ליטא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ליטא היא מדינה עצמאית הסמוכה לרוסיה, ואשר היתה בעבר חלק מברית המועצות. שמה של מדינה זו כרוכה בהתנגדות לחסידות, בפרט בשל קהילת ווילנא והעומדים בראשה. אבל כבר בימי אדמו"ר הזקן החלו להתפתח שם קהילות חסידויות, כגון חסידיו של אדמו"ר הזקן, ושל רבי שלמה מקרלין.

רקע[עריכה]

עד שנת תקל"ז היו רבי מנחם מנדל מהורודוק, אדמו"ר הזקן, רבי אברהם מקאליסק, ורבי יששכר בער מליובאוויטש נשיאי החסידות בליטא ורוסיה הלבנה. בתקל"ז עלו רבי מנחם מנדל מהורודוק ורבי אברהם מקאליסק לארץ ישראל, בתקופה ההיא הר' יישכר בער פרש מתפקידו והיה לחסיד של אדמו"ר הזקן כך שאדמו"ר הזקן ניהל לבדו את תנועת החסידות בליטא ורוסיה הלבנה[1]. במשך שמונה שנים התפתחה החסידות לממדים עצומים ואלפי חסידים הגיעו מידי חודש להתדפק על דלתותיו של אדמו"ר הזקן, לבקש ממנו עצות ולקבל ממנו הדרכות בעבודת ה'.

זרם החסידים שהלך והתגבר, הפך את קבלת החסידים ליחידות פרטית למשימה בלתי אפשרית, וזקני החסידים התכנסו כדי לטכס עצה כיצד להפחית את עומס המבקשים להיכנס ליחידות, ובסופו של דבר הוציאו רשימת תקנות מגבילות, שקיבלו את השם תקנות ליאזנא מכיון שתוקנו כאשר התיישב אדמו"ר הזקן בליאזנה בשנת תקמ"ג[2].

עיירות בליטא[עריכה]

וילנא[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ווילנא
העיר וילנא כיום בתצלום אוירי
תלמידי סניף ישיבת תומכי תמימים בעיר וילנא בזמן השואה

וילנא (באנגלית: Vilnius, ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno) היא עיר הבירה של מדינת ליטא. לעיר היה מעמד תורני חשוב, והיא נודעה בעיקר בזכות הגאון מוילנא שפעל בעיר בין השנים ה'ת"פ-ה'תקנ"ח. העיר כונתה בפי היהודים בתואר "ירושלים דליטא", והיוותה את המרכז העיקרי להתנגדות החריפה לתנועת החסידות.

שווינצאן[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שווינציאן

שווינציאן - עיר מחוזית בגלילות וילנה שבליטא, שמסביבה עשרות עיירות קטנות. העיר שווינציאן מוזכרת רבות בתולדות ימי החסידים שכתב אדמו"ר הריי"צ.

עיר זו הייתה עיר 'מתנגדית' מובהקת, תחת שרביט הנהגתו של אדמו"ר הזקן ולאחר עבודה קשה ומאומצת, הצליחו חסידיו של אדמו"ר הזקן לחדור גם לעיר זו ולעשות בה נפשות רבות לתורת החסידות. פעילות זו הגיעה לשיאה, כאשר נסללה הדרך לביקורו של אדמו"ר הזקן בכבודו ובעצמו בעיר.

מסופר שבתקופת החרם של המתנגדים על החסידים נרצחו 4 חסידים בשווינציאן.

בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה היו בשווינציאן שני מניינים חסידיים, אחד ברחוב וילנה, והשני ברחוב פאשמנער. במניין ברחוב וילנה, התפללו החסידים העשירים.

החסידים של שווינציאן היו מאורגנים היטב, והיו ידידי נפש איש עם רעהו. מתחת למניין החסידי ברחוב וילנה נבנה בית מרחץ מודרני עם מקווה. בכל השנים היה לחסידים שוחט משלהם. השוחט האחרון היה ר' משה מענדל ברלין.

קובנה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קובנה

בקובנה הייתה קהילת חב"ד מפוארת, שנכחדה כמעט כולה בשואה, בגטו קובנה. בעיר התגוררו כמאה משפחות חב"דיות, במרכז העיר עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כבית הכנסת ובית מדרש של חסידי חב"ד, ובו היה גם חדר מיוחד לחסידים שנהגו להתפלל באריכות (חדר שני). בית כנסת חב"ד, שימש גם את כלל החסידים בעיר, והתפללו בו מידי יום קבוצות קטנות של חסידי גור, אלכסנדר קוידנוב ועוד. חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש לאדמו"ר הריי"צ, והיו מהם שנסעו תדיר כדי להסתופף בצילו.

בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד המשפיע הרב יהושע אייזיק ברוך[3]. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב סנדר בלוי. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.

ראקשיק[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ביקור ראקשיק

העיירה ראקשיק (בשפת המקור: Rokiškis (רוֹקישקיס)[4]) היא עיר בצפון מזרח ליטא, הממוקמת בקרבת הגבול עם לטביה[5]. בעבר פעלה בעיר קהילה חב"דית גדולה, והרב שמואל לויטין אף כיהן בה כרב עיר. בשנת תרצ"א זכו החסידים בעיר שאדמו"ר הריי"צ יערוך ביקור מיוחד בעיר וישהה בה במשך תשעה ימים.

ההתיישבות הראשונה במקום היתה בסביבות שנת ה'רנ"ט (1499), כאשר כשלושים שנה מאוחר יותר דוכס ליטא נתן את האחוזה במתנה למשפחת נסיכי קרוסינסקי, שעל שמם נקרא שם העיר.

בשנת תרל"ג החלה ההתיישבות בעיר לצבור תאוצה בעקבות תחנת רכבת שהוקמה בה, וכן הקהילה היהודית הכפילה את עצמה פי ארבעה ומנתה קרוב ל-2000 איש, שהיוו שבעים וחמש אחוז מתושבי העיר.

עקב בקשתם של חסידי חב"ד בליטא, בחודש אדר תרצ"א ערך אדמו"ר הריי"צ ביקור בן שבוע בעיר, במהלכו קיבל ליחידות ונשא שיחות ומאמרי חסידות.

עקב קרבתה של העיר לגבול, במהלך מלחמת העולם הראשונה ברחו רוב יהודי אל עומק שטחה של רוסיה, אך רבים מהם חזרו לעיר לאחר סיומה של המלחמה כך שהקהילה היהודית מנתה עדיין למעלה מאלפיים איש.

בעשור שלאחר מכן בעקבות קשיים כלכליים עזבו אחוזים רבים מהקהילה את העיר והיגרו למדינות שונות, בהם דרום אפריקה, ארצות הברית וארץ ישראל, ואף על פי כן הצליחה הקהילה להמשיך ולהתפתח.

ראו עוד[עריכה]


עיירות בליטא
מחוז קובנו - סלובודקה · קובנהמחוז וילנא - גלובוקע · וילנא · שווינציאן
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות באוקראינהעיירות בלטביהעיירות בפולין
‏‏

הערות שוליים

  1. מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן (הוצאת תשע"ב) עמ' 41.
  2. שם עמ' 35.
  3. נרצח בגטו
  4. מכונה גם: ראקישוק, ראקישאק, ראקישיק.
  5. במחוז פוניבז'.