צרפת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הדלקת נרות חנוכה על ידי חב"ד למרגלות מגדל אייפל
נשיא צרפת לשעבר, ניקולא סרקוזי, עם שליח הרבי בניוללי-סור-סיין שבפאריז הרב דוד זאווי.

מדינת צרפת מהווה סמל ודוגמא למהפכתו של הרבי בעולם. דבר זה נרמז בשמה: אותיות "צרפת" הינן אותיות "פרצת", והגימטריה של המילה "צרפת" הינו 770 ביתו של הרבי. כחלק מענין זה ניתן לראות את לקיחתו של ניגון המנונה של מדינת צרפת והפיכתו לניגון חסידי על ידי הרבי.

בצרפת חיים כיום כ800 אלף יהודים, והיא מהגדולות בקהילות ישראל שבתפוצות. למרבית הקהילה זיקה חזקה לדת היהודית ולישראל. הקהילה היום היא בעיקרה מיוצאי צפון אפריקה, כשמתוך קבוצה זו אחוז ניכר הם יוצאי אלג'יריה, ומיעוטם מיהודי תוניסיה ומרוקו. קיימים גם קהילות נוספות כגון מהגרים מטורקיה והבלקן וכן צאצאי הקהילה הספרדית הוותיקה של צרפת. הקהילה האשכנזית מהווה מיעוט בקרב יהודי צרפת. יהודי צרפת מעורים בחברה ובכלכלה במדינתם.

צרפת בתקופת אדמו"ר הזקן[עריכה]

בשנת תקנ"ט פרצה מלחמה בין צרפת בראשות נפוליאון בונפרטה מנהיגה של צרפת באותה העת, לבין הצאר ניקולאי. אדמו"ר הזקן סבר שרוסיה צריכה לנצח למרות שאז יהיה קשה ליהודים בגשמיות, מפני שתחת ממשלת ושלטון צרפת היהודים יעזבו לחלוטין את היהדות, כפי שהיה עם רוב יהודי צרפת שעד לדורות האחרונים לא שמרו תורה ומצוות. אדמו"ר הזקן התבטא שנפוליאון הוא קליפה ושליח הס"מ. כבר אז החל בבירור הניצוצות משם כאשר לקח את מארש הניצחון של חילי צרפת, המכונה מארש נפוליון, והפך אותו לאחד מניגוני חב"ד. מארש זה נהוג לנגנו במוצאי יום כיפור בסיום תפילת נעילה.

בתקופת אדמו"ר מהר"ש[עריכה]

שינוי ביחס לצרפת החל בתקופת אדמו"ר המהר"ש, כאשר נסע כמה פעמים לשם, כתב שם כתבי חסידות וקירב יהודים.

אדמו"ר מהר"ש ידע את השפה הצרפתית על בוריה, ביקר כמה פעמים בפאריז כאשר בגלוי ביקוריו היו לצורך בריאותו, ולצורכי הכלל, אלא שכמה פעמים נתגלה פנימיות טעם ביקוריו בצרפת: על מנת לתקן ולברר בירורים באותה מדינה הנראית כקליפה קשה.

סיפור מפורסם מביקורו של אדמו"ר מהר"ש בפאריז הוא הסיפור אשר הרבי סיפר כמה פעמים על היהודי ששתה יין נסך ואדמו"ר המהר"ש קירב אותו[1].

כמו"כ ידוע אשר בשנת תרכ"ח נסע לצרפת להתראות עם עסקני הכלל בחו"ל.

בתקופת אדמו"ר הרש"ב[עריכה]

בירורה של מדינת צרפת נמשך והתחזק בביקוריו התכופים של אדמו"ר הרש"ב אשר כמה פעמים ביקר בצרפת, בפאריז עצמה, ובעיר מענטאהן (אשר ליד העיר ניס), שם גם "בנה הבנין דהמשך הידוע תער"ב", כמה משיחותיו המבארים ענינים עמוקים בתורת החסידות נאמרו שם, בהם אפשר לציין את השיחה הידועה - על כיף ימא - ע"ד ח' המעלות שיש במחשבת דא"ח לפני התפילה בטלית ותפילין - כאשר א' מהן היא: מאיר את העולם ("ווערט די וועלט ליכטיקער") - מה מתאימה מעלה זו לגבי בירורה של מדינת צרפת המהוה את תוקף הקליפה של אז.

