לוחות הברית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוחות הברית שהוגהו על ידי הרבי לשער הירחון שיחות לנוער

לוחות הברית, הם לוחות אבן בגודל אמה על אמה ברוחב אמה, עליהם חקוק עשרת הדיברות.

קבלת הלוחות מה'[עריכה]

חלוק לוחות הראשונות ולוחות האחרונות:

בלוחות עצמן - הראשונות מעשה אלקים, השניות פסל לך. המכתב - חרות על הלוחות שכדרשת רז"ל עירובין (נד. א) הוא רק בלוחות הראשונות.
במעלת בני ישראל - בלוחות הראשונות צדיקים, כשעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן, בשניות בעלי תשובה.
במעלת משה - במתן תורה ניתן למשה אלף אורות במתנה, ובחטא העגל ניטלו ממנו ולא חזרו בלוחות שניות (רק בשבת נותנים לו כדאיתא בפרי עץ חיים). מעלת לוחות השניות שניתן גם כן הלכות מדרש אגדות כו', כפלים לתושיה כדאיתא בנדרים (כב. ב), וקירון עור פני משה.

היום יום, י"ז בתמוז

כשעלה משה למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו ה' גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות[1].

בי"ז בתמוז שנת ב'תמ"ח ירד משה מן ההר, וכשראה שחטאו ישראל בחטא העגל, שבר את הלוחות. בראש-חודש אלול חצב משה - על-פי ציווי הקדוש ברוך הוא - את הלוחות השניות, אותם עשה בעצמו.

(שברי) הלוחות הראשונות והלוחות השניות מונחות בארון הברית.

צורת הלוחות[עריכה]

לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני 600 שנים

בשנת תשמ"א[2] דיבר הרבי באופן פומבי לראשונה בנוגע לתיקון צורת לוחות הברית, שעד אז (וגם היום בכמה מקומות) הופיעו ברוב המקומות (על ארונות קודש וחפצים יהודיים) בצורה עגולה, היינו שחלקם העליון של הלוחות כמין חצי עיגול. כאמור, עורר הרבי שצורה זו אינה נכונה ואדרבה, מקורה הוא בנצרות רח"ל.

מקור דברי הרבי, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה. יתירה מזו, בגמרא[3] נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית. מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם[4].

מאז החל הרבי במבצע המיוחד, חל שינוי מהותי ביחס ללוחות המרובעות, כשרובם של גדולי ישראל מצדדים בשינוי המתבקש, ורבים אחרים, מכל החוגים והעדות, החלו לנהוג לפי הוראתו של הרבי. זאת אפשר לראות בבתי כנסת רבים שמקפידים לצייר דווקא לוחות מרובעות.

כרגיל, בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל.

מעניין לציין את ההקבלה בין מאבק הלוחות העגולות לבין קני המנורה, שבשניהם עורר הרבי ליישר את העיגול.

התיחסות הרבי ללוחות העגולות והמרובעות[עריכה]

סמל פעילות 'מסיבות שבת' בה משולבות לוחות עגולות

בשנים הראשונות לנשיאות הרבי היו קיימים מספר סמלים חב"דיים בהם שולבו לוחות עגולות, ביניהם הסמל של פעילות 'מסיבות שבת', פעילות אותה ייסד הרבי עצמו.

הפעם הראשונה שהרבי החל לדבר ברבים כנגד הלוחות העגולות והחלפתם למרובעות, הייתה בפרשת כי תשא תשמ"א. הרבי יצא אז בקול רעש גדול כנגד המגמה הפסולה של הלוחות העגולות.

אולם עוד לפני תחילת נשיאותו החל הרבי להחדיר את נושא הלוחות המרובעות, כאשר היה אחראי על הוצאת ה"שיחות לנוער" שיצאו לאור בחיי אדמו"ר הריי"צ. באותן שנים יצאו לאור ה"שיחות לנוער" כשבתחילתן היה ציור לוחות מרובעות. באותה תקופה אנשים שאלו על כך את הרבי, והרבי במכתביו הדגיש כי מדובר בציור מכוון. וכך כותב הרבי במכתב מיום כ"ט בשבט תשכ"א, לרב שלום דובער ריבקין:

ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה. דמלשון הש"ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על פי דברי רז"ל על הכתוב מזה ומזה הם כתובים. ומדויק הוא בשער ה"שמועסין" (=שיחות לנוער באידיש).

לוחות הברית מרובעות, ציור עתיק מלפני כשבע מאות שנה

כך גם, כאשר החלו להופיע פירסומי המרכז לעניני חינוך בשנת תש"ב, ועליהן עוצב סמל הארגון שכולל את שני לוחות הברית, הזכיר הרבי לאמן כי הצורה האמיתית של הלוחות הן מרובעות.

ביום כ"ה בסיוון תשכ"ב כותב הרבי למרת חיה בתיה, אחת ממורות בתי-ספר רשת אהלי יוסף יצחק, ששיגרה לרבי מלך המשיח בול שעיצבה עבור בתי ספר ה'רשת': "אלא שלפלא קצת ציור הלוחות אשר בוודאי יודעת שצריכים להיות מרובעות גם מלמעלה ולא בחצי עיגול, וכמבואר ממאמרי חז"ל בכמה מקומות (ומהם בבא בתרא יד, א) וכמפורסם גם-כן על-ידי הציור שעל השיחות-לנוער וכו'".

לרב קלמן כהנא, מראשי ורבני תנועת פא"י, כותב הרבי בי"ב בשבט תשכ"ז כי זהו "מנהג אומות העולם":

"בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה [5], ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה".

בשיחת שמחת תורה תשמ"ב הסביר הרבי את ההכרח שהלוחות היו מרובעות:

"כל דבר שהיה בבית המקדש היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא הקב"ה בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני קדושה. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא [6]. מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל הארון, באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה חס-ושלום"

בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש בגמרא[7]:

"ארון שעשה משה אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי".

"על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה של הלוחות היה בצורת חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול."

כך ברור הדבר שעל-פי דברי הגמרא הלוחות היו מרובעות. יתירה מכך, ברבים מהספרים מצויין שהלוחות היו מרובעות. כך למשל ה"רבינו בחיי" מציין בפרשת כי תשא באופן נחרץ שהלוחות היו מרובעות "ודע שהלוחות היו מרובעות".

מהיכן נובעת הטעות?[עריכה]

בשיחה האמורה הרבי אף עמד על מקור הטעות הנפוצה:

הסיבה הפשוטה והאמיתית לכך שמוצאים בימינו גם אצל יהודים שציור הלוחות הוא באופן שמלמעלה הם כחצי כדור, הוא - מפני שכאשר היו מוסרים ספר לדפוס, הרי בגלל הגלות נתנו זאת על-פי רוב לאינו-יהודי, ובגלל גזירת המלכות זה היה צריך לעבור דרך הצנזור, שעל-פי רוב הוא היה גוי - והם (המדפיסים והצנזורים הגויים) היו עושים על דף השער או במקום פנוי בראש הספר את ציור הלוחות כפי שנראה להם - שהלוחות הם מלמעלה כחצי כדור, כפי שגויים עושים את ציור הלוחות.

וכאשר הספר הגיע לידי יהודים, לא הביטו בזה ולא דייקו במה שנמצא בדף השער או במה שכתוב בהסכמות - אלא למדו בפנים הספר, וממילא לא שמו לב לזה שהלוחות היו מלמעלה כחצי כדור, וכך זה נמשך מדור לדור, וזה נהיה דבר רגיל שבספרים יהודיים נמצאים ציורים של לוחות שמלמעלה הם כחצי כדור. ולכן עשו רעש (מאחורי הפרגוד) שישנו זאת על נייר המכתבים ("סטיישאנערי") של מוסד פלוני, ששם נדפס הציור של החלק העליון של הלוחות כחצי כדור, או לכל הפחות, שאת הניירות שהם כבר כך ישאירו, ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא, ידפיסו ציור של הלוחות כמו שצריך להיות על-פי הגמרא.

ואכן, מאותה שיחה, החל הרבי לעורר על הנושא ביתר שאת. השיחה הבאה בנושא נאמרה בשמחת תורה תשמ"ב, בה התבטא הרבי בכאב גדול:

"לפלא הכי גדול שישנם כמה וכמה מוסדות וארגונים שמציירים ב"סמל" שלהם את הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה - היפך דברי הגמרא".

