קני המנורה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנוכיה, הבנויה בדוגמת מנורת המקדש, על פי שיחות הרבי
המנורה המצוירת ביד החזקה להרמב"ם, בעלת קנים אלכסונים
ציור מנורה בעלת קנים ישרים, התגלה בבית כנסת עתיק מתקופת התלמוד בדוּרָה אֶוּרוֹפּוֹס שבסוריה

קני המנורה בבית המקדש יצאו מהקנה האמצעי שבמנורה[1] באלכסון כלפי מעלה.

צורת הקנים[עריכה]

בשבת פרשת מטות מסעי תשמ"ב, הרבי הקדיש ביאור נרחב ביותר לבאר כיצד היו קני המנורה בבית המקדש, כאשר הרבי מוכיח בבירור, כי מוכרח להיות שקני המנורה היו באלכסון, כפי שמשמע מרש"י, ומציור הרמב"ם שהתגלה באותה תקופה, שצייר בכוונה תחילה את מנורת בית המקדש כאשר הקנים היו באלכסון. באותה שיחה הרבי גם ביאר ותירץ את כל הקושיות בנידון.

מעבר לביאור ההלכתי של קני המנורה, כדרכו של הרבי, היו גם השלכות מיידיות ומעשיות לדבר. הרבי ראה בשינוי ציורי המנורה שלב נוסף בניתוק עם ישראל מחשכת הגלות והשעבוד.

הרבי קושר את המנורות העגולות לגלות וחושך, ומזכיר את ההשפלה והצער שנעשה ליהודים מאותו שער טיטוס הידוע לשמצה. גם כאן, נראה בבירור, כיצד הרבי, בערב הגאולה, רוצה להצית את חומת הגלות, ולמחוק כל זכר לאותו עבר נוראי של טיטוס ימ"ש.

הרבי ביקש לצייר את המנורה של בית המקדש כפי ההלכה הצרופה כשהם קנים באלכסון דווקא. מעבר לכך הוסיף הרבי שגם החנוכיות שעושים לימי החנוכה "כדאי לעשות קניהן באלכסון"[2], ואין בכך חשש לעבור על איסור יצירת כלי הדומה למנורת המקדש, כי ישנם שמונה קנים, ונוסף השמש.

עם זאת, הרבי כתב שבמקרה הדוחק על ציור המנורה בעיגול אפשר לוותר, כיון שכמה מגדולי ישראל חלקו על הרמב"ם עוד בזמנו, בשונה מציור לוחות מרובעות שצריך להקפיד על כך בכל התוקף[3].

הסערה בעקבות השיחה[עריכה]

אלפי השלוחים ורבבות חסידי חב"ד, החלו מאז להקפיד על חנוכיות בעלות קנים מלוכסנים, כדי לעקר מהשורש כל ביטוי של חנוכיות וציורי מנורה עגולים, שלפי דברי הרבי בהמשך השיחה זהו עניין הקשור גם לעבודה זרה.

באלפי ערים בעולם, קני החנוכיות מאולכסנות או מרובעות, וכמובן הרחקה ביותר מחנוכיות עגולות. הרבי אומר שהיות והחנוכיה מסמלת את המנורה בבית המקדש הזהירות בנושא זה צריכה להיות גם על חנוכיות.

דברי הרבי, עוררו סערה ברחכי העולם. רבים לא הבינו את העניין עליו נלחם הרבי. מחקרים רבים התמקדו בעניין הזה. הרבי בעצמו התייחס לכך באחד מחלוקות הדולרים כאשר עבר לפניו, הרב שלום שטיינברג, עם "החומש המבואר" אותו הוציא לאור, ופתח לרבי במקום בו צייר את המנורה בקני אלכסון. הרבי העיר בחיוך ואמר לו: "מסתמא אתה יודע שהרעישו סביבי על זה"[4].

גם הרב קנייבסקי כותב[5]: "בכל הציורים מצוייר קני המנורה עגולים, וכנראה שהוא טעות, שרש"י בחומש כתב שהיו באלכסון, ושמעתי שכבר העירו בזה". ובספרו דרך חכמה: "אחד הילך ואחד הילך- באלכסון ולא בעיגול". וכן כתב ב'ציון ההלכה': "רש"י בחומש, וכן הוא בציור המיוחס לרבנו, וכ"כ בתשובות הריב"ש סימן ת"י, ודלא כהמציירים בעיגול".

הפעולות בעקבות שיחת הרבי[עריכה]

בעקבות שיחתו של הרבי החליפו בחנוכה תשמ"ג בהדלקת הנר השישי גם את החנוכיה המרכזית שמדליקים בה בפני הרבי בבית רבינו שבבבל. עוד באותה השיחה בה עורר הרבי אודות צורת קני המנורה, הזכיר את העובדה ש"ישנם מנורות של חנוכה עשויות בצורת חצי קשת, ועד שגם החנוכיה של "770" היא בצורת חצי קשת", פועלם של הרב חיים ניסלביץ והתמימים הביאו לשינוי החנוכיה ומלוי רצונו של הרבי[6].

כאשר עורר הרבי בנושא זה, שאלו את הרבי האם יש להחליף את הדמי חנוכה[7], מכיוון שהיו בהם ציור של מנורה עגולה, למטבעות אחדות. בתגובה כתב להם הרבי, שאפשר לנסות לשנות זאת, אך לא להתעקש על כך היות ויש בזה כמה דעות שונות.

במשך השנים מאז שיחתו של הרבי, חסידי חב"ד הפיצו זאת ופעלו לשנות במקומות שונים (כולל בסמלים שונים) את קני המנורה[8].

לקריאה נוספת[עריכה]

המאבק על צורת קני המנורה, שבועון בית משיח גליון כ"ח כסלו תשפ"א עמוד 38

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הנקרא בלשון התורה "מנורה", מכיון שהוא החלק העיקרי שבמנורה המחזיק את כולה.
  2. ליקוטי שיחות חכ"א ע' 168. ובעוד מקומות
  3. ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות פו.
  4. בית משיח, עיתון מס' 1241
  5. בביאורו לברייתא דמלאכת המשכן עמוד כח בהערה בסוף העמוד.
  6. מחקר בנושא
  7. שהיו אז מטבע של 10 אגורות
  8. כגון סמל הרבנות הראשית לישראל, והסמל של הרבנות הצבאית.