אושפיזין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אושפיזין (בלשון הקודש: אורחים) הוא כינוי מקובל להגעת נשמותיהם של שבעת הרועים המכוונים כנגד שבעת המידות העליונות בכל יום מחג סוכות ואחד מהם יושב בראש.

מקורו[עריכה]

עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר:

בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא, אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא, וְדָוִד מַלְכָּא, שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים. שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים.
– זהר חלק ג. קג, ב

וכפי המבואר בהמשך דברי הזהר שם, שאת חלקם של האושפיזין בסעודה על האדם לחלק לעניים ועוד קודם לאכילתו שלו וזו אחד הטעמים למנהג לחלק ריבוי צדקה בערב חג הסוכות[1]. וכשמוצאים שעשה הכל כדרוש הם מתארחים בסוכתו ומברכים אותו כל אחד בברכתו שלו:

  • אברהם אבינו: [2]אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'.
  • יצחק אבינו: יש מחלוקת אם אומר:[3] כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד המלך וברכתו שלו הוא:[4] גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'.
  • יעקב אבינו:[2] אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ',
  • שאר הצדיקים אומרים:[2] וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'.
  • דוד המלך אומר:[3] כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח.

בשיחותיו מבאר הרבי בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין.

אושפיזין החסידי[עריכה]

אצל חסידי חב"ד מקובל, על פי דברי הרבי הריי"צ, כי בנוסף לאושפיזין המקובל, מגיעים גם האושיפיזין החסידיים: רבי ישראל בעל שם טוב (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער 'המגיד ממעזריטש'; אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, בנו רבי דובער, אדמו"ר האמצעי; רבי מנחם מענדל, אדמו"ר הצמח צדק; בנו האדמו"ר רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב. כמו-כן מקובל שבאים גם אושפיזין לשמיני עצרת -אדמו"ר הריי"צ רבי יוסף-יצחק; ובשמחת תורה מגיע הרבי.

היום והאורחים[עריכה]

פרטי המנהג[עריכה]

בחלק מקהילות ישראל נהוג להזמין בקול את האושפיזין השייכים לאותו היום, כאשר את אומרים אותם בראש הנוסח, ולאחר מכן מוסיפים "ועמו", ומזכירים גם את שאר האושפיזין, וזאת משום שהאושפיזין מגיעים בכל יום, אלא שבכל יום יש את העיקרי שמגיע בראש וכל שאר הצדיקים מגיעים יחד עמו ומלווים אותו.

הכנסת אורחים נוספים[עריכה]

בזוהר, שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, כתוב כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות[5].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. תורת מנחם חלק כד עמוד 61.
  2. 2.0 2.1 2.2 ישעיה נח.
  3. 3.0 3.1 ישעיה נד.
  4. תהלים קיב.
  5. הרבי ציין את הדברים בשיחת יום ב' דחג הסוכות (עמוד 61), וציטט את מאמר הזוהר על הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות" – "בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו, אלא קדמאה לאושפיזי, תניינא לבני עלמא", היינו ש"תשבו" הראשון מדבר על האושפיזין, ו"ישבו" השני מדבר על העניים, אורחים דעלמא. והזוהר ממשיך ומפרט את השכר למי שעושה כן ומכניס לסוכתו את "בני עלמא" – שכל האושפיזין מברכים אותו, ומפרט את הברכות שמברך אותו כאו"א מהאושפיזין.
זמן שמחתנו
ארבעת המינים לולבאתרוגהדסערבהארבעת המינים סוכת הרבי2.jpeg
מבצעי סוכות מבצע לולבמבצע סוכהתהלוכה
זמנים הושענא רבהשמיני עצרתשמחת תורהשבת בראשית
מושגים כללים מצוות סוכהשינה בסוכהנוי סוכהאושפיזין הכלליאושפיזין חסידישמחת בית השואבההקפותהקפות שניותמכירת המצוות