הרבי המשיך להסביר כי דברים אלו גורמים נזק לחינוך הילדים והשפעה מבחוץ:

"מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות, על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו', שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא".

הרבי משיב לטענות[עריכה]

כאמור, כמו בכל מאבק שהרבי ניהל, היו גורמים ש'קפצו' וטענו כי בשינוי צורת הלוחות, מוציאים כביכול לעז על ה'ראשונים'. הרבי בשיחתו דוחה זאת מכל וכל, בהסברה שכאשר ענין זה נוגע לחינוך ילדי ישראל אין להתחשב בטענה זו, מכיון שכאשר הילד יראה שמחנכו לימדו דבר שהיפך האמת, הרי על-ידי-זה לא יאמין ולא יקבל יותר ממחנכו אף כאשר ילמדו דבר שהוא על פי האמת לחלוטין.

על סמך זה הורה הרבי להקפיד מכאן ולהבא אודות ציור הלוחות באופנם הנכון, ויתירה מזו לתקן אף במקומות שכבר נעשה באופן המוטעה, מחמת שענין זה נוגע ליסוד התורה כולה - הלוחות.

שינוי הלוחות בכל מקום[עריכה]

לקראת חג השבועות תשמ"ג נמסרה לרבי תמונת השער של ה'משיח טיימס' ובה ציור אדם המוציא ספר תורה מתוך ארון-קודש וילדים מנשקים את הספר. על ציור זה העיר הרבי: "כדאי לנצל ציור המענטעלע [= המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות". מכאן ואילך השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעות.

בגיליון קיץ תשמ"ה, הופיע בעמוד השער ציור שבו נראו ילדים נוסעים ל'מחנה קיץ'. בציור זה לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות. אך הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור מעין זה, וכלשונו "כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות". והרבי הוסיף בכתב יד קדשו: "באמצע?" כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך אכן עשו.

בשנת תנש"א הצליח הרב יוסף יצחק גולדמן, שליח הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולות שהיו במרכז בית-הכנסת בו התמנה לרב. למעשה הוא מונה כרב בית הכנסת כבר בשנת תשמ"ו, ובמשך השנים ניסה לתקן את הדבר אך לא הצליח, ורק חמש שנים לאחר מכן עלה הדבר בידו. על כך הגיעה תגובת הרבי: 1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) אזכיר על הציון.

בשנת תשמ"ג ביקשו צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת חנוכה מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי שהגיב על כך: הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך הש"ס)...

בשנת תשל"ו נפתחה בברוקלין ישיבת "חנוך לנוער". ישיבה זו הייתה מיועדת לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב יעקב בריסקי כתב לרבי דו"ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהחלק העליון שלהם הנו חצי עיגול. בתגובה, מסר הרבי למזכיר הרב בנימין קליין, שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה.

"טלפנתי אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי", סיפר הרב קליין. "בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא צורה של לוחות אלא חלונות שמסתיימים בחצי עיגול'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי: 'אבל גם חלונות אפשר לעשות מרובעים'. כוונת הרבי היתה כנראה שיכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'. מובן שבעקבות זאת, שינו את החלונות שיראו מרובעות.

מסופר כי לאחר שיחתו של הרבי כנגד הלוחות העגולות, טיפס הרב מיכאל טייטלבוים, מנהל מוסדות 'אהלי תורה' בקראון הייטס, על סולם גבוה, ותלש את אותה תבנית עגולה לעיני כל התלמידים, כדי לחנכם לכך.

הספר הפופולארי ביותר ללימוד אותיות א"ב לילדי תשב"ר, הוא ספר 'המסורת' שעל אותיותיו חונכו דורות רבים. את הספר חיבר וערך ר' חיים משה חשין, שתורתו הגיעה לאלפים ולרבבות. במהדורה הראשונה הופיע ציור לוחות הברית כפי שהם מעוגלים ולא מרובעים. שכנו של בעל "המסורת", הרב קלמן וינפלד, סיפר לו על שיחת הרבי וכן את הצד ההלכתי שבדבר. הוא הבטיח מיד לשנות זאת. לאחר הדפסת המהדורה החדשה עם התיקון, הגיעו אליו פניות מצד חוגים שונים שדרשו להחזיר את הלוחות לצורתם הקודמת. כששמע על כך הרב וינפלד, פנה אליו כדי לעודדו ולחזקו, אך הוא השיב לו: 'אין לך מה לחשוש, אעשה בדיוק את מה שהרבי מליובאוויטש אומר, ומי שלא רוצה - שלא יקנה את הספר".

