מורה נבוכים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף מורה הנבוכים)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שער הספר
מחבר הספר רבינו משה בן מיימון

הספר מורה נבוכים, הינו ספר פילוסופי של הרמב"ם.

שם הספר[עריכה]

שם הספר היה בתחילתו ובמקורו "מורה 'הנבוכים".[1]

הרבי אף העדיף שם זה, מכיון שהוא השם האמיתי, ובאגרות קודש אדמו"ר שליט"א [2] מציין הרבי:

"נהניתי לראות שאף שבהעתק המדוייק צריך שם הספר להיות "מורה הנבוכים", בה"א הידיעה, כמו שהובא כמה פעמים גם בדברי המעתיק אבן תיבון, הרי נתקבל בעם-ישראל לכתוב בלא הא, וכן הוא גם על המעטפה (=עטיפה) ובכותרת העמודים במהדורה של כבודו."

לימוד הספר[עריכה]

כותב אדמו"ר הצמח צדק: הפילוסופיא ודרכי המופת שבחובת הלבבות ובמורה נבוכים הם מטמאים את הטהורים מי שלבו לב טהור, אך מי שהוא נבוך וטמא בהרהורים וספיקות באמונה יוכל להיות לו טהרה על ידי זה. והיינו כי הרפואה בעצם היא מדבר מר או סם, אלא למי שיש בו קלקול גדול זהו מרפא, כמו כן ענינים מופתים הם שכל אנושי מק"נ כו' וא"צ כלל לסמים, אלא למי שנתקלקל כו' יוכל זה להועיל.[3]

המחלוקת נגד הספר[עריכה]

ספר ה'מורה' עורר סערה רבתי בעולם היהודי. התייחסות מעניינת לכך אמר הרבי, [4]: שהמחלקות וההתנגדות היו נגד ב' הספרים -ספר המדע שביד החזקה ומורה נבוכים - בחדא מחתא.

וביתר פירוט התבטא הרבי בשנת תשל"ח[5]: כאשר שרפו, רחמנא ליצלן, את הספר מורה נבוכים - שרפו יחד עמו את ספר המדע שבי"ד החזקה - ולאחר מכן היתה תשובה הכי גדולה,[6] עם עוד כמה עניינים שאין כאן המקום להאריך בהם...

מורה הנבוכים - בנגלה ובנסתר[עריכה]

בשנת תשמ"ה [7] התבטא הרבי[8]: שלא כדעת הטועים לחלק בין אישיותו של הרמב"ם בספר היד לאישיותו בספר מורה נבוכים - רחמנא ליצלן מהאי דעתא לתאר את הרמב"ם בתור "אישיות מפוצלת"!

ולגבי הספר מורה נבוכים עצמו אמר הרבי [9]: כשמתבוננים באישיותו של הרמב"ם מבינים שלא יתכן שאדם השלם כמותו יערוך "חיבור שאינו שלם", יגיהו ויפיצנו בכל מקום. ובהכרח, אפוא, שאותה שיטה שבספר המדע היא היסוד גם לספר מורה נבוכים וכן לאידך!

ואכן, לא אחת התבטא הרבי בסגנון[10]: פסק דין מפורש בספר החזקה של "מורה הנבוכים" בדורו ובשאר כל הדורות...

בשיחה מיוחדת [11] מתבטא הרבי בין השאר:

כמה עניינים בספר מורה נבוכים הם יסודות בידיעת ה' ונבואה, מלאכים ופירוש המקראות כו' אשר אינם מופנים דווקא לאחד מיוחד (אשר "הוא שלם בדתו ובמדותיו ועיין בחכמת הפילוסופים וידע ענייניהם כו' ונשאר במבוכה ובהלה") אלא לכל אחד.
ובפרט שספר מורה נבוכים הוא ספר של - וחלק מתורה, שעליה נאמר "התורה היא נצחית" [12]. וזה נוגע ליהודים בכל הדורות עד שמצינו בכמה פוסקים שלמדים הלכות ממורה נבוכים, והרמ"א (וכן אדמו"ר הזקן במהדורה קמא שלו) פותחים את שולחן ערוך אורח-חיים [13] בעניינים שמקורם במורה נבוכים.

