אברהם בן דוד מפושקירה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף ראב"ד)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-dialog-question.svg.png חשיבותו האנציקלופדית של הערך אינה מובהרת בו, לדעת מניח/ת תבנית זו. אתם מוזמנים להרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, או להסביר את חשיבותו בדף השיחה שלו.
מקובל להקצות לדיון פרק זמן של שבוע. אם במהלכו לא תובע תמיכה מנומקת בהשארת הערך, הערך יימחק (ניתן לראות מתי הוצבה התבנית בהיסטוריית הדף).

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (הראב"ד, ד'תת"פ - ד'תתקנ"ט, 1120 - 1198), היה מגדולי הראשונים, ראש ישיבה בפּוֹסְקְיֶיר (Posquières) שבצרפת, פרשן ומקובל. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר משנה תורה לרמב"ם. כונה גם "ראב"ד השלישי" ו"בעל ההשגות", היה חתנו של הראב"ד השני בעל ספר האשכול, ואביו של ר' יצחק סגי נהור.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב"ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל רבי אברהם אב בית דין- "הראב"ד השני" שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב"ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת" מלבד שהיה גאון עולם בנגלה ובנסתר גם היה ידוע כאיש קדוש בעל רוח הקודש וחידושיו קיבל בגילויים מהשמיים וברוח הקודש וכמו שכותב למשל בספריו: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים"[1] החיד"א אומר שלפי רבי חיים ויטאל המשמעות סוד ה' ליראיו שהיה לו גילוי אליהו.

דרגתו הנפלאה[עריכה]

המקובלים, ובראשם רבי חיים ויטאל, מונים את הראב"ד בין מעבירי מסורת הקבלה עד לגילוייה.[דרוש מקור].

הרמב"ם כותב בא' מאגרותיו - אגרת תימן[2] - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו[3] - תחזור הנבואה בישראל.

הרבי הסביר, כי בסביבות זמן הנ"ל היוצא בשנת ד' אלפים תתקע"ו,[4] היה הראב"ד, שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו[1].

חיבוריו[עריכה]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 השגות הראב"ד לרמב"ם הל' לולב פרק ח הלכה ה. וראה שם הל' בית הבחירה פרק ו הלכה י"ד וראה הלכות מטמאי משכב ומושב פרק ז הלכה ז.
  2. פ"ג (קרוב לסופו).
  3. כן הוא בשלשלת הקבלה (אף שאינו מתאים לחשבונו שם) ובקובץ תשובות הרמב"ם (ליפסיא, תרי"ט). אבל בסדר הדורות (ד"א תתקע"ב) מגי' - בשה"ק - שצריך להיות תתקע"ב. וכן הוא גם בפי' של ר' יהודה אברצלוני על ספר יצירה (פ"ד (ע' 239)) וקה"ע בירושלמי שם - תתקע"ב. וי"א אשר בכתב יד אגרת זו נמצא תתק"ע. וצע"ג הגהת הסה"ד, וכן, בכלל, דעת המסופקים בגירסא הנכונה באגרת הרמב"ם, בה בשעה דמוכחי קראי דנבואת בלעם היתה בשנת הארבעים - (ולא ל"ח) - ליציאת מצרים, ז.א. בשנת ב' אלפים תפ"ח, ועל פי זה, "כעת" - הוא ד' אלפים תתקע"ו. ובמקום הכתוב אחרת על כרחך צריך להיות שהוא טעות המעתיק.
  4. תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז. ושם מביא רשימה של ראשונים עליהם ראוי לחול דברי הרמב"ם, עיי"ש.
ראשונים
אשכנז רבי משולם בן קלונימוסרבנו גרשום מאור הגולה • רבי שמעון הגדול • רבי יצחק הלוימהר"ם מרוטנבורג • הרא"שרבנו ירוחםראבי"הרבי יצחק אור זרועהמרדכימהרי"לרבי ישראל איסרלן
צרפת רבי יעקב בן יקררש"יבעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז
פרובנס המאיריבעל האשכול • הראב"דרז"ה
ספרד ארבעת השבוייםרב ניסים גאוןרבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • הרי"ףר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרארמב"םרמ"הרמב"ן • רבי יונה גירונדירבי יעקב בעל הטורים • הרשב"ארא"הריטב"א • הר"ן •הריב"ש • הרשב"ץ • רבי יוסף חביבאר"י אבן גיאת
איטליה רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראניריא"ז