שערי העזרה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
העזרה מצד צפון.

ב'עזרה' שבבית המקדש היו שבעה שערים. רוחב כל שער היה עשר אמות וגובהו עשרים, ובעובי מזוזת השער הועמדו דלתות.

מצידי השערים היו עליות מיוחדות שם עמדו השומרים של בית המקדש[1].

צפון[עריכה]

בצפון העזרה, סמוך למערב היו שלושה שערים:

  1. שער הניצוץ.
  2. שער הקרבן - מקום הכנת קרבנות להקרבה.
  3. בית המוקד.

דרום[עריכה]

בדרום העזרה, סמוך למערב, היו שלושה שערים:

  1. שער הדלק.
  2. שער הקרבן.
  3. שער המים - שער דרכו הביאו את המים לניסוך המים בחג הסוכות. לדעת רבי אליעזר בן יעקב נקרא שמו כך משום ששם המים עתידין להיות - לעתיד לבוא - מפכין ויוצאין מתחת מפתן הבית[2].

מזרח[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שערי ניקנור

בפתח העזרה שבמזרח שהיה מכוון כנגד בית קדש הקדשים היו שערי נקנור. ומשני צידיו היו שתי לשכות: לשכת פנחס המלביש ולשכת עושי חביתין.

שערי ניקנור לא נתקדשו בקדושת העזרה, לפי ריב"ן מפני שהמצורעים היו צריך להגיע "לפני ה'" בכדי שיוכלו לתת עליהם מלוג השמן ומדם החטאת, וזה רק בתוך אוויר העזרה. ולפי רבינו תם בכדי שיהיה להם היכן להסתתר מפני הגשמים והשמש[3].

פרוכות השערים[עריכה]

בגמרא בכתובות[4] מובא כי י"ג פרוכת היו במקדש שני ז' כנגד ז' שערים כו' ופרש"י דלצניעותא עבידי. והיינו כי בלילה היו השערים ננעלים וכדאיתא במסכת תמיד רק ביום היו פתוחים שיהיו נכנסין ויוצאין דרך פתחי השערים והיו מוכרחים להיות פתוחים, אעפ"כ היה פרוכת לכל שער לצניעות.

בחסידות[עריכה]

העזרה והלשכות הם מכוונים נגד מלכות דאצילות, כי למעלה במלכות יש כל הבחינות שבעזרה, וגם בחינת הר הבית ת"ק אמה [5]. והנה בלילה נסגרים שערי גן עדן, וכמו שננעלים השערים שערי העזרה, כי הגם דכתי' ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה היינו בבחינת חיצוניות דוקא, וכמו באדם בשעת שינה[6], כך למעלה במלכות דאצילות, בלילה שנסתמים שערי גן עדן שהם ההארה הפנימית שנקראת "זיו השכינה" שהיא עיקר הארתה (מבחינת חב"ד שבמלכות)[7], ובלילה מסתלק הארה זו אלא שהשפעה חיצוניות נמשך אז.

השפעה חיצונית זו רמוזה במילים "ותתן טרף לביתה" שהכוונה היא בעולמות בי"ע, והמשכה זו היא מבחינת ז' תחתונות שבמלכות.

וכשם שבעזרה נפתחים השערים ביום, כך במלכות - ביום נפתחים שערי גן עדן לפי שיש התגברות החסדים "חסד אל כל היום", על כן נמשך אז המשכה הפנימית, ולמרות כן, כמו שבעזרה היו הפרוכות פרושים על השערים, כך במלכות יש בחינת פרוכת פרסא מבחינת חשמל שהוא מחיצוניות הבינה שמלביש ומקיף את עשר הספירות דזעיר אנפין ומלכות בבחינת כתנות עור ומלבישם מצדיהם, בכדי שלא יהיה יניקת החיצונים ומתחת רגליהם הוא בחינת מנעל להיות הפסק בין אצילות לבריאה וליצירה ומשם לעשיה[8], וכמו שפירש"י בענין פרוכות העזרה - לצניעות, דהיינו שלא יהיה כל גילוי האור של אצילות בבריאה אלא בדרך מסך, שהמלכות דאצילות בוקע המסך ונעשה עתיק לבריאה[9] וכן בכל עולם. שבבריאה נעשה ג"כ חשמל מחיצוניות הבינה ומקיף לזו"נ עד שנעשה מנעל וכן בכל עולם ועולם[10].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ח'.
  2. מסכת מדות פרק ב' משנה ו'
  3. מסכת יבמות ז, ב - תוספות ד"ה זה נכנס.
  4. ק"ו ע"א
  5. זהר שלח לך (דקס"א ע"ב)
  6. ראה שינה בתחילת הערך
  7. וכמ"ש במ"א בביאור הזהר פ' אחרי
  8. ונעל הזה הוא בחינת המסך והפרסא המפסיק בין אצילות לבריאה כמ"ש בע"ח שמ"א פ"א ופרק ו' ובשער מ' פ"א
  9. ע' בע"ח שמ"א פ"א ואגה"ק איהו וחיוהי)
  10. תורה אור לך לך יא, א