בספר צפנת פענח להרוגוצ'ובי [14] ישנן כמה סברות ודעות שבמורה נבוכים בנוגע להלכה. [15]

בריבוי מקומות הובאו דבריו בספרי אדמו"ר הזקן, אור התורה להצמח צדק וכו' - ובציון המקור.

חיבה יתרה[עריכה]

הרבי [16] כותב: חיבה יתרה נודעת לרמב"ם ולספריו, בתוכם המורה-נבוכים, מנשיאי חב"ד, החל מבעל התניא והשולחן ערוך המביאו את המורה נבוכים בכמה וכמה מקומות, ולא עוד אלא שהצמח צדק היה לו שיעור מיוחד במורה נבוכים עם בן זקוניו וממלא מקומו החביב עליו כנפשו, והיה מבארו - את המורה נבוכים - על-פי יסודות תורת החסידות והקבלה, כמוכח מעלים אחדים שנשארו בכתב, וגם באו בדפוס ברשימות הצמח-צדק על המורה נבוכים.

ביאורים בחסידות מבוססים עליו[עריכה]

הרבי אמר[17] שכמה עניינים בספר מורה נבוכים נתבארו על-ידי הצמח צדק בתורת החסידות, שמעתיק לשונו ומבאר דבריו על-פי תורת החסידות...

בהזדמנות אחרת הרבי פירט[18]: ובמיוחד כשרואים שאדמו"ר הזקן, הצמח צדק, כמו שאר הנשיאים (שבינתים ושלאחריהם) מביאים כמה וכמה דעות ושיטות מ"מורה נבוכים" ומפרשים אותם, ולא זו בלבד אלא שהם מבססים ומייסדים על דברי המו"נ עניינים של תורת החסידות - ולדוגמא בלקוטי תורה בתחילתו פרשת פקודי ועוד בכמה נושאים שבהלכה...

בנושא זה כותב הרבי [19]: שאדמו"ר הזקן למד עם הצמח צדק על דרך החסידות, ואשר לבד עצם הלימוד "אזי הסבא - אדמו"ר הזקן - כיוון בלימוד תיקון מסויים". עיין שם.

בספר השיחות תורת שלום מובא [20] שתלמידי המגיד כשבאו להרב המגיד "היו חדורים בידיעת המורה נבוכים" ("האבן זיי דורכגעטאן דעם מורה נבוכים"). ועיין שם הטעם, כי צריכה להיות ידיעה באלקות.

הצמח צדק למד עם המהר"ש "ספרי מחקר.. מורה נבוכים.. על-פי תורת החסידות". [21]

"היה מקובל גדול"[עריכה]

בהתוועדות פורים תשכ"ב[22] נתן הרבי טעם לפשר לימודם המשותף של אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מהר"ש ומטרתו: ידוע מה שאמר מו"ח אדמו"ר שהרמב"ם היה מקובל גדול, והסיבה לכך שנזהר ביותר שלא לגלות ענייני קבלה אפילו ברמז (בדומה למה שמצינו כמה רמזים בפירוש רש"י), הרי זה לפי שהיה אז זמן מסוכן לגלות ענייני קבלה אפילו ברמיזא. - עד כאן לשון הרב - ויש לומר, שלכן הנה לאחרי שעברה הסכנה, מצינו שהצמח צדק למד עם אדמו"ר מהר"ש הספר מורה נבוכים על-פי קבלה וחסידות.

דברים אלו מתאימים למסקנת הרבי[23]:

וכאשר ישנה הקדמה הדרושה דלימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה בחסידות חב"ד על-ידי אדמו"ר הזקן, אזי אפשר להפיק גם מספר מורה נבוכים את העניינים בידיעת ה' בהתאמה עם תורת החסידות, ואז מתגלה כיצד "משה אמת ותורתו אמת" הן בנגלה והן בנסתר.