באחד מביקוריו של אדמו"ר הרש"ב הלך לבקר במוזיאון ה"לובר" שבפאריז, ושהה שם למשך כמה שעות, ביחוד התעכב במחלקת הציורים. והסתכל בציור קריעת ים סוף ""כשעה ושתיים ונזלו דמעות מעיניו", כמו"כ ראה שם ג' ציורים מאת הצייר 'רפאל': א) "ציור ממלחמה לכל פרטי'". ב) "שדה זרועה ושבלים צומחים בה, האויר טוב והשמש זורחת בכל תוקפה, ועל ראש שבולת אחד עומד עוף קטן". ג) "מחזה בית המשפט שבשנים קדמוניות. אולם השופטים, עמידת הנידונים, הקטיגור והסניגור, נאומו של הקטגור ודרישתו בפס"ד מיתן על הנידון. ופתאום נכנס בנו של הנידון בטענות להצדיק את אביו. על פני הנידון ניכר שני הקצוות: הסכנה המרחפת עליו, והתענוג שבנו טוען להצילו ממיתה" ומזה לומד אדמו"ר הרש"ב הוראות בעבודת ה'.

באותו זמן כמה חסידים הגיעו לצרפת על מנת להתראות עם אדמו"ר הרש"ב, ולשמוע דא"ח ממנו, וכך מוצאים אנו בין היתר את החסיד הידוע ר' זלמן זלאטאפאלסקי, אשר שם ניגן את ניגונו הידוע אשר נקרא על שמו.

ועד אשר בהיות אדמו"ר (הרש"ב) ביחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ בצרפת דיבר שיחה שלימה שארכה ארבע שעות בצרפתית, וכך כותב אדמו"ר הריי"צ: ".. ובשאר השפות כמו אשכנזית צרפתית היה מדבר.. פעם בהיותינו יחדיו בצרפת, הלכנו לבקר היכל עתיק, משגיח ההיכל ביאר עניני המבנה וכלי הבית ודברים העתיקים הנמצאים שמה, גם הראה לנו ספרים עתיקים ותעודות כתבי יד, הנה במשך כארבע שעות דיבר בשפה הצרפתית, ושאלתיו מדוע אינו מדבר בשפה הרוסית.."

אלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הרש"ב בצרפת (הידועים לנו):

תרמ"ד: בחורף נסע אדמו"ר הרש"ב לפאריז עד י"ג ניסן, לאחרי חג הפסח חזר שוב לפאריז עד אחרי חג השבועות, משם נסע למעיינות הרפואה בעיר באד בורבול (בצרפת) ונשאר שם עד אחרי חג הסוכות.

תרמ"ה: מאחר חג הסוכות עד סוף החורף נמצא בפאריז כמו"כ שהה בתקופה זו בעיר באד בורבול ובמענטון, שם הגיע לבקרו ר' זלמן זלטפולסקי.

תרמ"ז: בשלהי קיץ נסע למקומות הרפואה בצרפת.

תרמ"ח: באותו עת גר אדמו"ר הרש"ב בעיר מענאטאהן בחלק העיר הנקרא קאפמארטן.

תרס"א: בקיץ נסע לפאריז מי"א אייר עד כ"ג אייר ביחד איתו נסע ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, וגר במלון Byron הנמצא במספר 22 שברחוב Laffitte, ודרש שם ברופאים. כמו"כ הגיע באותו זמן לבקרו החסיד ר' אברהם אבא פערסאן. את אותו ביקור ניצל אדמו"ר הרש"ב גם לצורך עניני הכלל.

תרס"ד: בי"ט שבט בא לפאריז, ונשאר שם עד ד' ניסן, והשתכן במלון Byron הנ"ל, ושכר שם שני חדרים מס' 3 ומס' 4, בהיותו שם עסק אודות שילוח המצות ושאר צורכי חג הפסח לאנשי חיל מבני ישראל הנמצאים במזרח הרחוק לרגלי מלחמת רוסיה ויפן, אדמו"ר הרש"ב פנה אז לעיתונים הגדולים: "פיגארו", "עקא דע פארי". כמו"כ התעסק אז ברפואות אצל הפרופסורים ריימאן ובריססא.

את התוועדות פורים התוועד עם ר' זיסקינד ברלין, ור' מענדל צוקרמן, עד השעה 12 וכך כותב אדמו"ר הרש"ב על התוועדות זו: "ושמחנו ת"ל, ואם כי היתה שמחה מלאכותית קצת מראי מקומות וכו'".

