בית המקדש השני

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגם לבנוני - של בית המקדש השני, על פי שיטת הרמב"ם

בית המקדש השני הוא בית המקדש שנבנה על-ידי עזרא הסופר ונחמיה לאחר גלות בבל. בנייתו הושלמה בשנת ג'ת"ח. והוא עמד על תילו ארבע מאות ועשרים שנה. בית המקדש עבר שיפוץ והורחב במידה ניכרת על ידי המלך הורדוס בשנת ג'תשמ"א, ונחרב בשנת ג'תת"ל בידי הרומאים.

במשנה סדר קדשים מופיעה מסכת מידות העוסקת במראהו של בית המקדש השני.

בנייתו[עריכה]

לאחר הכרזת כורש יאפשר לבנות מחדש את בית המקדש בירושלים, עלו לארץ ישראל קבוצת יהודים בראשותם של יהושע בן יהוצדק וזרובבל בן שאלתיאל, ובנו את מזבח העולה, והתחילו להקריב עליו קרבנות, כאשר בית המקדש עדיין לא היה בנוי. בשנה השנייה לעלייתם לארץ, הם החלו לבנות את הבית השני:

י וְיִסְּדוּ הַבֹּנִים אֶת הֵיכַל ה' וַיַּעֲמִידוּ הַכֹּהֲנִים מְלֻבָּשִׁים בַּחֲצֹצְרוֹת וְהַלְוִיִּם בְּנֵי אָסָף בַּמְצִלְתַּיִם לְהַלֵּל אֶת ה' עַל יְדֵי דָּוִיד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. יא וַיַּעֲנוּ בְּהַלֵּל וּבְהוֹדֹת לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעָם הֵרִיעוּ תְרוּעָה גְדוֹלָה בְהַלֵּל לַה' עַל הוּסַד בֵּית ה'. יב וְרַבִּים מֵהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר רָאוּ אֶת הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן בְּיָסְדוֹ זֶה הַבַּיִת בְּעֵינֵיהֶם בֹּכִים בְּקוֹל גָּדוֹל וְרַבִּים בִּתְרוּעָה בְשִׂמְחָה לְהָרִים קוֹל. יג וְאֵין הָעָם מַכִּירִים קוֹל תְּרוּעַת הַשִּׂמְחָה לְקוֹל בְּכִי הָעָם כִּי הָעָם מְרִיעִים תְּרוּעָה גְדוֹלָה וְהַקּוֹל נִשְׁמַע עַד לְמֵרָחוֹק.
– עזרא פ"ג פסוקים י-י"ג

לאחר מריבה בין העמים מסביב (מכונים "צרי יהודה ובנימין") לבין מנהיגי העם אודות שיתוף העמים אחרים בבניית המקדש, החלו העמים לנסות להפריע לבניית המקדש, עד שבשנה הראשונה למלכות אחשורוש הם שלחו מכתב שטנה אל המלך, וגרמו להפסקת הבנייה. בשנה השנייה למלכות דריווש הגיע חגי הנביא, והוכיח את העם על כך שאינם בונים את המקדש. העם נענו לתוכחתו של חגי, ובכ"ד כסלו, בשנה השנייה לדריווש החלו לבנות מחדש את בית המקדש. בניית הבית הסתיימה בשנה השישית לדריווש, בג' אדר ג'ת"ח.

נס חנוכה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חנוכה
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נס פך השמן

בשנת ג'תר"י כבשו היוונים את ארץ ישראל, לאחר מספר שנים הטיל המלך אנטיוכוס גזרות על היהודים בארץ ישראל, וחילל את בית המקדש השני. לאחר שלש שנים, במהלכם התחולל ביהודה מרד החשמונאים ביוונים, הגיעו החשמונאים בראשות יהודה המכבי אל המקדש, טיהרו אותו, וחנכו אותו מחדש ביום כ"ה בכסלו שנת ג'תרכ"ב. במהלך טיהור המקדש התברר שהיוונים טימאו את כל השמנים כך שלא נשאר שמן טהור להדלקת המנורה, ובנס נמצא פך אחד טהור. הנס השני והגדול יותר התרחש כאשר השמן שבפך דלק במשך שמונה ימים, למרות שהכמות שהיתה בו בתחילה הספיקה רק ליום אחד.

משמעות הנס ע"פ חסידות[עריכה]

המלחמה[עריכה]

בחסידות מבאור כי קליפת יוון מהותה חכמה דקליפה. ומטרתם הייתה לטמאות את הקדושה שבחכמת התורה. ולכן עיקר רצונם היה לבטל את האמונה של היהודי ואת יסודות התורה שאינם מושתתים על שכל. ובעבודת ה' הפריע להם רגש הקבלת עול מלכות שמים, וכפי שמודגש גם בנוסח "ועל הניסים": שרצונם היה "להשכיחם תורתך, ולהעבירם מחוקי רצונך", שהפריע להם הביטול לה' שלמעלה משכל האדם, וטומאת השמנים בבית המקדש היה ביטוי לרצונם זה לעקור את האמונה והביטול שמעל השכל.

הנצחון[עריכה]

בכדי לנצח את היוונים היה דרוש לחשמונאים גילוי אלוקי וכח נעלה ביותר. טעם הדבר, היות וחכמת התורה מצד עצמה לא יכלה לעמוד נגדם שהרי בטומאתם הם הצליחו לטמאות את השמנים, כלומר, לפגום בקדושת התורה. את המשכה זו פעלו הלוחמים - חשמונאים - שעל ידי מסירות נפשם שלמעלה משכל התורה פעלו והמשיכו אור אלוקי נעלה בחכמה דקדושה שבכחה תתבטל ההשפעה והטומאה של חכמה דקליפה.

המשכה זו והתוצאה שעל ידה - ביטול חכמה דקליפה - מתבטאים בנס פך השמן ובשני השלבים שבו; א. מציאת הפך חתום בחותמו של הכהן גדול. ב. שהדליקו ממנו שמונה ימים.

מקדש הורדוס[עריכה]

בשנת 18 למלכותו החליט הורדוס מלך יהודה לשפץ ולהרחיב את בית המקדש, לאחר שעולי בבל בנו מבנה פשוט יחסית. במסגרת השיפוץ הוכפל שטח הר הבית באמצעות חומר מילוי וההר הוקף בחומות אדירות ששימשו גם כקירות תמך. קיר ההיכל נבנה מאבני שיש כחול שהיה יוצר מראה של גלים[1]. על מלאכת הבנייה באותם ימים, כתבו חז"ל: "מצינו בימי הורדוס שהיו עוסקין בבנין בהמ"ק והיו יורדין גשמים בלילה למחר נשבה הרוח ונתפזרו העבים וזרחה החמה ויצאו העם למלאכתן וידעו שמלאכת שמים בידיהם"[2]. על בית המקדש שבנה הורדוס נאמר "מי שלא ראה בנין הורדוס, לא ראה בנין נאה מימיו"[3].

מבנה הבית[עריכה]

תרשים בית המקדש השני
תרשים המקדש השני על פי שיטת ה'תפארת ישראל'

המקדש היה מורכב מהיכל ומכמה חצרות-עזרות שהִקיפו אותו. ההיכל עמד בראש הר הבית ואילו העזרות היו נמוכות ומוקפות חומה, לצדיהן היו מוסדות המקדש ובתי מלאכה שעסקו בתחזוק המקדש.

בבית המקדש השני היו חסרים ארון הברית, צנצנת המן, האורים ותומים ומטה אהרן, אבל היו בו המנורה וכלי עבודה נוספים. תחת ארון הברית נותרה רק אבן השתייה שעליה קיימו את המצוות הקשורות בקודש הקודשים ביום כיפור.

חורבן הבית[עריכה]

בית המקדש השני נחרב על ידי טיטוס בסוף המרד הגדול של היהודים ברומאים בתשעה באב שנת ג'תתכ"ח. הסיבה העיקרית לחורבן המקדש היתה שנאת חינם.

במדרש מתואר רגע שריפת ההיכל: "כשראה כוהן גדול שנשרף (בית המקדש), עלה לראש גגו של היכל ועמו כיתות- כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידיהם. אמרו לפני הקב"ה: 'ריבונו של עולם! הואיל ולא זכינו להיות גזברים נאמנים לפניך - הרי מפתחות ביתך מסורים לך'! וזרקום כלפי מעלה. יצאה כמין פיסת יד וקיבלתם. כשראו הכוהנים והלוויים שנשרף בית המקדש, נטלו את הכינורים ואת החצוצרות . . ונפלו באש ונשרפו"[4].

בחסידות[עריכה]

מבואר בתורת החסידות שגילוי האלקות בבית המקדש היה שוה בבית ראשון ובבית שני, וההבדל היה רק בגבולין - מחוץ למקדש, שבבית שני לא היתה האפשרות להמשיך ולגלות את האור בחוץ כפי שהיה בבית ראשון.

אודות בית שני מובא בתניא:

י.png בבית שני שלא היה בו הארון והלוחות, אמרו רבותינו שלא היתה שכינה שורה בו. פירוש מדרגת שכינה שהיתה שורה בבית ראשון שלא כדרך השתלשלות העולמות, אלא בבית שני היתה שורה כדרך השתלשלות והתלבשות מלכות דאצילות במלכות דבריאה ודבריאה במלכות דיצירה ודיצירה בהיכל קדש קדשים דעשיה, וק"ק דעשיה היה מתלבש בק"ק שבבית המקדש שלמטה, ושרתה בו השכינה מלכות דיצירה המלובשת בק"ק דעשיה. ולכן לא היה רשאי שום אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביום הכיפורים. י.png
ליקוטי אמרים - פרק נ"ג

דגם המקדש[עריכה]

דגם הולילנד של בית המקדש השני - על פי שיטת ה"תפארת ישראל"

במהלך השנים נבנו מספר דגמים של בית המקדש השני, המפורסם שבהם הוא דגם "הולילנד" הממוקם כיום במוזיאון ישראל בירושלים.

אחד הדגמים הוא הדגם שבנה הרב דב לבנוני מירושלים על פי שיטת הרמב"ם, בעוד שרוב דגמי בית המקדש הם על פי שיטת ה'תפארת ישראל'. כאשר הציג הרב לבנוני את הדגם לפני הרבי בחלוקת הדולרים, העיר לו הרבי על אי-דיוק בגודל כבש המזבח.

בשנת תשנ"ב הובא לרבי דגם מעשה ידיו של עופר נדב מסידני שבאוסטרליה. הדגם נבנה על פי שיטת הרמב"ם. הדגם נשאר אצל הרבי שנתן דולר עבור הדגם באומרו "תודה על מתנתכם".

על גבי הדגם המוקטן הוכן שלט מיוחד: "לכ"ק אדמו"ר שליט"א, שיבנה מקדש במקומו, ועומד על גג בית המקדש ואומר להם לישראל ענווים הגיע זמן גאולתכם. עופר נדב סידני אוסטרליה."

ערכים קשורים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. סוכה דף נ"א ע"ב
  2. תענית דף כ"ג ע"א
  3. בבא בתרא דף ד' ע"א
  4. פסיקתא רבתי כו,ז