טרקסין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טרקסין הוא קיר בעובי אמה שהבדיל בבית ראשון בין הקודש לקודש הקדשים. קיר זה היה בעובי אמה, ובגובה שלושים אמה. שמו היה טרקסין.[1].

ישנם שתי דיעות[2] בפירוש המילה "טרקסין", דעת רבינו תם היא שטרק הוא כמו טרוקי גלי[3], - וסין הוי סיני, כלומר שהיה מפסיק וסוגר את הלוחות שנתנו בסיני, שהיו מונחות בארון שהיה בבית קדשי הקדשים. ויש המפרשים טרקסין פנים וחוץ שאותה אמה היתה ספק אם מקודשת פנים או חוץ, ולכך היו שם שתי פרוכת כדאמרינן ביומא[4].

הפרוכת שהיתה בבית שני במקום הטרקסין[עריכה]

בבית שני לא היה אמה טרקסין, מפני שהיה גבוה יותר כנבואה -[5] גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון, ונחלקו האמוראים[6], אם גדולת הבית השני מהראשון היתה בבנין, או בשנים, שהרי הבית הראשון עמד רק 410 שנים, בעוד שהבית השני עמד 420 שנה, והגמרא מסיימת כי למעשה שני הדיעות נכונים, מכיון שהבית השני גם עמד יותר שנים יותר מהראשון - כנ"ל, וגם היה גבוה יותר, ולכן לא היה קיר ברוחב אמה יכול להחזיק מעמד בגובה גדול כל כך, לכן תיקנו פרוכת, כמו שהיה במשכן.

מכיןו שלא ידעו אם קדושת המקום בו היה ה"טרקסין", אם יש לו קדושת הקודש או קדושת קדש הקדשים, לכן שמו שני פרוכות המבדילות בין הקודש לקדש הקדשים, וביניהם היתה אמה במקום בו עמדה הטרקסין.

הפרוכת בבית המקדש הראשון[עריכה]

גם בבית המקדש הראשון היתה בפתח האמה טרקסין פרוכת, כמפורש בכתוב ובגמרא, אלא שפרוכת מדין ומגדר מדין מחיצה, היתה רק במשכן ובבית שני, שזה נלמד מהכתוב (גבי המשכן) "והבדילה הפרוכת לכם גו'", מה שאין כן בבית ראשון לא היתה הפרוכת מדין "והבדילה הפרוכת גו'" - כי ההבדלה בין קודש וקודש הקדשים היתה על ידי דלתות בלבד - והפרוכת (על פתח האמה טרקסין) היתה רק משום צניעות.

שני הענינים שבפרוכת[עריכה]

בענין הפרוכת הזה מצינו בקרא כמה לשונות: בציווי הראשון נאמר "והבדילה הפרוכת לכם בין הקודש ובין קודש הקדשים", אבל לאח"ז בציווי הקמת המשכן נאמר "ושמת שם את ארון העדות וסכות על הארון את הפרוכת", ובהעשיה נאמר "ויבא את הארון אל המשכן וישם את פרוכת המסך ויסך על ארון העדות", וכיו"ב.

יש שני ענינים בהפרוכת: א) מחיצה מבדלת בין הקודש ובין קודש הקדשים, ב) מסך על הארון.

מחלוקת הבבלי והירושלמי[עריכה]

ישנו ספק אם האמה טרקסין היא מחלק הקודש או חלק מקודש הקדשים. לפי הבבלי הספק הוא רק אם הוא שייך לקדושת הקדוש או קדושת קודש הקדשים, ולפי הירושלמי השאלה הוא על עצם קיומו של האמה, היכן היה. הרמב"ם פוסק כהירושלמי.

ענין השני פרוכות[עריכה]

בתוספות מקשה למה היו צריכים לעשות שני פרוכות, ולא פרוכת אחת עבה, ומתרץ שמלשון הפסוק "והבדילה" וכו' משמעש שמיד אחרי עביה של הפרוכת יתחיל קדושת קודש הקדשים, ולכן בפרוכת עביה לא היה תנאי זה מתקיים. אך מלשון הרמב"ם אין משמע כן, כי הוא סובר שהאמה היתה בין שני הפרוכות, ואילו הפורכות עצמן היו בתוך שטחי הקודש וקודש הקדשים.

בשונה מהמשכן שהיה בנין עראי, וגם הפרוכות היתה ענין של עראי ומחיצה בלבד, בבית המקדש הוא היה ענין לכשעצמו, וכמוכח מהפסוקים שהוא נקרא בשם "דביר". הרבי מסביר שמכיון שקודש הקדשים היה המקום הקדוש ביותר בבית המקדש שקדושתו נפרדת לאין ערוך מהקדושות האחרות, היה הדביר בכעין ממוצע בין הקודש לקודש הקדשים שזה היה הכותל, ובמקדש שני המקום של שני הפרוכות. הרבי מוסיף עוד, שבעיקר הרי זה נוגע להגברא: בכדי ליכנס לקודש הקדשים, מקום הכי מקודש "שאין נכנס שם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבו­דה", מתאים וצריך להיות הפסק ועכבה לפני הכניסה.

הרמב"ם סובר, שגם בבית שני שלא עשו כותל, היו חייבים להניח אמה זו של מקום ה"דביר", שזהו אחד מגדרי "בית המקדש", שצריך להיות מקום בפני עצמו - רוחב אמה - בין קודש וקודש הקדשים. וענין זה מדוייק בלשון הרמב"ם בהלכה זו, שכתב "ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון" - דלכאורה אריכות לשון הרמב"ם "כנגד עובי הכותל שהי' בראשון" מיותרת - אלא שבזה בא ללמדנו, שגדר של בית המקדש מחייב להניח אמה זו.

זהו גם הטעם שלא עשו פרוכת אחת שעוביה אמה אלא "עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל" [7] כי מטרת עשיית הפרוכות לא היתה רק לשם עשיית מחיצה והבדלה בין הקודש וקודש הקדשים, אלא לשם עשיית מקום ה"דביר". וזהו שעשו שתי פרוכות מב' הצדדים, שעל ידי נתייחד מקום אמה זו בפני עצמו[8]. מה שאין כן אם היתה רק פרוכת אחת גם אם עוביה אמה, הרי נוסף על זה ש"פרוכת" היא עראי כנ"ל, הרי על ידי פרוכת אחת שעוביה אמה לא נתייחד מקום זה כמקום נפרד בפני עצמה.

מקום הפרוכות המדויק[עריכה]

זהו גם טעם החילוק בין שיטת הרמב"ם ושיטת התוס' במקום פרוכות אלו, שלהתוס' היו הפרוכות "חדא אוקמוה בתחילת מקום אמה טרק סין והשנייה בסוף אמה טרקסין", שמשמע מזה שלא היתה ביניהן אמה שלימה, ואילו הרמב"ם מדייק "וביניהן אמה", כי לשיטת התוס' שענינן של פרוכות אלו הוא מצד הדין ד"והבדילה הפרוכת גו'", וההבדלה צריכה להיות בפרוכת עצמה, לכן הפרוכת החיצונה צריכה להיות דוקא במקום אמה זו, כדי "שמצד חיצון של פרוכת יהא קדש ומתחילת עובי' ולפנים יהא הכל קדש קדשים"; מה שאין כן לשיטת הרמב"ם, עיקר עשיית פרוכות אלו היתה לייחד מקומה של האמה טרקסין, ואם כן אדרבה, צריך להיות "ביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון".

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בבא בתרא ג א.
  2. מובא בתוס' שם.
  3. ברכות דף כח. סגירת הדלת.
  4. נא:
  5. חגי ב, ט.
  6. רב ושמואל ואמרי לה רבי יוחנן ורבי אלעזר.
  7. כלשון הרמב"ם.
  8. ועל דרך פירוש רש"י "ועבוד שתי פרוכת - לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה".