הושענא רבה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרבי עם ה'הושענות' בהושענא רבה

הושענא רבה הוא יום השביעי של חג הסוכות. ביום זה עורכים את כל ההושענות שאומרים בחג הסוכות, בהקפה את הבימה עם כל[1] ספרי התורה.

הושענא רבה[עריכה]

על פי תורת הקבלה, בחותם דהושענא רבה ניכר בחסרון הצל אדם בראשו שלא יוציא שנתו, ואף על פי כן יחיה עד סוף שנה[דרושה הבהרה].

אמירת תהלים בליל הושענא רבה ב-770

הטעם לכך הוא הוא מצד שאין למזל חיבור עם אור וחיות הנשמה שבגוף, רק שבהעלם מאיר בו.[2]

עבודת הערבה - למעלה מטעם ודעת[עריכה]

העבודה דימים אלו, שופר - בראש השנה, וערבה - בהושענא רבה, היא למעלה מטעם ודעת.

ובפרטיות: העבודה דשופר - ענינה קבלת עול מלכות שמים, שהוא ענין שלמעלה מטעם ודעת. ולכן תקיעת שופר היא בקרן של בהמה דווקא, להורות שבמדריגה זו האדם משתווה לבהמה, שהוא והבהמה הם בשוה. ועבודה זו מגעת למקום שבו נאמר "אדם ובהמה תושיע ה'" - אור שלמעלה מהשתלשלות, שלגביו אדם ובהמה הם בהשוואה.

ועל דרך זה העבודה של ערבה - ש"אין בה לא טעם ולא ריח", דהיינו שאין בה לא הבנה ולא הרגש אלא קבלת עול בלבד. ולכן מצינו שנקראת בגמרא בשם "אחוונא", על שם שגדלים באחוה - כי, חילוקי המדריגות הם בעבודה שעל פי טעם ודעת, מה שאין כן בעבודת הקבלת עול אין חילוקים.

ומעלה זו מודגשת דוקא בהושענא רבה - כי, בשאר ימי חג הסוכות אין הערבה ניטלת בפני עצמה, אלא יחד עם שאר הג' מינים, מה שאין כן הושענא רבה הוא "יום ערבה", שבו מקיימים "מנהג נביאים" לחבוט הערבה בקרקע ה' פעמים, היינו, שישנה העבודה דערבה בפני עצמה, שהיא עבודת הקבלת עול, בדוגמת העבודה דראש השנה.[3]

מנהגים[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב היה אומר ספר דברים - משנה תורה - לבדו, ותהלים היה אומר עם הקהל.[4]

מנהגנו, שבליל הושענא רבה קורין פרשת וזאת הברכה רק פעם אחת, כמו כל "משנה תורה", ואילו העברת הסדרה היא בערב שמחת תורה, כשם שבכל שבוע העברת הסדרה היא בערב שבת.[5]

בספר-המנהגים נאמר שאין נוהגים לאמר 'גמר חתימה טבא' ו'פתקא טבא'[6], אך למעשה בשנים האחרונות הרבי עצמו בירך כמה פעמים, ומאז גם אנ"ש מברכים 'פתקא טבא'[7].

באחד השנים הזכיר הרבי מנהג ישן שהגבאים מחלקים לכל הקהל תפוח ודבש, ומאז נהוג כך גם בקהילות אנ"ש.

ביום זה נהוג להטביל חלה בדבש.[8]

זריקת אבטיחים ותפוחים[עריכה]

אחר אמירת תהלים בהושענא רבא - בתומכי תמימים ליובאוויטש ובבתי הכנסת, היו הנערים זורקים מעזרת נשים אבטיחים ותפוחים.[9].

כיום מנהג זה לא נהוג בבתי כנסת חב"ד. גם בעבר מנהג זה לא היה נפוץ ונמצא רק בזכרונותיו של הרב חיטריק.

חלוקת "לעקאח"[עריכה]

חלוקת 'לעקאח' בהושענא רבה

בהושענא רבה נוהג הרבי לחלק לעקאח למי שלא קיבל בערב יום הכיפורים. בתחילה הייתה החלוקה על פתח סוכתו הקדושה, ומשנת תשנ"ב - על פתח חדרו הקדוש.

קישורים חיצוניים[עריכה]

וידאו

הערות שוליים

  1. אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
  2. אדמו"ר האמצעי
  3. הרבי
  4. אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
  5. תורת מנחם
  6. "לאמור איש לחבירו בהושענא-רבה: "גמר חתימה טבא", "פתקא טבא" וכיוצא בזה - לא נהיגינן כן". המקור לכך הוא מסה"ש תש"ח ס"ע 171 - "לא נהגו בליובאוויטש"
  7. הלכות ומנהגי חב"ד במגזין התקשרות מספר 587
  8. אדמו"ר הריי"צ,ספר השיחות תש"ח
  9. מזכרונות הרב יהודה חיטריק
זמן שמחתנו
זמנים ערב חג הסוכותסוכותהושענא רבהשמיני עצרתשמחת תורהשבת בראשית סוכת הרבי2.jpeg
ארבעת המינים לולבאתרוגאתרוג קלבריההדסערבהארבעת המיניםחלוקת ארבעת המיניםברכה על ארבעת המינים של הרבי
מבצעי סוכות מבצע לולבמבצע סוכהתהלוכה
מצוות ומנהגים מצוות סוכהשינה בסוכהנוי סוכהאושפיזיןשמחת בית השואבההושענותהקפותתפילת גשםקריאת התורה בשמחת תורההקפות שניותמכירת המצוותויעקב הלך לדרכו