תער"ב: מתחילת חודש שבט שהה אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטאהן, ושהה ב Villa Nordi, לכבוד חג הפורים התוועד אדמו"ר הרש"ב שם, ובלשון אדמו"ר הריי"צ "היו גילויים גדולים", באותו ביקור השתתף אדמו"ר הריי"צ אשר נשאר שם בעיר מענטון לערך ג' שבועות, כמו"כ הגיעו לשם (לקראת פורים) חסידים בעלי השכלה ובעלי עבודה בתוכם הר"ר יעקב מרדכי מפלטבה, הרב יעקב הורביץ, והרב שמואל גוראריה, כמו"כ השתתפו כמה מחסידי פולין כמו הגביר ר' אהרן ובנו ר' בנימין ווינר, ר' זיסקינד ביאלער מוורשה, והאחים הורנשטיין מקיוב.

באותה התוועדות צייר אדמו"ר את המשא ומתן שהי' בין הקב"ה ואומות העולם בנוגע למתן תורה, דיבר על ההכרח של "עשה לך רב, וקנה לך חבר", ועל ההכרח אשר בעלי עסקים ילמדו חסידות, כמו"כ דיבר על הצורך להתייגע בחסידות, דובר גם על החילוק בין ניגון חזנות, ניגון תפילה וניגון חסידי.

אדמו"ר הרש"ב נשאר שם עד אחרי חג השבועות.

תרע"ג: בכ"א שבט הגיע אדמו"ר הרש"ב לעיר מענטון ושהה שם עד ראש חודש ניסן, בהתחלה שהה המלון "טארטאקאווסקי, ומחמת הקור שינה ושכר בית ב-Villa Henriette, באותה תקופה הגיע לבקרו ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו הרב מפלטבה, כמו"כ הגיע אדמו"ר הריי"צ לבקרו ושהה שם בערך ב' שבועות.

תרע"ד: בחורף - מיום ח' כסלו - שהה אדמו"ר הרש"ב במענטון, וגר בVilla Passerel, באותו חצר בו שהה אשתקד אם כי בדירה אחרת, באותו זמן התעסק אדמו"ר הרש"ב בדרוש תער"ב ומסיימו, כמו"כ באותו זמן ביקר אדמו"ר הרש"ב אצל ר' מנחם נחום ברבי יצחק האדמו"ר מבויאן.

לכבוד חג הפורים נשאר הוא שם ומתוועד, וכך כותב הוא עצמו על אותו פורים: "פורים איז גיווען מיט אנשריינגונג שמחת פורים, סיא גיווען היפש געסט, לנדא איז געקומען.. ר"ש גו"א נ"י האט שטארק משמח גיווען" [פורים היה עם שמחת פורים מיוחדת, היו אורחים חשובים, ר"ש גורארי' נ"י שימח במאוד], ונשאר שם עד סוף חודש אדר.

בתקופת אדמו"ר הריי"צ[עריכה]

וכך נמשך הדבר ביתר תוקף בזמן נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ, אשר שהה בצרפת כמה וכמה פעמים ועד שאמר שם כמה פעמים מאמרי דא"ח ושיחות. כמו כן שלח כמה פעמים לשם שלוחים על מנת לחזק את גזע אנ"ש הנמצאים שם, ולצוכי עסקנות הכלל.

ואלו הם פרטי ביקורי אדמו"ר הריי"צ בצרפת (הידועים לנו):

תרע"א: הגיע לעיר מענטון ביחד עם אביו שם מספר לו אביו אדמו"ר הרש"ב על הניגון של ר' זלמן זלאטאפאלסקי

תרע"ב: נסע לפאריז, מרסל, ניצא, מנטו קרלו, מענטון. במענטון פגש את הוריו (אדמו"ר הרש"ב והרבנית שטערנא שרה) בתחנת הרכבת, ומסר לאביו אז דו"ח על פעולותיו בעניני הכלל בפאריז. שם מספר לו גם על פגישה שהי' לו במלון "גאר די נארד" חדר מס' רכ"ג לצורך עניני הכלל.

ביומנו מג' שבט תער"ב מספר על טיולו עם אביו - אדמו"ר הרש"ב בעיר מענטון בחלק העיר הנקרא קאפמארטן, ואז הראה לו אביו הבית בו גר בשנת תרמ"ח (כ"ה שנה לפנ"ז) - על כיף ימא.

כמו"כ שהה לכבוד חג הפורים ביחד עם אביו בעיר מענטון כנ"ל בארוכה, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שהה אז עם אביו לערך ג' שבועות.

תרפ"ט: באותה שנה הגיע אדמו"ר הריי"צ לפאריז, בהמשך לנסיעה זו - בשנת תרצ"ב השתדל להקים וועד של בני החסידים להפיץ את המעיינות דלימוד תורת החסידות בצורה מובנת לכולם, ובמכתבי אדמו"ר הריי"צ מוצאים אנו כמה וכמה מכתבים בנידון זה לר' הלל זלאטאפאלסקי אשר גר אז בפאריז, יש לציין אשר בחודש אייר תרצ"ג בתחילת תקופת שהותו של הרבי בפאריז, מוצאים אנו מכתבים מאדמו"ר הריי"צ לרבי בקשר לענין זה, ההצעה הייתה לייסד "אגודת חסידי חב"ד" בצרפת (אלא שמסיבות שונות לא הצליחה התכנית לצאת לידי פועל אז בעיקבות פטירת ר' הלל הנ"ל).

יש לציין אשר ברשימת אדמו"ר הריי"צ מנסיעתו לארץ הקודש ת"ו ולארצות הברית, בהן מתאר גם מביקורו בצרפת כותב אדמו"ר הריי"צ אשר בהיותו בפאריז בו הגיע אור ליום ג' ה' אלול עד למחרתו טייל עם הרבי ודיבר איתו ב"ענינים פנימיים".

תרצ"ב: בחודש אדר אותה שנה אדמו"ר הריי"צ למשך כשבועיים בפאריז לצורכי עסקנות הכלל, באותה הזדמנות גם כינס אסיפה מהעסקנים יוצאי רוסיה, כמו"כ באותו זמן שלח אדמו"ר הריי"צ ר' שמעון ליב גרינברג כשד"ר לחזק גזע אנ"ש שבצרפת.

תרצ"ג: באותה שנה שהה אדמו"ר הריי"צ כמה חודשים בצרפת (יש לציין אשר באותה תקופה הגיעו הרבי והרבנית להתיישב בפאריז).

תרצ"ו: מתחלת תמוז עד כ"ב אלול, שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז, בו' אלול ביקר בבית מס' 10 רחוב די'ע השייך ל"התאחדות הרבנים החרדים דצרפת" אשר ר' שניאור זלמן שניאורסאהן יסדו ועמד בראשו, מסופר אשר בעלות אדמו"ר הריי"צ במדרגות הבית ספרם ונמצאו במספר כ"ו, באותו ביקור אמר אדמו"ר הריי"צ מאמר דא"ח "אני לדודי".

תרצ"ז: בחורף של אותו שנה שהה אדמו"ר הריי"צ בעיר וויל ד'אוורע, באחת ממכתביו כותב הוא אשר שוהה הוא בפאריז לשבועיים, על מנת לשאול בעצת הרופאים, באותו זמן גם עמד לידו אדמו"ר ומוצאים אנו בכמה מכתבים מאותה תקופה בו חותם אדמו"ר: "בשם הרבי, המזכיר מ. ש.", כמו"כ נמצא רשימה שנכתבה על ידי אדמו"ר ובה שיחה מאדמו"ר הריי"צ שנאמרה אז.

תרח"צ: בחורף אותו שנה שוב שהה אדמו"ר הריי"צ בפאריז במלון "מקס" הנמצא ב-9 רחוב בולארד שברובע החמש עשרה בפאריז שם שהה עד סוף חודש אדר ב' לעסוק בצרכי הכלל, וכך מוצאים אנו אשר בפורים קרא אדמו"ר את המגילה לפניו, וכתב כמה הנהגות אשר למד אז מאדמו"ר הריי"צ בהנוגע למנהגי פורים, כמו"כ אז אמר אדמו"ר הריי"צ שיחה שנרשמה על ידי אדמו"ר.

בסוף ימיו הקים שם מוסדות כגון: לשכת ליובאוויטש האירופאית, בית רבקה וישיבת תומכי תמימים ברינוא.

תקופת הרבי[עריכה]

הרבי בפאריז, בערך תרצ"ז
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרבי בפריז (תרצ"ג-ת"ש), ביקור הרבי בפריז (תש"ז)

הרבי התגורר שנים רבות (תרצ"ז-תש"א) בצרפת. בשנת תרצ"ז עבר לפריז שם המשיך לשקד על לימוד התורה בהתמדה עצומה, תוך הסתר עצמי, הרחק מעין רואים. בד בבד הקדיש מעט זמן ללימודים באוניברסיטת סורבון.

מלבד זאת, הרבי עסק בענייני הכלל, עבודה שנעשתה במסירות רבה על פי הוראות מהרבי הריי"צ שישב באותה עת בפולין.

באותן שנים ערך הרבי את חוברות 'התמים', ואת שיחותיו של אדמו"ר הריי"צ שנדפסו. כך גם ערך מפתחות לספר התניא, תורה אור ולקוטי תורה ולמאמרי אדמו"ר הרש"ב ועוד. וכפי שהרבי בעצמו מציין ש"המפתחות נערכו בזמנים שונים ובתנאי חיים שונים במצב רווחה והרחבה ובמצב של מצור ומצוק וכו'".

