לשכת הגזית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ציור מהפיס, שהיה נערך בלשכת הגזית

לשכת הגזית היא הלשכה בה נידונים כל מצוות התורה ודברים העומדים ברום עולמה של היהדות. דווקא משום כך צריכה הלשכה להיות צמודה למקום השראת השכינה, כדי שהחלטות הסנהדרין בענייני הכלל והפרט, כולל דיני נפשות ויציאה למלחמה - יהיו כולן מכוונות בהיבט שמימי, ככתוב: "אלקים ניצב בעדת א-ל".

יעודה של לשכת הגזית[עריכה]

לשכת הגזית הינה מקום מושב הסנהדרין ומשמשת גם לעריכת פייס ומקום תפילה. בברייתא (יומא כה, א) מובא ש"לשכת הגזית כמין בסילקי (מבנה גדול על גבי עמודים) גדולה היתה, פייס במזרחה וזקן יושב במערבה". מכאן קובעת הגמרא, שעריכת הפייס במזרח הלשכה מוכיח, שחלק זה מקודש בקדושת העזרה כדי לקיים: "בבית אלוקים נהלך ברגש". ואילו ישיבת הזקן (מחכמי הסנהדרין) במערב הלשכה מוכיח, שחלק זה אינו מקודש, שהרי "אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד". לפיכך מסיק אביי, שחציה של לשכת הגזית בקודש וחציה בחול, ושיש ללשכה זו שני פתחים - האחד פתוח לקדש ואחד פתוח לחול.

מיקומה של לשכת הגזית[עריכה]

לשכת הגזית נמנית על הלשכות הצפוניות שבעזרה (יומא יט, א). מכיוון שחלקה המערבי הוא חול וחלקה המזרחי הוא קדש - ניתן לומר בפשטות שמקומה של לשכה זו הוא בפינה הצפונית מערבית של העזרה (וכך כתב בתוספות ר"י הלבן, אות א' בציור).

הרמב"ם (בית הבחירה ה, יז), לעומת זאת, סובר, שלשכת הגזית היא אחת משש לשכות שנמצאות בעזרת ישראל, במזרח העזרה (מידות ה, ג-ד). בציור המופיע בפירושו (סוף מסכת מידות) מצייר הרמב"ם את לשכת הגזית בפינה הצפון מזרחית של העזרה (אות ב' בציור). מקום זה, בהיותו סמוך למזבח, מתאים לאיסוף הכהנים אליו במהלך עבודות התמיד (תמיד ב, ה) וכן מתאים לנאמר על מקום מושב הסנהדרין - שהנו סמוך למזבח (מכילתא פר' משפטים).

לרמב"ם יש שיטה מיוחדת בענין הסנהדרין וכפי שכתב: "חציה קודש וחציה חול".

גלות הסנהדרין מלשכת הגזית[עריכה]

חז"ל מוסרים שארבעים שנה לפני שחרב הבית השני, גלתה הסנהדרין מלשכת הגזית וישבה "בחנויות" (שבת טו, א). זו היתה הראשונה מבין עשר הגלויות שגלתה הסנהדרין, כפי שמוסרת הגמרא (ראש השנה לא, א): "עשר מסעות נסעה שכינה, וכנגדן גלתה סנהדרין.. מלשכת הגזית לחנות, ומחנות לירושלים ומירושלים ליבנה וכו'". רש"י (שם, ד"ה מלשכת הגזית) מבאר שמקום מושב הסנהדרין ב"חנות" היה בתוך מתחם הר הבית.

יוסף בן מתתיהו מתאר מבנה בחלק הדרומי של הר הבית, אותו הוא מכנה "הסטיו המלכותי" (קדמוניות 5, 1, 511). לפי תיאורו, המבנה היה בנוי בצורת "בסיליקה רומית", סוג של מבנה ששימש בעולם העתיק לצרכי ציבור שונים כגון מסחר, מקום חנויות, וכן מקום המושב של בית המשפט.

תיאור זה מתאים מאד לדברי חז"ל המכנים את מקום מושבה של הסנהדרין: "חנות". "הסטיו המלכותי" היה חלק ממפעל הבנייה של הורדוס המלך אשר נמשך עד לארבעים שנה לפני חורבן הבית.

ואכן, מועד סיום בנייתו מתאים לדברי חז"ל באשר למועד העברת הסנהדרין מלשכת הגזית ל"חנות".