גבאי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

משרת הגבאי הינה כינוי לאדם שתפקידו לנהל את סדרי בית הכנסת, ולדאוג לתפקודו. בין תפקידיו נמנים קביעת זמני תפילה, מינוי שליחי ציבור, קביעת העולים לתורה, ועוד. בעבר היה כינוי זה מיוחס גם לגבאי צדקה שתפקידם לגבות כספים מהציבור[1], וכן היו ממונים לדאוג לאורחים שנקלעו לעיר למקום לאכילה ושינה.

הגבאי החב"די[עריכה]

בסיום התוועדות יום ב' דחג הסוכות תש"י הורה אדמו"ר הריי"צ לארגן בכל מקום מנינים חסידיים, שיהיה רב חסידי, גבאי חסידי ושמש חסידי, וזה חשוב כמו הנוסח החסידי[2].

במכתב לאחד הגבאים שמונו באישור אדמו"ר הריי"צ כתב הרבי: "יהי רצון שיבשר טוב מעסקנותו בתור גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי' כמאמר רז"ל, על אחת כמה וכמה גבאי בבית הכנסת חסידותי, ואשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אישר המינוי שלו, ויהיה רצון שינצל הכוחות שניתנו לו לשפר את הבית הכנסת ובית המדרש ביותר וביותר עד שיוכל לשמש דוגמא חיה כיצד בית הכנסת חסידי, גבאי חסידי, ובעלי-בתים חסידיים צריכים להירות, וכיון שאמרו רז"ל אין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן, הרי בודאי שניתנו לו כחות להנהגת בית הכנסת"[3].

ובאגרת אחרת כותב לו הרבי: "גבא"י ראשי תיבות: אנא בכח גדולת ימינך, זאת אומרת, מי אשר בהשגחת הבורא יתברך נבחר להיות גבאי בבית הכנסת, צריך שיהיה לו כח בחסד (ימינך), ובלשון של בקשה (אנא), היינו שהשפעתו תהיה חזקה, אבל עם זה שישתמש בה במידת החסד, לעשות את בית הכנסת שיהיה א חסידישע שול [-בית הכנסת חסידי] ולהאיר ולהחם את כל הסביבה"[4].

בהזדמנות אחרת מצטט הרבי את אותו רעיון באופן מעט שונה: "שמעתי פעם מאבי הרה"ח המקובל ר' לוי יצחק שגבאי הוא ראשי תבות של אנא בכח גדולת ימינך. משמעות הדבר שהגבאי אינו הולך בכחו אלא בכחו של הקב"ה - "אנא בכח גדולת ימינך". והנה לאור זה ובפרט שהוא גבאי של כל הציבור, צריכים להתחשב בו..."[5].

הרבי ייחס משמעות רבה להוראותיו של הגבאי בבית הכנסת, וכך לדוגמא בליל שמיני עצרת תשנ"ב לאחר ערבית אמר הרבי: כאשר הגבאי מכריז שיכולים לעשות קידוש - הרי מכיון שענינו מרומז בתורה: "אנא בכח גדולת ימינך" ראשי תיבות "גבאי" - צריכים לעשות קידוש[6]. בשל חשיבות זו, מקפידים במשך כל השנים להכריז במניין הרבי ב-770 על מועדי התפילות והאירועים בהוספת תיבת "לערך", ומפי השמועה אירע מספר פעמים שאחד החסידים החליף את הגבאי והכריז על שעת התפילה בלי הוספת תיבת "לערך", והרבי ירד מחדרו בדיוק באותה שעה.

מידי שנה בהתוועדות שבת בראשית נוהג הרבי להפסיק באמצע ההתוועדות ולתת לגבאי בית הכנסת ב-770 למכור את זכות העליות לתורה ופתיחת הארון וכו' במשך כל השנה, כאשר הגבאים לבושי השטריימל במיוחד לכבוד המעמד, מקדימים חוזרים לפני כן דבר תורה או סיפור חסידי קצר על מעלת מצוות הצדקה.

גבאי בית הכנסת חב"דיים[עריכה]

הערות שוליים

  1. ראו: שד"ר.
  2. ימי בראשית עמוד 17.
  3. אגרות קודש חלק יב, אגרת ד'ריד.
  4. אגרות קודש חלק ד' אגרת תתפ.
  5. התוועדות א' שבת פרשת בראשית תשמ"ה.
  6. שיחות קודש תשנ"ב חלק א' עמוד 181.