יש לציין שעם השנים, הדברים חודרים יותר ויותר לכל רובדי הציבור, ורבים משנים את צורת הלוחות. כך למשל בכולל 'חזון איש' בבני ברק, לאחר השריפה שהוצתה שם בארון הקודש, נבנה ארון קודש מפואר משיש כשצורת הלוחות מאבן נקבעה למרובע. ב'שטיבלעך' שבמאה שערים חידשו בשנים האחרונות את ארון הקודש, ואף הם החליפו למרובעות. כך גם בבית כנסת מפואר בשכונת רוממה בירושלים, שינו ללוחות מרובעות. וכך גם בבית הכנסת איצקוביץ החדש בבני ברק.

גם ארגון 'יד לאחים' שינה את הסמל עם הלוחות העגולות בו השתמש עשרות שנים. הוצאת 'ארטסקרול' הידועה הוציאה לאור חומש מפואר, ובו כל הפרושים באותיות חדשות ומאירות עיניים. בכריכת החומש ציירו המוציאים לאור את לוחות הברית מרובעות, כהוראת הרבי.

בשנת תשע"ה, בעקבות פניות חוזרות ונשנות אל הרבנות הראשית לישראל, שונה לבסוף סמל המוסד והוחלפו בו לוחות הברית העגולות שהופיעו בו, בלוחות מרובעות[8].

מרובע או מלבן[עריכה]

באחד מבתי-הכנסת המכובדים בירושלים היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול. כשהדבר הגיע לרבי, הביע דעתו כי יש לשנות זאת ואף קיבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות. בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעות, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. גם על כך הגיב הרבי:

"נתקבל ות"ח ת"ח. בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור"ח [- אורכם ורחבם]".

כלומר, הרבי רצה שיהיו כפי ההלכה ממש מרובעות ולא מלבניות.

אמנם יש להעיר, שעל פרוכת ארון הקודש ב-770 הלוחות מצויירות כמלבנים, וכן צייר הרבי בכתביד קודשו עבור המעיל של ספר התורה של ילדי ישראל, כשהוא מציין במפורש שעל הגובה להיות ו' טפחים והרוחב ג' טפחים. וראה הביאור בזה במאמרו של הרב פרץ אוריאל בלוי - קישור בסוף הערך.

כך שלמעשה, לכאורה, יש לנהוג כ"משנה בתרא" זו, ולצייר הלוחות כמלבנים דוקא.

על חטא העיגול[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – על חטא העיגול

הפרסום החב"די הרשמי הראשון שעורר על דבר תיקון "חטא העיגול", יצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד באה"ק סניף נחלת הר חב"ד בהנהלת הרב ליפא קורצווייל, שהוציא חוברת מעניינת בשם "על חטא העיגול".

חוברת זו הופצה ברבבות עותקים וגרמה לסערה בעולם התורני. בעקבותיה נוצר גל התעניינות במקומות רבים ברחבי הארץ.

ה'שליח לענייני לוחות מרובעות'[עריכה]

"השליח לענייני לוחות מרובעות", הינו הרב מנחם בן ציון וילהלם מירושלים.

מיד לאחר ההוראה של הרבי בנושא הלוחות המרובעות, ראה הרב וילהלם שליחות קודש לדאוג להחליף את הלוחות הרקומות בפרוכותיהם של כמה שיותר בתי כנסת. הרב וילהלם היה פונה לגבאי בתי הכנסת ומשכנע אותם בדרכי נועם ובדרכי שלום, כדרכו בקודש, על נחיצות העניין. לאחר שאלו הביעו את הסכמתם, היה מתארגן כאל מבצע צבאי של ממש לבצע את העניין. בלילה, כאשר בתי הכנסת התרוקנו מאנשים, היה מגיע להוריד את הפרוכת, והיה מריץ את הפרוכת לאמן רוקם פרוכות כדי שהלה יבצע מיידית את התיקונים, ולדאוג שכבר בבוקר שלמחרת, הפרוכת המתוקנת תתנוסס לתפארה מעל גבי ארון הקודש. הרב וילהלם סיכם עם רוקם פרוכות כי עליו לבצע את העבודה באופן מיידי, כאשר כל ההוצאות היו על כתפיו. הרב וילהלם זכה להחליף את לוחות הברית למרובעות בעשרות בתי כנסת בעיר, ביניהם גם בבית הכנסת המפורסם בשכונת הר צבי בירושלים.

