בני ישראל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נשמתם[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נפש אלוקית

בנוסף לנפש הבהמית והטבעית שיש לכל בני האדם ישנה נפש נוספת אצל כל אחד מישראל. נפש זו שונה מהנפש של שאר הנבראים בזה שהיא נפש קדושה כלומר היא מקבלת חיותה מדרגות קדושות ומאיר בה ונרגש בה האור האלוקי.

כלומר, בעוד שלאומות העולם קיימת מערכת חיים (- הנחות שכליות רגשות והתנהגות) אחת שנובעת מנפשם הטבעית, ליהודי יש עוד נפש שממנה חיות לחיות חיים יהודיים (להשיג השגות אלוקיים להרגיש רגשות כלפיו ולקיים את מצוותיו) בנפש זו של היהודי מכיוון שהיא נמשכת מהקדושה לכן נרגש בה האור האלוקי וחייה הם חיים אלוקיים שלמעלה מהעולם.[1]

הדרגות שבה[עריכה]

שרשה[עריכה]

גופם ונפשם הבהמית[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נפש הבהמית

הנהגה עמהם[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בחירתם באלקות[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בחירתם של בני ישראל לעבוד את הקב"ה ולקבל ההשפעות ממנו בלבד. אודות בחירה זו מובא במדרש על הפסוק[2]:"חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי".

משל למלך שנכנס למדינה, והיו עמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטילוטין כו', חד אמר אנא נסיב דוכסין לגבי, חד אמר אנא נסיב איפרכין לגבי, וחד אמר אנא נסיב איסטרטילוטין לגבי, היה פקח אחד לשם אמר: "אנא נסיב מלכא דכולהו מתחלפין ומלכא אינו מתחלף", כן אומות העולם מהן עובדין לחמה, ומהן עובדין ללבנה כו' אבל ישראל אינן עובדין אלא להקב"ה, הדא הוא דכתיב: חלקי הוי' אמרה נפשי.

בחירה זו היא בחירה עצמית. השימוש במושג 'עצמי' בקשר לבחירה משמעותה שבחירה זו אינה תוצאה ו"מקבל" מכח נפשי אחר. (כלומר, היא אינה בחירה מתוך תובנה שכלית, אלא שעצם נשמת היהודי להיותה מקושרת ומאוחדת עם הקב"ה, היא בוחרת להידבק בו, ומרומז בלשון הפסוק: חלקי ה' שהנשמה היא חלק מה' ומצד זה היא בחירתה בו.) והיא הבחירה שלמעלה מהשכל.

אמנם בחירה זו שלמעלה מהשכל פועלת גם על שכלו של יהודי שגם בהבנת שכלו יכריח שהבחירה הרצויה היא הבחירה בהקב"ה ויסוד השבר הוא כי היהודי להיותו בטל להקב"ה (מצד בחירתו העצמית) שכלו יכול לחייבו שראוי לוותר על מציאותו בשביל מציאותו של הקב"ה שהוא מציאות האמתית. אמנם אומות העולם היות ואין להם ביטול זה, הרי הם בבחינת 'יש' שאין ביכולת שכלם להסיק שראוי לוותר על מציאותם לפי שהם יש בעצם.

הבחירה בהם[עריכה]

בנוסף לכל למעלותיהם של נשמות ישראל מצד עצמם יש בהם מעלה זו שהקב"ה בחר בהם. מעלה זו היא לפי שהבחירה מגיעה מהעצמות[דרושה הבהרה]

ענין זה התחיל במתן תורה[3][דרושה הבהרה]

בחירת הקב"ה בישראל היא בעיקר בגופם.[4] "הדומה בחומריותו לגופי אומות העולם"

גוף ונשמה - השפעתם זה על זה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בחירת העצמות היא מעלת הגוף על הנשמה,(היות ובנשמה יש מעלת עצמה, שהיא בדרגת בן וכדומה, מעלות אלו מעלימים על המעלה של בחירה לפי שנרגש בנשמה שטעם הבחירה הוא לא מצד הבוחר כי אם מצד המעלה שבה ודרגת הקשר הוא בדרגה באלוקות שיש תפיסה לעניין הבן אמנם הבחירה היא בעצמות ממש). אמנם מעלה זו מתגלית בגוף דווקא על ידי התלבשות הנשמה בגוף. לפי שמעלה זו שמצד הגוף לא ניכר כלל העניין אדרבה הגוף מצד עצמו אין בו שום מעלה והבחירה אינה ניכרת בה. ועניין זה מתגלה בגוף על ידי שהנשמה מתלבשת בה והיא מאירה בה את האור האלוקי.

זה שאור הנשמה מגלה בגוף את מעלת 'הבחירה' אף שלכאורה מעלת הנשמה היא מעלה של בן (ואם כן איך היא מגלה בגוף את הבחירה?) הוא משום שלאמתו של דבר גם העובדה שהנשמה היא בן היא מצד הבחירה, (שהרי העצמות אינו מוכרח בשום דבר ולא שייך לומר שישנו דרגה שבו ישנו תפיסת מקום לבן מצד עצמו ורק בדרגה גבוהה יותר אין תפיסה ודווקא שם שייך בחירה. אלא שהעצמות בחר בבחירתו החפשית שהנשמה תתפוס מקום אצלו כבן) ולכן כשמתגלה בגוף מעלת הבן מכיוון שהגוף עצמו אינו באופן של בן ("נדמה בחומריותו לגופי אומות העולם") שוב ניכר שגם מעלת הבן הוא מצד העצמות.

ויוצא שבהתלבשות הנשמה מתווסף גם בה על ידי זה, שאף שגם בנשמה יש מעלת הבחירה אמנם מצד זה שיש בה מעלת בן הרי מעלה זו (בחירה) היא בהעלם ודווקא על ידי ההתלבשות בגוף מתגלה שאמיתת מעלה היא הבחירה.[5]

בנים, עבדים, שלוחים[עריכה]

בנים[עריכה]

עבדים[עריכה]

שלוחים[עריכה]

שמותם[עריכה]

יהודים[עריכה]

מקור השם "יהודי" הוא זה שבא משבט יהודה, אולם החל מזמן גזירת המן, שאז מרדכי היהודי עורר את בני ישראל לכפור בעבודה זרה, ולהודות ולהתבטל לה', כל בני ישראל החלו להקרא בשם "יהודים" - על שם ההודאה[6].

אדם[עריכה]

יעקב, ישראל, ישורון[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראה תניא פרק ב ופרק יח
  2. איכה ג, כד.
  3. לקוטי שיחות חלק יז שיחה ליב סיוון
  4. תניא פרק מ"ט.
  5. שיחת שבת פרשת תולדות תשנ"ב.
  6. ראה תורה אור מגילת אסתר עמ' צט.