גם בשיחת כ"ף מנחם אב תשל"ד [24] דיבר הרבי על ביאור הצמח צדק לדברי המורה נבוכים [25] לגבי השגחה פרטית, שאינה בסכלים ורשעים כי ההשגחה היא לפי הדבקות שבשכל;[26]

האזהרה וה'רחיצה'[עריכה]

ברשימת היומן [27] מובאים דברים שסיפר אדמו"ר הריי"צ בי"ט כסליו ונרשמו על ידי אדמו"ר נשיא דורנו: האזהרה במשפחתנו [=בבית הרב] בלימוד החקירה היא עד עשרים שנה [והמדובר הוא על הספרים], עיקרים, כוזרי, מורה נבוכים.

אדמו"ר למד בתחילה עיקרים, אחר כך כוזרי, ואחר כך מורה נבוכים.

הצמח צדק אמר ל[=בנו אדמו"ר] מהר"ש: "בוא ונקנח את הרמב"ם" (כשהיה לומד עמו מורה נבוכים על דרך החסידות. מנחם מענדל [=הוספת הרבי נשיא דורנו]).

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. על כך מציין הרבי בלקוטי שיחות חלק כו, עמ' 27 הערה 19.
  2. כרך יט עמ' רס
  3. אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת ד"ה זאת חקת התורה עמ' תשעז.
  4. בליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34 הערה 84)
  5. שיחות קודש תשל"ח כרך ב, עמ' 173.
  6. איגרת הרמב"ן (ו, ג).
  7. התוועדויות תשמ"ה כרך ב' עמ' 1028.
  8. וכך בעוד הזדמנויות
  9. שיחת י"ג ניסן תשל"ח (שם)
  10. ראה לדוגמא: שיחת ח"י תשרי תשמ"א - שיחות קודש תשמ"א כרך א' עמ' 158
  11. ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 34.
  12. ראה גם שו"ת הרמ"א סימן ז (הובא בליקוטי שיחות חלק כג עמ' 36 הערה 42) ושם נסמן
  13. סעיף הראשון שבסימן הראשון של חלק א' דשולחן ערוך
  14. בפרט בליקוט שעל המורה נבוכים.
  15. וראה גם ליקוטי שיחות כרך טז עמ' 529 בהערה.
  16. בי"א ניסן תש"כ (אגרות קודש כרך יט עמ' רנט-רס) כתב הרב איגרת לפרופסור יהודה אבן שמואל, בתגובה על שיגורו כמתנה לרבי את שלושת הכרכים הראשונים של 'מורה נבוכים' בהוצאתו.
  17. בשבת קודש פרשת תשא תשמ"ט (התוועדויות תשמ"ט כרך ב' עמ' 69-370).
  18. בהתוועדות י"ג ניסן תשל"ח (שיחות קודש שם).
  19. ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39 הערה 119. וראהספר השיחות קיץ ה'ש"ת סוף עמוד 40 ואילך, וראה ספר החקירה להצמח צדק (סה, ב) ביאורים במורה נבוכים. ולהעיר מאור התורה חוקת (עמ' תשעז כרך ה עמ' א'תרכז). וראהספר השיחות תורת שלום בתחילתו. וראהספר השיחות תש"ב עמ' 4 ואילך. חנוך לנער עמ' 28.
  20. עמ' 244.
  21. היום יום יט סיון.
  22. תורת מנחם תשכ"ב עמ' 207.
  23. ליקוטי שיחות כרך כו עמ' 39.
  24. שיחות קודש תשל"ד כרך ב סוף עמ' 379.
  25. ח"ג פי"ז וראה גם שם חלק ג' פנ"א.
  26. וראה גם ליקוטי שיחות כרך ח עמ' 278-281; 282, בביאור דעת הרמב"ם במו"נ שם.
  27. תרצ"ג (עמ' שכא).