מזבח הקטורת

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מתוך "מלאכת המשכן" לר' משה לוין.

מזבח הקטורת היה מרובע אמה על אמה שהיה בהיכל, מכוון בין הצפון לדרום משוך בין השלחן והמנורה לחוץ, ושלשתן היו מונחין משליש ההיכל ולפנים כנגד הפרוכת המבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים.

לא הקריבו עליו שום דבר נוסף, מלבד הקטורת.

מיקום מזבח הקטורת[עריכה]

במשכן עמד המזבח באוהל מועד מכוון לאמצע ארון העדות. כלומר, שתי דפנותיו רוחבו ניתנו במרחק שווה (½4 אמה), מקרשי הקיר הדרומי והצפוני. אורכו של המזבח ניתן לאורכו של המשכן, כשהדופן המזרחית במרחק - 10 אמה מן הפרוכת. ("היה חולק את הבית מחציו ולפנים"[1].

תיאור מזבח הקטורת[עריכה]

הקטרת הקטורת על ידי הכהן

מזבח הקטורת היה כולו מצופה זהב. שנאמר וציפית אותו זהב[2] הציפוי הורכב משלש תיבות (כמו ארון העדות,[3]. שתים עשויות מזהב, ואחת עשויה מעצי שיטים. תיבת העץ נעשתה בצורת תיבה בעלת דפנות וגג, ופתוחה מלמטה. עובי דפנותיה וגגה - 1 טפח. תיבת העץ הוכנסה לתוך תיבת זהב חיצונית (שכללה קרנות וזר זהב). לתוך חלל תיבת העץ, הוכנסה תיבה פנימית מזהב. בכך צופו קירותיו וגגו של המזבח בזהב.

מידות המזבח: אורכו - 1 אמה, רוחבו - 1 אמה, וגובהו - 2 אמה (כולל גובה קרנות המזבח). בארבעת פינות גג המזבח, בלטו קרנות חלולות ("תבנית ההיכל"). בין הקרנות סביב שפתו של גג המזבח ניתן זר הזהב. ר' נתן סובר, שהשכינה דברה עם משה מעם מזבח הקטורת. שנאמר, ונתתה אותו לפני הפרוכת אשר על ארון העדות... אשר אועד לך שמה[4]. רשב"י אומר, מאצל מזבח הקטורת דברה השכינה עם משה. שנאמר, ושחקת ממנה הדק ונתת ממנה לפני העדות באהל מועד אשר אועד לך שמה[5].

כלי השרת למזבח הקטורת[עריכה]

מתוך תאור חז"ל את עבודת הקטורת בבית המקדש, נובע כי לצורך הכנת הקטורת והקטרתה נדרשו כלי שרת מזהב. כגון: מכתשת קטנה, מכתשת גדולה, מכתש, טני, מחתה, כף, ובזך. לכן פירש הרש"י על הפסוק, ולקחו את כלי השרת אשר ישרתו בם בקודש (במדבר, ד', י"ב), "הם כלי הקטורת שמשרתים בהם במזבח הפנימי". בנוסף לכלי הקטורת נדרשו 16 חומרים להכנה.

תאור קטורת הסמים[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קטורת

כלי השרת למזבח הקטורת[עריכה]

מכתשת גדולה - המכתשת הגדולה שימשה לעירבוב ושחיקה נוספת של כל הבשמים שהכילה קטורת הסמים. דהיינו, המכתשת הראשית הכילה 368 מנים.

מכתשת קטנה - המכתשת הקטנה שימשה לשחיקת אחד עשר הסממנים, כל אחד בפני עצמו, לפני הכנסתם למכתשת הגדולה. דהיינו, המכתשת מישנית הכילה 70 מנים.

מכתש - המכתש שימש להכאת הסממנים שבתוך המכתשות על מנת לפוררם עד דק. דהיינו, מעין פטיש ניצב.

מחתת זהב - המחתה שימשה להבאת הגחלים ופיזורם על גג מזבח הקטורת. המחתה נעשתה מזהב, בצורת כף שטוחה בעלת שלשה דפנות. המחתה יכלה לקבל בתוכה 3 קבין גחלים.

טני - הטני שימש לאיחסון ולפינוי האפר שנצבר על מזבח הקטורת. הטני נעשה מזהב, בצורת סיר המכיל בתוכו ½2 קבין אפר.

בזך - הבזך שימש להבאת חצי מנה קטורת לצורך הקטרתה. הבזך היה מלא וגדוש בקטורת. הבזך נעשה מזהב בצורת כוס (המכיל 240 גרם קטורת), עם ידית אופקית בראשו.

כף - הכף שימש כמגש לבזך (שהיה מלא וגדוש קטורת), על מנת שלא יפלו מן הקטורת שבו פירורים. הכף נעשתה מזהב בצורת סיר המכיל בתוכו 3 קבין.

מקורות[עריכה]

דברי ההסבר מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות). התמונה מתוך אלבום "מלאכת המשכן" לר' משה לוין. באדיבות אתר הגאולה.

הערות שוליים

  1. ברייתא דמלאכת המשכן
  2. ברייתא דמלאכת המשכן פרק י"א, א'.
  3. 1הרה"ג חיים קנייבסקי בשם הגר"ן שליט"א - שם
  4. שמות ל', ו'.
  5. שמות ל', ל"ו - ברייתא דמלאכת המשכן פרק י"ד, ג'