מסכת נדרים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg.pngערך זה עוסק במסכת נדרים. אם התכוונתם למהות ומנהגי התרת נדרים, ראו התרת נדרים.

במסכת נדרים יש 11 פרקים ו90 דפים.

המסכת עוסקת בדיני נדרים, הפרת הבעל והתרת החכם.

ביאורי אדמו"ר הצמח צדק[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נדר

נדר הינו כאשר אדם אוסר דבר על עצמו ומתפיסו בדבר האחר האסור מהתורה, שאומר שהדבר יהיה אסור עליו כקרבן.

למרות שאופן חלות האיסור הוא על ידי ההתפסה בקרבן, מבאר אדמו"ר הצמח צדק[1] כי קיים חילוק בין חלות הקדושה של קרבן לבין חלות האיסור של נדר. בעוד שחלות הקדושה של קרבן יורדת משמים כאשר הוא מצידו מקדיש את הבהמה לקרבן, שונה מכך היא חלות האיסור של נדר היורדת בעקבות אותיות דיבורו שיש בהם כח לאסור על עצמו דבר המותר.[2]

כאשר אדם טוען כי דבר מסוים אסור עליו מסיבה מסוימת האוסרת עליו, וכדוגמא - אדם הטוען שאשתו זינתה עם אחר, גם הוא אינו נאמן להפסיד את כתובתה עליו,[3] הוא נאמן לאוסרה עליו.[4] ישנם דיעות הסוברים כי דבר זה הוא מדין נדר.[5]

ביאורים נוספים[עריכה]

ביאורי אדמו"ר הצמח צדק במסכת הינם על פרק ראשון, פרק רביעי, פרק חמישי, ופרק תשיעי

ביאורי הרבי[עריכה]

בדף ח' במסכת נתבארו דיני נידוי. ביניהם מוזכר הדין כי המזכיר את שם השם לבטלה יהא בנידוי, וכן השומע צריך לנדותו ואם לא יהיה הוא עצמו בנידוי.

משמעות הנידוי היא הרחקה של האדם, ולכן ישנה דיעה כי האומר "מנודה אני לך" מקבל על עצמו שלא ליהנות ולהיות מודר מנכסיו של המודר, ורבי עקיבא חוכך בכך להחמיר, מכיון ששורש המילה נידוי מורה על הרחקה, ולכן גם נדר שייך ללשון זה, כאשר אדם מקבל על עצמו להיות מורחק ומופרש מנכסיו של המודר, ולא ליהנות מנכסיו.

נזיפה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נזיפה

הרבי[6] מבאר כי ישנם שלושה מיני הרחקות על בן אדם:

1. חרם, שכידוע אין מזכירים אותו בשם זה אלא בשם רמ"ח, ומכאן גודל חומרתו, אך למרות זאת נאמר במסכת סנהדרין[7] "עכור אתה בעולם הזה ואי אתה עוכור לעולם הבא", וזה קל יותר מכרת.

2. נידוי חמור פחות מחרם, אבל עדיין צריך להיות מורחק מבני אדם.

3. נזיפה, אף אינה מצריכה הרחקה.

ביאורים נוספים[עריכה]

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. דרך מצוותיך מצוות נדרים.
  2. ע"כ דברי אדמו"ר.
  3. רש"י בכתובות ט א, ודלא כתוס' שם ע"ב.
  4. כתובות ט, א.
  5. מהרי"ק. שיטה מקובצת שם.
  6. שיחות קודש תשכ"ב עמ' 592.
  7. מג, ב.