"רב בבאר שבע"[עריכה]

בשיחה מעניינת שערך הרבי בנושא זה, הרבי התייחס לכך "שישנו רב מסויים בבאר שבע - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת בבא בתרא, בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול".

בשבועון בית משיח (שי גפן) חושף מתחקיר שערך, שכוונת הרבי היתה להגאון הרב אליהו כץ, רבה של באר שבע (שנפטר בח' חשוון תשס"ה), ואלו דברי תשובתו המעניינים:

בספרו "באר אליהו", כותב הרב כץ מכתב בנושא הלוחות העגולות. המכתב ממוען להרב אברהם קרקואר, רב בית כנסת 'מצדה' וכך כותב לו הרב כץ: "חובתי להעיר שדבר זה נטע זר בכרם ישראל, והנוצרים והאומנים הגדולים שלהם, הם שציירו את הלוחות העגולות, ולא כדאי להאריך בדבריהם. על כך הצורה בוודאי לא רק שלא רצוי, אלא יותר טוב לא לעשותם".

הרב אליהו כץ גם חושף במכתבו שבמחזור ליפסיא "שזכיתי להוציא לאור עם ציורים ותמונות מימי הביניים, ושם מופיע לנכון שתי לוחות מרובעות, כנראה שלא הושפעו אז מתמונות הנוצרים".

בהמשך מכתבו מספר הרב כץ "ברוך השם יש כמה בתי כנסיות שקבלו את דעתי ועשו כנ"ל, ואני מברכם בברכת כהן תהא משכורתם שלימה כפלי כפליים מבורא עולם שנתן לנו לוחות שתיים". הרב כץ גם מוסיף שהורה "להרב יעקב מרגי, יו"ר המועצה הדתית בעירנו, ששינה על פי הוראתי זו גם את סמל המועצה הדתית, שכלל שתי לוחות הברית ועשאן מרובעות כאשר בקשתי, ואף הדפיס כתובה מיוחדת ומהודרת בציון כזה".

הרב כץ אף מציין בדברי תשובתו, שגם הרב חיים משה חשין, מחבר הספר "המסורת" לילדי ישראל, תיקן את הדבר בכריכת ספרו.

גדולי ישראל מצטרפים כולם כאחד לדעת הרבי[עריכה]

בקיץ תשד"מ ביקר הרב ברוך וילהלם (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחות הרבי הנ"ל). להלן קטעים מדו"ח הסיכום שלו:

  • הגאון רבי אברהם ברדקי: יושר גדול לתקן הלוחות למרובעות - והנוהג אחרת הוא מנהג שטות.
  • האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם מסטרופקוב: הרי הליובאוויטשער רבי בירר שזה מרובע! ותעשה מרובע! ואם אפשר לתקן הישנים בדרכי שלום כדאי וצריך לעשות כך.
  • הגאון רבי דוב פוברסקי שליט"א ראש ישיבת פונוביז': כמובן שתעשה מרובע!
  • הגאון המקובל רבי שריה דבליצקי שליט"א: הליובאוויטשער אומר מרובע, ויש לזה הרי מקור, תעשה אם כן מרובע. אבל הקהל יתווכח וכו', ולכן רק בדרכי שלום כדאי, ובאם תיווצר מחלוקת - לא.
  • הגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א: וודאי שתעשה כפי האמת - מרובע!".

רבנים נוספים קבעו באופן חד משמעי "לעשות מרובע", והם: הגאון רבי חיים פנחס שיינברג שליט"א ראש ישיבת תורה אור. רבי יששכר-דוב גולדשטיין אב"ד קהילת חוג חתם סופר, בנוגע לחדשות, "ולשנות.. רק בדרכי שלום". הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך: "בוודאי, וידוע שהיה מרובע!.. זו האמת.. והעיגול בא מהגויים".[9]

גם רבי יעקב ישראל קנייבסקי, בעל ה"קהילות יעקב" נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו שינו את הלוחות למרובעות.[10]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים