קובנה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית כנסת חב"ד בעיר קובנה

קובנה היא העיר השניה בגודלה בליטא, שוכנת במפגש הנהרות 'נמונאס' ו'נריס'. בין שתי מלחמות העולם היתה עיר הבירה של ליטא. בעיר התגוררו לפני השואה כ-20,000 יהודים, רובם ליטאים. מעוטי היכולת שבהם התגוררו בעיקר בסלבודקה, שכונה[1] המנותקת מהעיר, מעבר לנהר. סלבודקה הייתה מיושבת כולה ביהודים, וזאת בעקבות סיפוח שטח העיר לרוסיה וכתוצאה מכך האיסור ליהודים להתיישב במרכזי הערכים הגדולות ("תחום המושב").


חסידי חב"ד בקובנה[עריכה]

בקובנה הייתה קהילת חב"ד מפוארת, שנכחדה כמעט כולה בשואה, בגטו קובנה. בעיר התגוררו כמאה משפחות חב"דיות, במרכז העיר עמד מבנה גבוה ומפואר בן שלוש קומות ששימש כבית הכנסת ובית מדרש של חסידי חב"ד, ובו היה גם חדר מיוחד לחסידים שנהגו להתפלל באריכות (חדר שני). בית כנסת חב"ד, שימש גם את כלל החסידים בעיר, והתפללו בו מידי יום קבוצות קטנות של חסידי גור, אלכסנדר קוידנוב ועוד. חסידי חב"ד בקובנה היו מקושרים בלב ונפש לאדמו"ר הריי"צ, והיו מהם שנסעו תדיר כדי להסתופף בצילו.

בראש הקהילה החב"דית בעיר, עמד המשפיע הרב יהושע אייזיק ברוך[2]. כאשר הוא לא שהה בעיר, מילא את מקומו הרב סנדר בלוי. השפעתה של הקהילה החב"דית הייתה פרושה על כל יהודי העיר, למרות שרובם השתייכו לחוגים הליטאיים.

העיר במלחמת העולם השניה[עריכה]

בקיץ תש"א פלשו הנאצים לליטא, ובכ"ט בסיון נכנסו לקובנה. חודש ימים לאחר מכן, הקימו הגרמנים גטו בסלבודקה.

בגטו קובנה[עריכה]

בית הכנסת

חסידי חב"ד ששהו בגטו קובנה, המשיכו למסור נפשם על קיום מצוות למרות התנאים המחפירים. בספר 'יהדות ליטא', מספר הרב אלחנן פרסון, מניצולי גטו קובנה, על אודות מנייני תפילה שהתארגנו בגטו קובנה ובהם מניין חב"די: ""עם הקמת הגטו נפתחו מניינים. מניין גדול היה ברחוב ויטניו 7, מניין שני היה אצל החסיד הרב פייביש זיסמן, שם היה מניין של אנשי חב"ד בגטו. ביום שישי לפני קבלת שבת, היו לומדים שם תניא. בשבת היו עורכים שלוש סעודות ואומרים חסידות"" . חסידי חב"ד היו מאלו שעסקו באפיית המצות בגטו, ומהבודדים שהקימו סוכה בסוכות.

מלאכת ההשמדה בקובנה וסביבותיה, התבצעה ב'פורטים' - מצודות שנבנו סביב קובנה על ידי ממשלת ליטא כהגנה מפני איום מהצד הרוסי. ה'אקציה הגדולה' בקובנה החלה ביום ח' בחשוון תש"ב. בשעה חמש לפנות בוקר החלו הגרמנים להוציא את היהודים מגטו קובנה. כתשעת אלפים יהודים, אנשים נשים וטף, ובהם המשפיע ר' יהושע אייזיק ברוך ועוד מחסידי חב"ד, נלקחו ל'פורט התשיעי', שם נרצחו.

ההשמדה נמשכה על פני יותר משנתיים, כשבמהלך תקופה זו רצחו הגרמנים כשלושים אלף יהודים שאכלסו את הגטו הקובנאי; רבים אחרים נשלחו למחנות עבודה והשמדה. בקיץ תש"ד עם התקרבות הצבא האדום העבירו הגרמנים את אוכלוסיית הגטו למחנות בתוככי גרמניה. אלה שהתחבאו בבונקרים אולצו לצאת באמצעות כלבים, פצצות תבערה ורימוני עשן. קרוב למאה איש הצליחו לשרוד ונשארו עד שהגיעו כוחות הברית.

רק כאלפיים יהודים (כ-8% מכלל יהודי קובנה) שרדו מכל הרבבות שאכלסו את הגטו. מתוך הנערים הבודדים שנשארו בחיים, היה ר' לייב זיסמן.

הערות שוליים

  1. מקובל לכנות את השכונה בשם "עיירה", כיוון שהייתה מנותקת מהעיר, והתושבים כולם היו יהודים חרדים עם צביון חיים כמו בעיירות.
  2. נרצח בגטו
עיירות בליטא
מחוז קובנו - סלובודקה · קובנהמחוז וילנא - גלובוקע · וילנא · שווינציאן
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות באוקראינהעיירות בלטביהעיירות בפולין
‏‏