לחם הפנים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדמיה של לחם הפנים לפי חלק מן הדיעות

לֶחֶם הַפָּנִים הוא השם לשנים-עשר לחמים שהיו מוצבים במשכן ולאחר מכן בבית המקדש על השולחן והיו מוחלפים מדי שבת.

לאחר שבוע שהיה לחם הפנים על השולחן, אכלו הכהנים את לחם הפנים שנחשב לאחד מ-24 מתנות כהונה.

ללחם הפנים כינויים נוספים והם: לחם התמיד[1], ולחם המערכה[2].

מקור השם[עריכה]

ניתנו מספר סיבות לשם לחם הפנים:

א. ללחם יש צורה עם הרבה פנים. כדברי בן זומא[3]: "ונתת על השולחן לחם פנים"[4], שיהא לו פנים הרבה. ב. הלחם מוצב בפנים, בתוך המקדש. ג. הלחם הוא לחם מעולה הראוי לעלות על השולחן לפני המלך.

מקור המצווה[עריכה]

בפרשת תרומה[5] נאמר, לאחר תאור השולחן: "ונתת על השולחן לחם פנים לפני תמיד".

בפרשת אמור[6] נאמר: "ולקחת סולת ואפית אותה שתים עשרה חלות שני עשרונים יהיה החלה האחת. ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השולחן הטהור לפני ה'. ונתת על המערכת לבונה זכה והייתה ללחם לאזכרה אשה לה'. ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני ה' תמיד מאת בני ישראל ברית עולם. והייתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדוש, כי קדש קודשים הוא לו מאשי ה' חק עולם."

הלכות לחם הפנים מופיעות במשנה במסכת מנחות ובתלמוד בבלי במיוחד בפרק יא של מנחות. על חלוקת לחם הפנים בין משמרות הכהונה מסופר בסוף מסכת סוכה.

דיני המצווה[עריכה]

לחם הפנים נאפה מצה ולא היה חמץ.

הלחם צריך להיות תמיד על השולחן, ולכן בעת החלפת הלחם היו שמים את הלחם החדש על השולחן ורק אז מורידים את הלחם הישן. מבחינה זאת, המושג 'תמיד' משמש לגבי לחם הפנים במובן רחב יותר מאשר לגבי הדלקת הנרות במנורה, שם לפי רוב הדעות הכוונה ב'תמיד' זה רק בלילה.

לחם הפנים היה מוצב על השולחן בשתי ערימות, כל ערימה מכילה שש חלות. יחד עם הלחם היו מניחים על השולחן לבונה (שרף שהופק מעץ הלבונה). הלחם שהורד מן השולחן, היה מחולק בין הכהנים של שתי המשמרות המתחלפות באותה שבת.

עשיית הלחם[עריכה]

בתקופת המקדש הכינו ואפו את "לחם הפנים" בלשכת עושי לחם הפנים.

בגמרא מסופר[7] שבבית המקדש היתה משפחת אומנים בשם בית גרמו שהיו מומחים בהכנת לחם הפנים ולא הסכימו לשתף אחרים בסודות המקצועיים שלהם.

ניסים שנעשו בלחם הפנים[עריכה]

חז"ל מנו ארבעה ניסים שנעשו בלחם הפנים. ביניהם:

א. הם נשמרו טריים במשך שבוע. ב. חתיכה קטנה של הלחם הייתה משביעה.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. במדבר ד.
  2. דברי הימים א, ט.
  3. מנחות יא, ב.
  4. שמות כה, ל.
  5. שמות כ"ה.
  6. ויקרא כ"ד.
  7. יומא לח, א.