אושפיזין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אושפיזיןארמית: אורחים) הם שבעה צדיקים המנויים בספר הזוהר, הבאים לבקר בחג הסוכות אצל כל יהודי, כאשר בכל אחד משבעת הימים אחד מהשבעה הוא העיקרי והשאר נלווים אליו. שבעת הצדיקים הם אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד.

אדמו"ר הריי"צ הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי תורת החסידות, הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם הבעל שם טוב, המגיד ממזריטש, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש ואדמו"ר הרש"ב. הרבי הוסיף וגילה שבחג שמיני עצרת מגיעים לבקר שני הצדיקים - שלמה המלך ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"[1].

מקור ענין ה"אושפיזין"[עריכה]

עניין האושפיזין מוזכר לראשונה בספר הזוהר[2]. בספר הזוהר מופיעים מספר מקורות על צדיקים הבאים לבקר בחג הסוכות, למשל:

בְּשַׁעֲתָא דְּבַר נָשׁ יָתִיב בְּמָדוֹרָא דָּא, צִלָּא דִּמְהֵימְנוּתָא, שְׁכִינְתָּא פַּרְסָא גַּדְפָהָא עָלֵיהּ מִלְּעֵילָּא, וְאַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא אָחֳרָנִין שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. אָמַר רִבִּי אַבָּא: אַבְרָהָם וַחֲמִשָּׁה צַדִּיקַיָּיא וְדָוִד מַלְכָּא שַׁוְיָין מָדוֹרֵיהוֹן עִמֵּיהּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב: בַּסֻּכּוֹת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים, שִׁבְעַת יָמִים כְּתִיב, וְלָא בְּשִׁבְעַת יָמִים . . וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְמֶחְדֵּי בְּכָל יוֹמָא וְיוֹמָא בְּאַנְפִּין נְהִירִין בְּאוּשְׁפִּיזִין אִלֵּין דְּשַׁרְיָין עִמֵּיהּ.


תרגום: כאשר אדם יושב במדור זה, צל האמונה, השכינה פורשת כנפיה עליו מלמעלה, ואברהם וחמישה צדיקים אחרים שמים מדור עמו. אמר רבי אבא: אברהם וחמישה צדיקים ודוד המלך שמים מדורם עמו. זהו שכתוב: בסוכות תשבו שבעת ימים, שבעת ימים כתוב, ולא בשבעת ימים . . וצריך אדם לשמוח בכל יום ויום בפנים מאירות באורחים אלו השורים עמו.

– זהר חלק ג קג, ב

כמו כן מבואר בזוהר שם, שאת חלקם של האושפיזין בסעודה על האדם לחלק לעניים, ועוד קודם לאכילתו שלו (זהו אחד הטעמים למנהג לחלק ריבוי צדקה בערב חג הסוכות[3]). וכשמוצאים שעשה הכל כדרוש, הם מתארחים בסוכתו ומברכים אותו כל אחד בברכתו שלו:

  • אברהם אבינו אומר[4]: אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְגוֹ'.
  • יצחק אבינו - יש מחלוקת אם אומר[5]: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלַח. ולשיטה אחרת זו ברכת דוד המלך, וברכתו שלו היא[6]: גִּבּוֹר בָּאָרֶץ יִהְיֶה זַרְעוֹ וְגוֹ', הוֹן וָעוֹשֶׁר וְגוֹ'.
  • יעקב אבינו[4]: אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ וְגוֹ',
  • שאר הצדיקים אומרים[4]: וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וְהִשְׂבִּיעַ וְגוֹ'.
  • דוד המלך אומר[5]: כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ לֹא יִצְלָח.

בשיחותיו מבאר הרבי בפרטיות את ברכותיו של כל אחד מהאושפיזין[7].

מניינם וסדרם[עריכה]

בהמשך דברי הזוהר[8] נזכרים גם יצחק ויעקב, ובסך הכל נזכרים אברהם, יצחק, יעקב, דוד ושאר צדיקים. במקומות אחרים בזוהר נזכרים: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, דוד ושלמה[9]; או אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה ואהרן[10], או ששת הצדיקים הנ"ל עם דוד[11].

הרבי הביא שההכרעה היא כדעת האריז"ל[12], ששבעת האושפיזין וסדרם הוא: אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרן, יוסף ודוד[13]. הסיבה לסדר זה - למרות שאינו כסדר הדורות, שיוסף בא לאחר משה ואהרן - הוא בהתאם לקשר של הצדיקים לספירות: יוסף שייך לספירת היסוד, ולכן מגיע לפני דוד ששייך לספירת המלכות[14].

האושפיזין החסידיים[עריכה]

אצל חסידי חב"ד מקובל, על פי דברי הרבי הריי"צ בשם אביו הרבי הרש"ב, כי בנוסף לאושפיזין שבזוהר מגיעים גם האושיפיזין החסידיים: רבי ישראל בעל שם טוב (מחולל תנועת החסידות); תלמידו רבי דובער 'המגיד ממעזריטש'; אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן, מייסד חסידות חב"ד, בנו רבי דובער, אדמו"ר האמצעי; רבי מנחם מענדל, אדמו"ר הצמח צדק; בנו האדמו"ר רבי שמואל אדמו"ר המהר"ש; בנו האדמו"ר רבי שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב[15].

