שלמה המלך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שלמה המלך היה בנו של דוד המלך והשלישי למלכי ישראל. שלמה היה החכם מכל האדם[1], ובנה את בית המקדש הראשון. נקרא בשישה שמות: שלמה, ידידיה, קהלת, בן יקה, אגור, למואל[2].

תולדות חיים[עריכה]

שלמה המלך נולד בשנת ב'תתקי"ב לאביו דוד המלך, מאשתו בת שבע.

לאחר הסתלקות אביו דוד המלך, בחג השבועות (שחל בשבת) בשנת ב'תתקכ"ד, התמנה שלמה למלך. שלמה היה אז בגיל שתים עשרה שנה.

בשנת ב'תתקכ"ח החל שלמה המלך לבנות את בית המקדש הראשון ברוב פאר. הבניה נמשכה שבע שנים, והסתיימה בשנת ב'תתקל"ה, בחודש חשון. חנוכת בית המקדש הראשון נדחתה עד חודש תשרי בשנה שאחריו, אז חגגו העם כולו במשך שבוע ימים, שבמהלכם חל יום הכיפורים - ובאותה שנה לא צמו בו. היהודים חששו שמא יש בכך חטא, אך בת קול יצאה משמים ואמרה להם: "כולכם מזומנין לחיי העולם הבא"[3].

שלמה מלך על כל העולם כולו[4]. מלכותו נלקחה ממנו בהמשך על ידי מלך השדים אשמדאי. ישנה מחלוקת בגמרא האם לאחר מכן הוחזרה אליו מלכותו שוב, או לא[5]. אליו וזרעו עברה הירושה של מלכות בית דוד, ומלך המשיח יהיה מצאצאיו[6].

הוא תיקן תקנות הלכתיות מחודשות בישראל, והם העירוב ונטילת ידים, וכאשר הוא תיקן תקנות אלו, יצאה בת קול משמים ואמרה: "בני, אם חכם לבך, ישמח ליבי גם אני"[7].

בשנת ב'תתקס"ד הסתלק שלמה, ואת מלכותו המשיך בנו רחבעם המלך. לאחר מותו נקרעה המלכות לשנים, כאשר בנו רחבעם מלך על מלכות יהודה, וירבעם בן נבט מלך על מלכות ישראל.

פדה בשלום נפשי[עריכה]

שלמה המלך הוא ספירה אחת במלכות, חכמה שבמלכות[8]

בימי מלכותו היתה הבחינה המרומזת בפסוק פדה בשלום נפשי מקרב לי. באופן, שהגם שההתעסקות עם הגוף והנפש הבהמית היא באופן ד'קרב' מלשון קירוב, מכל מקום הפדיה והבירור היא בדרך מנוחה ושלום, פדה בשלום.

כך[9] היה בימי שלמה המלך, שאצלו היה ריבוי האור וריבוי החכמה, ובימיו קיימא סיהרא באשלמותא - הלבנה היתה במילואה[10] וזאת מכיון שאז היה בירור הניצוצות בדרך מנוחה וממילא. וכמו בפשטות, שמלכת שבא[11] שמעה את שמע שלמה וחכמתו, ובאה מעצמה אליו, וכן באו אליו מכל המקומות שבעולם, גם מהמקומות הרחוקים ביותר, והביאו לו את ניצוצות הקדושה.

הרבי הינו בן אחר בן לשלמה המלך עליו השלום.

אין כסף נחשב בימיו[עריכה]

על ימי שלמה נאמר בנביא[12] "אֵין כֶּסֶף לֹא נֶחְשָׁב בִּימֵי שְׁלֹמֹה לִמְאוּמָה". ובתורת הקבלה מבואר, שהסיבה לכך ששלמה לא החשיב את הכסף, הוא מכיון שרצה דוקא במעלת הזהב שהוא נעלה יותר מהכסף - כיון שהזהב שייך לקו השמאל, שבשרשו נעלה יותר מקו הימין. אמנם, שלמה המלך טעה בכך, כי עדיין לא הגיע הזמן לגילוי מעלה זו, ורק לעתיד לבוא תתגלה מעלת הזהב על הכסף. וכיון ששלמה דחה את הכסף - קו הימין, נענש על כך[13].

בתורת החסידות מבואר הענין בשני אופנים:

  • שלמה המלך רצה לגלות את מעלת הגבורות על החסדים, כפי שיתגלה לעתיד לבוא - שאז דוד המלך משבט יהודה שענינו ספירת המלכות (הנבנית מהגבורות) - יהיה למעלה משבט יוסף שענינו ז"א (שעיקרו חסדים). ומכיון שבימי שלמה נבנה בית המקדש הראשון, מעין הגילוי שיהיה לעתיד - לכן חשב שהגיע הזמן שתתגלה מעלת הגבורות, מעלת הזהב על הכסף, ולא החשיב את הכסף. אמנם טעה בזה - ובשתים: א) שעדיין לא הגיע הזמן לגילוי זה, אלא רק לעתיד לבוא הוא יתגלה. ב) שגם לעתיד - כשתתגלה מעלת הזהב - לא יתבטל הכסף אלא שניהם יהיו חשובים, ושלמה לא החשיב את הכסף כלל[14].
  • שלמה המלך רצה שכל בני ישראל יגיעו למדריגת "אבירי לב הרחוקים מצדקה"[15], "כל העולם כולו נזונין בצדקה והם נזונין בזרוע"[16] - היינו שלא צריכים לקבל את השפע מהקב"ה בתור חסד, כיון שהם זכאים לכך בזכות עצמם. ולכן לא רצה את הכסף, אלא את הזהב שענינו גבורות ודין - כך שבני ישראל זכאים לקבל את השפע בדין. אמנם טעה בזה, כי בזמן הזה רוב העולם אינם יכולים לקבל מדרגה זו של דין אלא זקוקים לכסף - חסד. ורק לעתיד נאמר[17] "לא בכסף תגאלו", שלא יצטרכו לקבל על ידי חסד[18].

חיבוריו[עריכה]

הערות שוליים

  1. מלכים א ה, יא.
  2. אבות דרבי נתן סוף פרק ל"ט.
  3. מועד קטן ט, א.
  4. מגילה יא, א.
  5. גיטין סח, ב.
  6. רמב"ם ריש פרק עשירי שבסנהדרין.
  7. עירובין דף כ"א.
  8. ספר המצוות להצמח צדק - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).
  9. ראה ד"ה פדה בשלום תרע"ה (המשך תער"ב חלק ב' ע' תשסט ואילך). וראה לקוטי תורה במדבר ד, א.
  10. שמו"ר פט"ו, כו.
  11. מלכים-א י, א ואילך.
  12. מלכים א י, כא.
  13. זח"א רנ, א.
  14. אור התורה בראשית חלק ו ע' תתשט, ב. וראה גם שם חלק א ע' קנז, א.
  15. לשון הפסוק - ישעיהו מו, ב.
  16. ברכות יז, ב.
  17. ישעיה נב, ג.
  18. אור התורה שמות חלק ד ע' א'קעא. וכן שם חלק ה ע' א'תריד. וראה גם סה"מ תר"ל ע' קפ.