האר"י

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצבתו של רבי יצחק לוריא בבית העלמין בצפת לצד רבי שלמה אלקבץ, רבי משה קורדובירו ורבי יוסף מטארני 'המבי"ט'

רבי יצחק לוריא מכונה האר"י הקדוש (ראשי תיבות: אשכנזי רבי יצחק, האלקי רבי יצחק). מגדולי חכמי הקבלה, נולד בירושלים, חי תקופה במצרים ובאחרית ימיו התגורר בצפת. למד במצרים אצל רבי בצלאל אשכנזי (מחבר השיטה מקובצת), חי בתקופת מרן רבי יוסף קארו.

תולדותיו[עריכה]

מקובל וממפיצי תורת הקבלה. רבי יצחק לוריא נולד בירושלים בשנת רצ"ד, בגיל שמונה נפטר אביו רבי שלמה, והוא ירד יחד עם אימו אל דודו במצרים, שם למד תורה אצל הרדב"ז, בגיל חמש עשרה נשא את בת דודו, במשך זמן ארוך התבודד. בגיל שלושים ושש הגיע לצפת והלך אל המקובל האלוקי רבי משה קורדבירו שהיה נשיא הדור ומשיח שבדור באותו דור ולמד אצלו תורת הנסתר ולאחר הסתלקותו של רבי משה קורדבירו נתגלה האר"י בצפת כצדיק וקדוש ונהיה נשיא הדור ומשיח שבדור ויורשו הרוחני של הרמ"ק והחל ללמד את תורת הקבלה בצפת, כשהוא מקים עשרות תלמידים המכונים גורי האר"י בין הבולטים שבהם היו: רבי חיים ויטאל, רבי ישראל סרוג, ועוד רבים.

האריז"ל הסתלק בה' במנחם אב שנת של"ג[1], בהיותו בגיל שלושים ושמונה ונקבר בצפת. בשנת ה-400 לפטירתו דיבר על כך הרבי פעמים רבות, ואף כתב מכתב כללי מיוחד לרגל ההילולא שלו.

חידושו ופעולתו בעולם הקבלה[עריכה]

האריז"ל הקים דרך בלימוד תורת הקבלה, כשהיא מכונה קבלת האריז"ל, לעומת שיטת הרמ"ק, בעל מחבר ספר פרדס רימונים ועוד.

תורתו[עריכה]

תורתו של האר"י נכתבה בעיקר על ידי תלמידו המובהק רבי חיים ויטאל (מהרח"ו) בספרים הבאים: (נקראים "כתבי האר"י")

  • עץ חיים
  • שער הכוונות
  • שער מאמרי רשב"י
  • ליקוטי תורה
  • שער מאמרי רז"ל
  • מבוא שערים.

ספרים של עוד מתלמדיו מובאים בחסידות, אך בעיקר סוכמים על מה שכתב הרח"ו.

האריז"ל בתורת חב"ד[עריכה]

חסידות חב"ד, הבאה כהמשך ישיר לחסידות הכללית, הינה בעצם תנועה המתנהגת על פי הנהגותיו של האריז"ל, ומהווה המשך ישיר לתורתו. אך בעוד שהאריז"ל היה עוסק רק עם תלמידיו בלימוד תורת הקבלה, וכמו כן היה זה רק לבעלי מדרגה, אך תורתו הייתה גבוהה מהשגת האנשים הפשוטים, ענינה של תורת החסידות הוא לגלות את העומק שבתורת הקבלה גם בקרב יהודים פשוטים שאינם מסוגלים להגיע לדרגות נעלות כתלמידי האריז"ל.

בחסידות חב"ד מובאים בנוסף על תורתו של האר"י, גם סיפורים רבים מחייו וממעשיו המהווים משלים ודוגמאות להסברת ענינים עמוקים בתורת החסידות. למשל, מוסבר בחסידות שעל מנת שאור הקו יוכל להתלבש בנבראים זהו בהכרח על ידי צמצום באור עצמו, כמשל על כך מסופר אודות האריז"ל שהיה צריך 'למצוא' בעצמו "צינור דק" על מנת להעביר מתורתו לתלמידיו.

כמו כן מובא פעמים רבים הדוגמא שהאריז"ל השיג בתנומה קלה בשבת בצהריים, בפ' בלעם ובלק, מה שלבאר הי' צריך 70 או 80 שנה, כדוגמא להשגה באופן של ראי' שהוא בכמה רגעים מה שבשמיעה לוקח זמן רב. ועוד

האריז"ל והגאולה[עריכה]

בספר הזהר נאמר "בהאי ספרך דילך יפקון מן גלותא ברחמין", כלומר שדווקא על ידי לימוד פנימיות התורה עתידים ישראל להגאל.

מובן, אם כן, שאף תורת האריז"ל ופעולתו בעולם הינם חלק מתהליך הגאולה.

הרבי הסביר שתרגום הפסוק "ובני ישראל יוצאים ביד רמה", שהוא "ובני ישראל נפקו בריש גלי", רומז על שלבי הגאולה שעל ידי לימוד פנימיות התורה. דהיינו, המילה "בריש", היא ראשי התיבות של מגלי ומפרסמי פנימיות התורה. כאשר בין שאר האישים מונה הרבי אף את האר"י שראשי התיבות של שמו (רבי יצחק בן שלמה) הם אותיות של מילת "בריש".

כמו כן מסופר, שביום שישי אחר חצות היה האר"י הולך עם תלמידיו, ושאל האריז"ל את דעתם לנסוע לירוושלים לשבת, מהלך של שעות ארוכות. התלמידים, הסכימו שברצונם לנסוע יחד עם רבם לירושלים. אך חלקם ביקש לגשת ולשאול רשות מנשותיהם לפני הנסיעה, כששמע זאת האריז"ל אמר שבזאת הפסידו הם עת רצון להבאת הגאולה השלימה כי באם היו מתרצים כולם ללכת יחדיו לירושלים היתה אז ביאת גואל צדק.

פיוטיו[עריכה]

בין השאר חיבר את הפיוטים אסדר לסעודתא ואזמר בשבחין ובני היכלא הנאמרים (גם למנהג חב"ד) בליל וביום שבת קודש בסעודה שלישית, בפיוטים אלו נרמז שמו בראשי החרוזים כשהוא חותם "אני יצחק בן שלמה לוריא".

אתרי האר"י[עריכה]

הכניסה למקווה האר"י

באיזור בצפת קיימים שלש מוקדי כינוס יהודים שקשורים לאר"י: בית כנסת האר"י (האשכנזי והספרדי), מקוה האר"י וקבר האר"י.

מקום קבורתו[עריכה]

מקום קבורתו בבית העלמין העתיק בצפת, סמוך לבנו ולרבותיו. כמה וכמה פעמים הורה הרבי לעלות לקברו ובמיוחד ביום ההילולא[2].

ביקורו של הריי"צ[עריכה]

ביום ה' אב תרפ"ט, בשעה שש ורבע, שעה קלה לפני השקיעה, הגיע הרבי למקום הציון של האר"י. מאות מתושבי העיר שנודע להם דבר בואו של הרבי, כבר המתינו לו במקום. הרבי ניגש בדחילו, אמר תפילה קצרה מתוך הסידור, ולאחר מכן נשא עיניו למרום, ובדבקות נפלאה עמד על מקומו דומם בלי תנועה כלשהי. פה ושם נשמעה מפיו בכייה חרישית ומרה שהמסה את לבות הנוכחים. רבים מהנוכחים געו בבכייה שהפרה את הדממה הגלילית הקסומה ששררה במקום.

לאחר מכן ביקש הרבי, והגישו לו את חבילת הפנ"ים שהביא עמו, ובתום הקריאה הקיף את שלושת קברי המקובלים הקדושים האר"י, הרמ"ק וקברו של רבי שלמה אלקבץ הטמונים בסמוך. הרבי הוסיף לפקוד את קברו של ה'בית יוסף' והמשיך לבדו למערת רבי משה אלשיך, שם שהה שעה קלה. ".. ושם הייתי רק בעצמי.. ושם דיברתי בעל פה ובכיתי בכי רב", כותב אדמו"ר הריי"צ ביומנו[3].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הסתלקותו מרומזת בפסוק (דברי הימים א יא, כב) "וְהִכָּה אֶת הָאֲרִ"י . . בְּיוֹם הַשָּׁלֶ"ג" [דרוש מקור]
  2. מאת הרב משה מרינובסקי, כשהרבי הורה שילדים ילמדו מכתבי האריז"ל - באתר קישור שטורעם כ"ו במנחם-אב תשע"ד
  3. חב"ד אינפו