הרבי הוסיף וגילה שבחג שמיני עצרת מגיעים לבקר שני הצדיקים - שלמה המלך ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"[1].

האושפיזין החסידיים אינם ענין נפרד חס ושלום מהאושפיזין שבזוהר, אלא שעניינם אחד[16] - שהאושפיזין החסידיים הם הפנימיות של האושפיזין שבזוהר, ומתאחדים לענין אחד כגוף ונשמה[17].

היום והאורחים[עריכה]

מנהגים נוספים[עריכה]

  • הכנסת אורחים נוספים: בזוהר[8], שהינו המקור הראשוני למנהג האושפיזין, נאמר כי יחד עם הכנסת האושפיזין לסוכה, האושפיזים אוהבים לראות אורחים נוספים בסוכה ובמיוחד עניים ומסכנים, וכאשר עושים כן - מברכים האושפיזין את כל היושבים בה בשפע של ברכות. מנהג זה נזכר בשיחות הרבי כמה פעמים[18].
  • הזמנת האושפיזין: בחלק מקהילות ישראל נהוג לומר בקול בעת הישיבה בסוכה נוסח שיש בו הזמנה לאושפיזין: ראשית מזמינים את האורח השייך לאותו היום, וממשיכים - "ועמו" שאר האושפיזין.
בחב"ד אין אומרים את הנוסח. אדמו"ר הצמח צדק הסביר את הטעם לכך, שההזמנה נצרכת רק כאשר לא רואים אותם - כדי להזמינם, אך כאשר רואים אותם - מדוע יש לומר?! וסיפר כיצד אדמו"ר הזקן ראה אותם, ומהמשך הדברים מובן שראיית האושפיזין עברה גם לצמח צדק ולאדמו"ר הרש"ב[19]. הרבי מסביר, שהמנהג להזמין את האושפזין בדיבור תמוה - כי הזמנת האושפיזין לא צריכה להעשות בדיבור ומספיק במחשבה, ומאידך, אם יזמין בדיבור ללא מחשבה וכוונה - דיבורו לא יועיל ואין בזה הזמנה כלל[20].
הרבי הזכיר פעמים רבות, שלמרות שאין אומרים את הנוסח בדיבור, הרי תוכן הענין קיים[21].
  • דיבור אודות האושפיזין: אף שלא אומרים את הנוסח, לומדים ומדברים אודות האושפיזין[22]. הרבי הריי"צ הורה להשתדל להזכיר בימי הסוכות את האושפיזין החסידיים[23].

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.
  2. ראה שיחת ליל ד' דחגה"ס תשמ"ז (התוועדויות ע' 226), שפנימיות התורה והזהר בפרט מגלים את האור והפנימיות שבכל דבר, ולכן דוקא בזוהר נתגלה שבחג הסוכות ישנם אושפיזין.
  3. תורת מנחם חלק כד עמוד 61.
  4. 4.0 4.1 4.2 ישעיה נח.
  5. 5.0 5.1 ישעיה נד.
  6. תהלים קיב.
  7. ראה למשל שיחות יום ב' דחג הסוכות וליל ב' דחוה"מ סוכות תשי"ט.
  8. 8.0 8.1 חלק ג קג, ב.
  9. זהר חלק ג רנה, ב.
  10. השמטות לזהר בראשית רסא, א.
  11. תוספת לזהר חלק ג שא, ב.
  12. סידור האריז"ל.
  13. שיחת ליל הושענא רבה תשמ"ב (התוועדויות ח"א ע' 208). ובשיחות ליל ד' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 224) וליל ו' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ס"ע 290), שאף שההלכה כפסק האריז"ל - ניתן ללמוד גם מהדעה הנוספת הוראה, כי אלו ואלו דברי אלקים חיים.
  14. התמים (בית משיח) גליון לא ע' 17.
  15. ספר השיחות תרצ"ז ע' 161. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט ס"ע תמב. אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק ד, אגרת תשפ.
  16. שיחת יום ב' דחג הסוכות תשכ"ג. ועוד.
  17. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 157). ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 226). ועוד.
  18. ראה שיחת יום ב' דחג הסוכות הנ"ל. ליל א' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ע' 225). ועוד.
  19. ספר השיחות תש"ח ע' 168.
  20. המלך במסיבו חלק ב' עמוד קצה.
  21. ראה למשל שיחת ליל ו' דחג הסוכות תשד"מ (התוועדויות ח"א ע' 259). ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ו (התוועדויות ח"א ע' 206).
  22. שיחת ליל ב' דחג הסוכות תשמ"ה (התוועדויות ח"א ס"ע 241). ליל ד' דחג הסוכות תשמ"ח (התוועדויות ח"א ע' 223).
  23. שיחת יום ב' דחג הסוכות תשי"ב.