כפורת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הארון

הכפורת היא חלקו העליון של ארון הברית.

הכפורת הייתה מכסה זהב לפתחו העליון של ארון העדות. אורכה - ½2 אמה, רוחבה ½1 אמה, (כמידת אורכו ורוחבו של הארון), ועוביה - 1 טפח.

הכפורת הונחה על דפנות שני הארונות הפנימיים.

גובה דפנות הארון החיצוני (טפח מעל דפנות הארונות הפנימיים), הסתיר את עובי הכפורת כך שרק זר הזהב של הארון בלט מעל הכפורת.


האם היה כלי בפני עצמו[עריכה]

לדעת הרמב"ן הכפורת היא פרט וחלק מהארון, ודוקא כשהכפורת מונחת על הארון אז הארון בשלימותו- ומוסיף הרבי: ויש לומר שהוא על דרך הארון גופא שהוא עשוי משלש תיבות, ודוקא מכולם ביחד נעשית מציאות הארון - על דרך זה הכפורת, שהיא כיסוי על הארון, היא חלק מהארון.

ולדעת רש"י הכפורת היא כלי בפני עצמה, אלא שמקומה הוא על הארון.[1]

הכרובים[עריכה]

מעל החלק העליון של הכפורת, נעשו שני כרובים, במקשה אחת עם הכפורת. הכרובים היו כדמות שני תינוקות עם כנפיים פרושים למעלה, העומדים ומביטים זה בזה. פני הכרוב שבצפון נעשה בדמות זכר, ופני הכרוב שבדרום נעשה כדמות נקבה.

הכרובים עמדו בקצוות אורכה של הכפורת. גובה קצה כנפי הכרובים - 10 טפחים מעל הכפורת, פני הכרובים היו טפח[2]. כנפי הכרובים חפפו ברוחבם את רוחב הכפורת (9 טפחים), ובאורכם נפרשו עד אמצע הכפורת.

קצה הכנפיים היו גבוהים מעבר לראשי הכרובים. (לסמן קבלת השפע מלמעלה[3].) כשחפץ ה' לדבר עם משה, היה משה נכנס למשכן, וכיון שבא בתוך הפתח, קול ירד מן השמים לבין הכרובים, ומשם יצא ונשמע למשה באוהל מועד [4].

בעת שישראל נהגו כרצון ה' היו הכרובים מעורים זה בזה, היינו שפניהם זה כלפי זה. ובשעה שישראל נהגו שלא כרצון ה' היו הכרובים עם פניהם שלא כלפי זולתו.

עם זאת, הגמרא מספרת שבשעת החורבן, שנכנסו להיכל מצאו את הכרובים מעורים זה בזה. הטעם לכך, מסביר הרבי, שדווקא בשעת ההעלם הגדול ביותר ישנו גילוי הפנימי ביותר, וכמבואר לגבי רב ותלמיד, שכאשר מתגלה לרב שכל (השכלה) חדש ועמוק ביותר, הרי בהכרח שהרב יצטרך לשתוק על מנת לברר אצלו את עומק הדבר ולסדרו על מנת שיוכל להעבירו לתלמיד. ולכאורה בשעה זו הוא העלם והסתר מהתלמיד. אולם, לאמיתתם של דברים הרי העלם זה הוא הגילוי העמוק ביותר.

כך הוא גם לגבי הגאולה והגלות, שהעלם הגלות אינו אלא הסתר פנים בלבד שמטרתו גילוי, ולכן דוקא בשעה זו ישנו פנימיות הגילוי האמיתית - כרובים מעורים זה בזה.

מקורות[עריכה]

  • חלק מהחומר הוא מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). חב"ד אינפו
  • התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין.

הערות שוליים

  1. הרבי.
  2. סוכה ה
  3. הרמב"ם, על פי רבנו בחיי - פר' תרומה
  4. רש"י - שמות כ"ה, כ"ב.