מוח

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)

מוח הוא האבר המרכזי בגוף האדם בו מתרחשות הפעולות התבונתיות, המוחין של האדם. בהיותו האבר העדין ביותר בגוף, מתגלה בו עיקר השראת הנשמה.

תפקיד המוח[עריכה]

בחסידות נמשל המוח למנהיג ומורה דרך: המוח הוא הראש של חיות הגוף, משום שעיקר משכנה והשראתה של הנשמה היא במוחו של האדם ומהמוח מתפשטת לכל האיברים, וכל איבר מקבל ממנה את החיות והכח הראויים לו לפי מזגו ותכונתו.

המוח מושל ושולט על איברי הגוף להנהיגם כרצונו.

הסיבה שכל איבר מקבל מהמוח באופן נפרד המתאים לו הוא משום שהמוח אינו בתנועה, אלא קר ועומד על מקומו ויש ביכולתו, מצד טבעו, לתת לכל אחד בצורה אחרת ושונה מזולתו.

השכל שבמוח[עריכה]

השכל הוא דבר רוחני, ובחלק זה דומה האדם למלאך, שגם הוא שכל.[1]

קרירות המוח[עריכה]

בחסידות מובא במקומות רבים דברי החוקרים שהמוח הוא קר ולח[2].

בעבודת השם התכלית היא לאחד את השכל וההתפעלות, שאז הבהלה של ההתפעלות נהפכת לשאיפה, והשכל למורה דרך בעבודת השם[3].

בחלק מהמקומות המוח גם נקרא 'מת', ו'תחיית המתים' הרוחנית היא שהשכל מבין השגה אלוקית שפועלת התרגשות שמעוררת את המידות מהתענוג השכל[4].

רבי[עריכה]

רב"י זהו ראשי תיבות ראש בני ישראל. ואכן, צדיק ונשיא הדור נמשל למוח שהוא ראש החיות, משום שבו נמצא משכן החיות האלוקית לכל יהודי בדורו, וכל יהודי מקבל ממנו חיות וכח כפי מזגו ותכונתו הראוי לו.

הערות שוליים

  1. לפי דעת הרמב"ם חילוקם של המלאכים ודרגתם הוא לפי דרגת השכל שבהם.
  2. תניא פרק ג', ובמקומות רבים.
  3. לוח היום יום י"ב שבט.
  4. לוח היום יום י"א סיון.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.