שמחת תורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צילום נדיר מהתוועדות של הרבי במוצאי שמחת תורה. התמונה צולמה על ידי נכרי כתב העיתון "ניו יורק טיימס" בשיאה של ההתוועדות בשנת תשכ"ח, בזמן שב-770 החג היה בעיצומו

שמחת תורה הנו היום השמיני של סוכות בארץ ישראל, והיום התשיעי של סוכות בחו"ל.

ענין החג: שמחת תורה על הלוחות שנתנו ביום הכיפורים.[1]

ביאור השם[עריכה]

בנוגע ל"שמחת תורה" ישנם שני פירושים:

(א) התורה היא בשמחה, ולכן שמחים גם ישראל בשמחתה של התורה, וכלשון הפיוט "שישו ושמחו בשמחת תורה", היינו, שישראל שמחים בשמחת התורה.

(ב) יתירה מזה - שישראל משמחים את התורה.[2]

שמחה כללית[עריכה]

הרבי[3] מסביר, כי ידוע שכל עניני חודש תשרי הם ענינים כלליים, וכמו כן השמחה דשמיני עצרת ושמחת תורה היא שמחה כללית.

והענין בזה - כפי שמצינו בנוגע לקבלת עול דראש השנה שחלוקה מהקבלת עול דכל השנה כולה, שהקבלת עול דכל השנה הוא ענין פרטי, ואילו הקבלת עול דר"ה ענינו קבלת עול דעצם הנפש שכולל כל הכחות, וכן הוא בנוגע להשמחה דשמחת תורה, שהיא שמחה כללית מעצם הנפש, שכוללת כל הכחות כאחד.

וכמו כן בנוגע לענין הזמן - שאין זו רק שמחה השייכת לזמן פרטי זה, אלא שמחה כללית על כל השנה כולה.

שמחה למעלה מטעם ודעת[עריכה]

ומזה מובן שהשמחה דשמחת תורה אינה יכולה להיות על פי שכל טעם ודעת:

כיון ששכל הוא כח פרטי המדוד ומוגבל, הנה כאשר השמחה היא על פי שכל, הרי היא בהתאם למדידה והגבלה של השכל - הן המדידה והגבלה של כללות ענין השכל, והן המדידה והגבלה של שכלו הפרטי, עד כמה שהוא מבין ויש לו טעם לשמוח. ובמילא, אין זו שמחה כללית שמצד עצם הנפש, ואינה מספיקה אלא לזמן פרטי זה, ולא על כל השנה כולה, שהרי יודעים רק מה נעשה עכשיו, ואי אפשר לידע מה יהיה במשך השנה כולה.

ולכן, צריכה להיות השמחה מצד קבלת עול - מפני שהקב"ה צוה להיות בשמחה.

ענין הריקודים[עריכה]

זהו הטעם שהשמחה דשמחת תורה מתבטאת בענין הריקודים - כמבואר בדרושי חסידות שלכאורה היתה השמחה דשמחת-תורה צריכה להתבטא בענין של הבנה והשגה בלימוד התורה, ואף על פי כן מתבטאת השמחה דוקא בענין הריקודים, ריקוד ברגל, שהוא הכח ואבר היותר תחתון - כיון שהשמחה דשמחת תורה צריכה להיות מצד קבלת עול דוקא.

ואף שענין השמחה הוא רגש שבלב, ואם כן, איך שייך שתהי' שמחה מצד קבלת עול וציווי - ועל דרך הקושיא במ"ש "ואהבת את ה' אלקיך", איך שייך ציווי על אהבה שהיא רגש שבלב - אך הענין הוא, שכאשר מתבונן שעל ידי שמחה זו מקיים מצוותו של הקב"ה, מצוה מלשון צוותא וחיבור, שנעשה בצוותא וחיבור עם הקב"ה, הנה מזה גופא שמח הוא בשמחה גדולה.

וכאשר השמחה היא מצד הצוותא וחיבור עם הקב"ה, אזי השמחה היא בלי גבול - דכיון שהקב"ה הוא אין-סוף, אזי גם השמחה שבאה מצדו היא באופן של בלי גבול - שמקיפה וכוללת את כל הכחות והענינים שבנפש, ונמשכת על כל השנה כולה.

שמחה בלי גבול[עריכה]

נוסף לכך שהשמחה אינה יכולה להיות מצד השכל בגלל שצריכה להיות שמחה כללית, שמחה שאינה קשורה עם כח פרטי, אלא שמחה בלי גבול - הרי כיון ש"מצות היום בשמחה", אין פנאי להתבוננות שכלית.

כ"ק מו"ח אדמו"ר אומר[4] שצריכים לייקר את ארבעים ושמונה השעות דשמיני עצרת ושמחת תורה ולנצלם לשמחה וריקודים. ובמילא, חבל על הזמן שיוקדש להתבוננות שכלית, כיון שבינתיים עוסק בענין אחר שאינו מענין השמחה, ויתירה מזה, כיון שההתבוננות היא באופן של שקלא וטריא אם צריך להיות בשמחה אם לאו (שהרי בשקו"ט יש נתינת מקום גם לשלילה), נמצא, שלא זו בלבד שבינתיים עוסק בענין שאינו מענין השמחה, אלא אדרבה, שעוסק בענין שהוא היפך השמחה.

הקפות[עריכה]

ציור המתאר את ההקפות שערך רבי לוי יצחק, אביו של הרבי, במהלך גלותו בצ'אילי.

הקפות, הוא מנהג בו מקיפים את הבימה בספר תורה, תוך שמחה עם התורה הקדושה, ביום שמחת תורה בארץ ישראל, ובחו"ל בשמיני עצרת ושמחת תורה.

שבעת ההקפות מכוונים כנגד שבעת המידות, ואף אומרים לפני כל הקפה פסוקים המתאימים לאותה מידה, וכן לשבעת האושפיזין המכוונים כנגד שבעת המידות.

אדמו"ר הצמח צדק שאל פעם את אביו אדמו"ר מהר"ש: מהו ענין ההקפות? וענה לו: הקפות משמעה שמתחננים אצל האבא - אבינו שבשמים בדמעות דם, היתה לי דמעתי לחם, רחם ושבור עול הגוים מעל צוארנו. גויים היינו הגוף והנפש הבהמית. רוקדים עם ספר התורה בשמחה, בראש פתוח ובלב פתוח, אבל בפנימיות נוזלות דמעות של דם[5].

הקפות שניות[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקפות שניות

על יסוד הנהגת האריז"ל, נוהגים בקהילות רבות לערוך במוצאי החג מעמד נוסף של 'הקפות שניות', ורוקדים פעם נוספת עם ספרי התורה.

הקפות אלו נערכות בדרך כלל בליווי כלי זמר ומשתתפים בהם אנשים רבים.

המעמד המרכזי של הקפות שניות נערך מידי שנה בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד בהשתתפות אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור המכבדים את האירוע בנוכחותם.

ניגונים לשמחת תורה[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. אדמו"ר הרש"ב, המשך תער"ב
  2. תורת מנחם, שמחת תורה תשי"א
  3. תורת מנחם תשי"ג עמ' 94
  4. שיחת ליל שמע"צ תש"ד ס"ג (ספר השיחות תש"ד ע' 31).
  5. ספר השיחות ה'תש"ה [לה"ק] עמוד נה.


זמן שמחתנו
ארבעת המינים לולבאתרוגהדסערבהארבעת המינים סוכת הרבי2.jpeg
מבצעי סוכות מבצע לולבמבצע סוכהתהלוכה
זמנים הושענא רבהשמיני עצרתשמחת תורהשבת בראשית
מושגים כללים מצוות סוכהשינה בסוכהנוי סוכהאושפיזין הכלליאושפיזין חסידישמחת בית השואבההקפותהקפות שניותמכירת המצוות