מנחם בן ציון וילהלם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Male no free image yet-he.svg.png

הרב מנחם בן ציון וילהלם (כ"ט תמוז תרצ"ה-כ"ד טבת תשנ"א) היה ראש ישיבת זעהוויל בירושלים, מראשי ישיבת תורת אמת וחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בעיר, ואיש הקשר של הרבי עם רבני ירושלים.


תולדות חיים[עריכה]

נולד בירושלים בכ"ט תמוז תרצ"ה, להוריו חיים דוד וחיה ביילא וילהלם.

בצעירותו למד בתלמוד תורה ובישיבת 'עץ חיים' הירושלמיים. על אף שהוריו לא נמנו על חסידי חב"ד, אביו למד בצעירותו בישיבת תורת אמת, ובבית שררה אווירה אוהדת לחסידות חב"ד, דבר שסייע לו להתקרב לדרכי החסידות ולהתקשר לרבי.

בשנת תשי"ג כתב את מכתבו הראשון אל הרבי בו דיווח לרבי כי הוא החל ללמוד חסידות, וברצונו להתקרב לחסידות חב"ד ולהתקשר אל הרבי. מאותו מכתב ואילך התפתחה התכתבות ארוכה בינו ובין הרבי, במהלכה זכה לעשרות הוראות והדרכות בעבודת ה'.

בעידוד הרבי, החל בשנת תשט"ז לעסוק בהפצת מאמרי חסידות בירושלים, בארגון ישיבת ערב חב"דית בשכונת 'בית ישראל', ובארגון התוועדויות עונתיות, שמשכו צעירים רבים לחסידות.

בשנת תש"כ נשא את רעייתו רחל, בתו של המקובל הרב בנימין זאב חשין, ועל פי הוראת הרבי קבע את מגוריו בשיכון חב"ד בירושלים.

בשנת תשכ"ב המתנה כר"מ ומשפיע בישיבת תורת אמת, ועסק בהקמת תלמוד תורה חב"ד בעיר.

הפעם הראשונה בה נסע לרבי היה לקראת חודש תשרי של שנת תשכ"ז, כשהוא מנצל את הנסיעה לאיסוף כספים עבור מוסדות 'תורת אמת', ונשאר בארצות הברית לתקופה של שנה וחצי.

כשחזר ממסע איסוף הכספים, המשיך לעסוק בחינוך בישיבת תורת אמת, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שנותיו האחרונות, כשבמהלך השנים הוא התמנה לחבר ההנהלה, וכיהן כאחד מראשי הישיבה.

היה ירא שמים גדול, ובשנת תשל"ג עסק בהשגת מקורות מימון להתקנת גנרטור חשמלי לשיכון חב"ד, על מנת למנוע ספקות הקשורות עם חילול שבת הנגרם על ידי עובדי חברת החשמל.

כאשר הרבי פתח במבצע מזוזה בשנת תשל"ד, החל לצאת לביקורי בית שבועיים בשכונת תלפיות בירושלים, על מנת לבדוק את המזוזות לתושבי השכונה. ובשנת תשמ"ו התמנה לחבר הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים.

במשך שנים רבות עסק בשמירת קשר הדוק עם רבני ירושלים, כשהוא מקפיד לספק להם את שיחותיו ומאמריו של הרבי שיצאו לאור, והיה איש הקשר להזמין אותם להשתתף בכנסים חב"דיים ובהתוועדויות, ולבקש מהם להשתתף בכתיבת חידושי תורה לקבצים תורניים שיצאו לאור לכבוד הרבי.

בהיותו בגיל חמישים ושש בלבד, בכ"ד טבת תנש"א נפטר ממחלה, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים.

משפחתו[עריכה]

בניו:

לקריאה נוספת[עריכה]

אגלי נוחם - ספר זכרון שיצא לאור על ידי בני המשפחה במלאות שנתיים לפטירתו[1].

הערות שוליים

  1. בשנת תשנ"ד יצא לאור קובץ נוסף בשם 'אגלי נוחם' בו מופיע מאמר זכרון של אחד מתלמידיו בישיבת זעווהיל.