: "כל מי ששתק בזמן ההתנתקות, לא יכול לומר 'ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו'. כל מי ששתק או היה שותף לתוכנית של שרון, יש לו חלק בכל טיל וקאסם שנופל על שדרות אשקלון ובעתיד על אשדוד וקרית גת ח"ו. דיברו על 'עזה תחילה' ואנו נמצאים כיום בירושלים, נקוה מאד שזה הסוף ולא יהיו יותר נסיגות".

היה משתתף קבוע בכינוסי המטה להצלת העם והארץ[5], והיה גם חבר בהנהלת רבנים של עמותת פיקוח נפש[6].

בשנת תשע"ג פרש מהמטה להצלת העם והארץ וממפלגת ארץ ישראל שלנו עקב תמיכתם של אנשי המטה במפלגת הבית היהודי התומכת במתן אוטונומיה לערביי ישראל.

לאחר שנה ושלושה חודשים בהם קיננה המחלה הנוראה בגופו, נפטר מתוך יסורים ביום שישי, ב' אייר תשע"ג.

חיבוריו[עריכה]

הרב יוסף השאיר אחריו מאות הקלטות של שיעורי תורה. ההקלטות יצאו בדיסקים מסודרים לפי סדר השולחן ערוך.

לאחר גילוי מחלתו החל לערוך את סדרת ספריו בהלכה, לה העניק את השם "בעתה אחישנה" שזה גימטריה של שמו. את ספריו ערך יחד עם בנו הבכור הרב עובדיה. כשבוע לפני מותו יצא לאור הספר הראשון בסדרה, ונקרא שמו "חזון יעקב - בעתה אחישנה" על מועדים חלק א', כשאת הספר מעטרות הערות וחידושי בנו בשם "אמרי עובדיה".

כעת עורכים את שאר ספרי הסדרה בהלכה על פי קלטות שיעוריו.

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים