ארון הברית

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הארון.jpg

ארון, הוא שם לארון הברית, בו היו מונחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן. ארון העדות - לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'[1], ארון הברית[2], וארון האלוקים [3].

ברמב"ם[4] כתוב: אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח. ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה שלמה את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה.

מצורת הבית[עריכה]

מקשה הרבי[5] מה לרמב"ם לפרט את מקום הארון בפרק הרביעי ששם מפרט את צורת הבית, ולא בפרקים ב' וג', שבם ביאר את כלי המקדש?

מסביר הרבי: הרמב"ם כותב[6]. אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים. ואחר כך כותב את כלי המקדש.

נמצא שהקודש וקדש הקדשים הם מעיקר המקדש, והם עושים את המקדש להיותו מקדש, ובכלל זה הארון, מפני שמה שהארון עומד בקדש הקדשים הוא - לדעת הרמב"ם -פרט בצורת הבית; כלומר, הארון אינו רק כלי שמצוי בקדש הקדשים, וכדוגמת כלי המקדש האחרים המצויים בהיכל וכו', כי אם הוא חלק מקדש הקדשים (בנין) עצמו, כיון שהארון עושה את בית המקדש לבית לה', כמו שכתוב ונועדתי לך שם.

מתעוררת תמיהה גדולה: לפי זה נמצא שבבית שני שבו לא היה הארון במקומו, לא היה קדש הקדשים - שהארון הוא חלק ממנו -, בשלימותו: כלומר שבבית שני היה חסר לא רק פרט, אלא אחד הדברים שהם "עיקר בבנין הבית"?!

וכדי להסיר תמיהה זו, מביא הרמב"ם כל האריכות על דרך גניזת הארון, שלפי זה יובן שאף בבית שני לא היה חסר "בבנין הבית".

ולכן כאשר ידע שלמה שסוף הבית ליחרב, בו בו מקום המיוחד לקדושת הארון, כדי שאף בבית שני לא יחסר מקדושת קודש הקדשים על ידי הארון.

מבנה הארון[עריכה]

הארון הורכב משלשה ארונות שעשה בצלאל. שנים עשויים מזהב ואחד עשוי מעץ.

עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון זהב חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב.

מידות ארון העץ: אורכו - ½2 אמה, רוחבו - ½1 אמה, וגובהו - ½1 אמה. עובי תחתית הארון - 1 טפח, עובי הדפנות - ½ טפח, לדעת ר' מאיר. (ר' יהודה סובר, שעובי הדפנות היה פחות מאצבע[7].

במדרשים [8]. כתוב שמשקל הארון עם הכפורת הלוחות ושיברי הלוחות, שקלו יותר משמונת-אלפים וחמש-מאות קילוגרם.!! לכן בדרך נס הארון נשא את הלויים שסחבו אותו.

הכפורת והכרובים[עריכה]

הכפורת היא מכסה הארון, מעליה היו שני הכרובים.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כפורת

מיקום הארון ותכולתו[עריכה]

לא ברור אם ארון העדות עמד במרחק שווה מדפנות קודש הקודשים, דהיינו, במרכז קודש הקודשים. על פי הרמבם הוא עמד במערב קודש הקודשים. אם הייתה העמדה סימטרית במרכז ,ומאחר שכתוב שבדי הארון בלטו מהפרוכת החוצה,הצד הנגדי המערבי הבדים כביכול 'נכנסו 'לתוך הקיר המערבי.ובכל מקרה אם הארון הועמד במערב בצורה לא סימטרית , אין סיבה כי בדי הארון יבלטו מזרחה אל מעבר למישור הפרוכת.

אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן.

ישנו מחלוקת תנאים, מה עוד היה בארון. מכיון שכתוב "אין בארון רק שני לוחות האבנים", ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מובן שהיה עוד משהו בארון. לרבי מאיר, היה בארון הברית גם את ספר התורה שכתב משה, ולדעת רבי יהודה בתוך הארון - הונחו שברי הלוחות[9], ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני[10].

דעת רבי מאיר: הלוחות, וספר התורה[עריכה]

לדעת רבי מאיר, אמות המקדש היו בשיעור של ששה טפחים, הארון שעשה משה אמתים וחצי ארכו - חמשה עשר טפחים, ואמה וחצי רחבו - תשעה טפחים. ואמה וחצי קומתו - תשעה טפחים. ממילא החשבון הוא כך: הלוחות ארכן ששה, ורחבן ששה, ועביין שלשה, והיו מונחות כנגד ארכו של ארון.

חשבון האורך: כמה לוחות אוכלות בארון שנים עשר טפחים נשתיירו שם שלשה טפחים. הוצא מהן טפח, חציו לכותל זה של הארון עצמו, וחציו לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים שבהן םפר תורה מונח, הוא הספר התורה שכתב משה ביום מותו.

חשבון רוחב הארון, היה בצורה זו: כמה לוחות אוכלות בארון ששה טפחים, נשתיירו שם שלשה טפחים, - שהרי הארון היה רחב תשעה טפחים, הוצא מהן טפח חציו לכותל זה וחציו לכותל זה, נשתיירו שם שני טפחים שלא יהא ספר התורה נכנס ויוצא כשהוא דחוק.

דעת רבי יהודה: הלוחות, שברי הלוחות, ועמודים[עריכה]

לדעת ר' יהודה, אמות המקדש היו בשיעור של חמשה טפחים, וממילא היה הארון באורך של 12.5 טפחים, ומכיון שהלוחות תפסו 12 טפחים, ודפנות הארון כל אחת אצבע ויחדיו חצי טפח, נמצא שנתמלא חללו של הארון, לאורכו. לרחבו של הארון - שהיה לדעת רבי יהודה 7.5 טפחים, תפסו הלוחות 6 טפחים, חצי טפח היה לכות הארון עצמם, טפח נוסף שימש לשני עמודים מיוחדים שהיו בתוך הארון, כנאמר בפסוק: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו זהב כו'.

מכיון שלא היה מקום בארון לספר תורה, הונח הס"ת מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ, ובארון עצמו היו שברי הלוחות - מתחת ללוחות.[11].

בעת המסעות נישא הארון כשהוא מכוסה, על כתפי בני קהת משבט לוי.

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. יהושע ג'.
  2. יהושע ג.
  3. שמואל-א ד.
  4. פ"ד ה"א.
  5. חידושים וביאורים על הרמב"ם
  6. הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.
  7. בבא בתרא יד.
  8. ספר הפרשיות, חלק ד', עמוד קנ"ט.
  9. בבא בתרא י"ד א.
  10. מלכים-א, ח'
  11. בבא בתרא י"ד.
  12. חלק מהחומר הוא מתוך הספר "אשר על המשכן" לרב רפאל חג´בי (כל הזכויות שמורות).