כך גם סידר הרבי את האגרות של הרבי הריי"צ. לשם כך שיגרו אליו מזכירי הרבי הריי"צ העתק של כל האגרות שתוכנן שייך לרבים, על מנת לסדרן ולהכינן לדפוס, בתוספת ציונים והערות. את האגרות הללו סידר הרבי וצירף להן מפתח, ואז ניגש לבחירת האגרות לדפוס ועריכתן בתוספת הגהות, הערות וציונים.

לאחר קבלת הנשיאות שלח הרבי הרבה שלוחים לצרפת.

אלפי בעלי התשובה צרפתיים הגיעו והתקשרו להרבי, והם מהווים קהילה בולטת במיוחד כאשר הם מגיעים בקבוצה ל770 לחודש תשרי ובכלל.

בליל שמחת תורה תשל"ד החל הרבי בשירת ה"מרסלייז" (קרא: המרסייז) ההמנון הצרפתי על מילות "האדרת והאמונה" ומאז הפך ניגון זה לאחד מניגוני חב"ד.

יחס רבותינו נשיאנו למדינה[עריכה]

בתקופת אדמו"ר הזקן[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

מהפכת צרפת[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה

מוסדות חב"ד במדינה[עריכה]

פסקה זו לוקה בחסר. הינכם מוזמנים להרחיב אותה
שלוחי הרבי במדינת צרפת

בצרפת למעלה מ- 80 בתי חב"ד הפזורים ברחבי המדינה.

עשרות מוסדות חינוך, גנים, תלמודי תורה וישיבות בהם לומדים אלפי תלמידים.

פריז[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פריז

ברינוא[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ניס[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ליאון[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. וכך נכתב בספר התולדות לאדמו"ר מהר"ש אשר חיברו אדמו"ר בשנת תש"ז: "פעם נסע אדמו"ר מהר"ש לפאריז ונסעו איתו הגבאים ר' לויק ופנחס לייב, ר"מ מאנעסזאן ור' ישעי' בערלין באו אז גם כןלפאריז. כשבאו לפאריז שאל ר"י בערלין, דוד, איפה נוסעים? ויענה אדמו"ר מהר"ש "לאלכסנדר האטל" [=מלון] (א' מהמלנות הכי גדולים ובו התאכסנו מלכים ובני מלכים וכיו"ב)... כשבאו למלון ביקש שיתנו לו שורת חדרים טוב ויענהו שישנו פנוי ומחירו ליום 200 פראנק, שאל אם יש טוב מזה ובאותה הדיוטא שבה נמצאים גם כן חדרי המשחק ויענהו שיש שורת חדרים פנוי גם בדיוטא זו, אבל הוא ביוקר יותר. ושכר דירה של ג' חדרים... לאחר איזה שעות הלך אדמו"ר מהר"ש אל החדר שמשחקים שם בקוביא, וישב אצל אברך א' ששחק בקלפים, ומזמן לזמן שתה יין מכוסו, וינח אדמו"ר מהר"ש ידו על כתף האברך ויאמר לו: "יונגערמאן יין נסך אסור לשתות", אחר כך אמר עוה"פ: "יין נסך מטמטם המוח והלב, זיי א איד". ויסיים: "לילה טוב" וילך לחדרו, והי' אדמו"ר מהר"ש בהתרגשות גדולה... אחר איזה שעות בא האברך הנ"ל ושאל איפה נמצא זה האיש שדיבר איתו, ויכנס אל אדמו"ר מהר"ש ושהה אצלו זמן רב, ולמחרת נסע אדמו"ר מהר"ש משם. אדמו"ר מהר"ש אמר אחר כך שזה כמה דורות שלא היתה נשמה טהורה כזו אלא שהיתה בעמקי הקליפות. האברך הנ"ל הוא ראש משפחת ק. בצרפת, משפחת יראים וחרדים.
מדינות אירופה
אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן1 · איטליה · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה2 · בולגריה · בלגיה · בלארוס · בוסניה והרצגובינה · גאורגיה1 · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · הממלכה המאוחדת · הרפובליקה הצ'כית · ותיקן · טורקיה1 · יוון · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונאקו · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צרפת · קוסובו · קזחסטן1 · קפריסין2 · קרואטיה · רומניה · רוסיה1 · שבדיה · שווייץ

הערות: 1 חלק משטח המדינה נמצא באסיה. 2 מבחינה גאוגרפית נמצאת באסיה, אך נחשבת חלק מאירופה מסיבות היסטוריות.