אתרוג

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הפיסקה 'חסידות' לא ברורה ומבוארת כל צרכה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עץ אתרוגים

אתרוג, הוא אחד מארבעת המינים שמצווה מהתורה לנענעם בחג הסוכות.

מנהג חב"ד[עריכה]

25px ערך מורחב – קלבריה

מנהג חב"ד הוא לקחת אתרוג מקלבריה, שם גדלו במשך שנים מטעים ענקיים בצורה חופשית - ללא טיפוח וטיפול אדם כך שהיה ברור כי אתרוגים אלו הנם בלתי מורכבים.[1]

בחסידות[עריכה]

האתרוג הוא משל לספירת המלכות של זעיר אנפין (הנקראת לעיתים עטרת היסוד) ולכן אין להפרידו משאר שלשת המינים המורים על שאר הספירות.

בקונטרס אחרון מובא: מעשה המצות מעשה אלקים המה הנה בדרך השתלשלות מכלים דאצילות לבי"ע ממהותן ועצמותן דחיצוניותן, כמו על דרך משל אתרוג ומיניו הלביש בהן הקב"ה ממהותן ועצמותן דחסדים [פנימית] [פנימים] דזעיר אנפין והיינו מבחינת חיצוניותן, כנודע בכל מצות מעשיות, מה שאין כן האדם אפילו יש לו נשמה דאצילות מאחר שמלובשת בגוף לא יוכל למצוא בנפשו ולהשיג מהותן ועצמותן של פנימית החסדים דזעיר אנפין דאצילות (כי האצילות היא בחינת חיה בכללות העולמות אבי"ע שהיא בחינת מקיף מלמעלה ואינה מתלבשת בכלי כלל) כי אם מציאותן על ידי דחילו ורחימו שכליים. ומ"ש וראית את אחורי הוא בדרך נבואה דוקא. (שהוא התפשטות הגשמיות כמו שאיתא בר"מ פ' משפטים). והיינו הטעם לפי שאי אפשר לנברא להשיג כלום במהות האלקות שהוא הבורא ובלי השגה אין זו הלבשה ותפיסא ודביקות אמיתית.

מה שאין כן האתרוג על דרך משל חיותו נמשכה ונשתלשלה ממהות חיצונית דכלים דנוקבא דזעיר אנפין דאצילות שהוא בחינת אלקות, כמו שנאמר בעץ חיים שכל הפירות הן באצילות כי למ"ד כלים דאצילות ירדו לבי"ע (והן יו"ד מאמרות שבהן נברא העולם) על ידי התלבשות בנוקבא דעשיה מהות במהות, כי הכלים דאצילות נעשו נשמה בעשיה שהיא בחינת אלקות ממש לפי שבאצילות איהו וגרמוהי חד המאציל והנאצל ועל ידי התלבשות מהות הנשמה במהות הכלים דנוקבא דעשיה נתהוה האתרוג נמצא כשתופס האתרוג ומנענעו כהלכתו הרי זה תופס ממש חיותו המלובש בו מנוקבא דאצילות המיוחדת באור אין סוף המאציל ברוך הוא. מה שאין כן בכוונתו אינו משיג ותופס אף היודע הסוד אלא מציאותה ולא מהותה, אך בלימוד הלכות אתרוג משיג ותופס האתרוג ממש ומצותו כהלכה בבחינת דבור ומחשבה וכל שכן הלומד הסוד, אבל דוקא סודות המצוה דלא גרע מלימוד הלכותיה ואדרבה כו' אף שאינו משיג המהות, מה שאין כן בסדר ההשתלשלות אף אם משיג המציאות לא עדיף מצד עצמו כלימוד המצות שמשיג ותופס המהות ומעלה עליו כאילו קיים בפועל ממש כמו שנאמר זאת התורה כו'.

בדברי אדמו"ר הזקן בתחילה מובן כי ההתייחסות היא לכל ארבעת המינים (אתרוג ומיניו), ומבאר על פי המבואר בעץ חיים כי כל הפירות הם באצילות. בהערות הרבי על התניא הוא מציין לעץ חיים בסופו ומקשה כי מדובר שם על ז' מינים בדווקא כלשונו [2]: גם באצילות יש בו עצי ג"ע עץ החיים והדעת וארז ואזוב ושדה תפוחים ושושנה וחבצלת וכ"ז הצומח. ויתכן שיש באצילות שורשים כלליים אך כולם נכללים בהם.

קישורים חיצונים[עריכה]

הערות שוליים

  1. גם בשו"ת חתם סופר המובא בספר המנהגים מעיד על תכונה זו: "דינו של אתרוג כדין עוף טהור שאינו נאכל אלא במסורת. ע"כ אותם הבאים מיאנאווע שמסורת בידינו מאבות אבותינו ורבותינו חכמי הצרפתים אשר מעולם יושבי מדינת אשכנז יוצאים ידי חובתם באתרוגים הבאים מירנאווע הן הנה הכשרים ואין צריך שום סימן".
  2. עץ חיים - שער נ פרק י
זמן שמחתנו
ארבעת המינים לולבאתרוגהדסערבהארבעת המינים 130px
מבצעי סוכות מבצע לולבמבצע סוכהתהלוכה
זמנים הושענא רבהשמיני עצרתשמחת תורהשבת בראשית
מושגים כללים מצוות סוכהשינה בסוכהנוי סוכהאושפיזין הכלליאושפיזין חסידישמחת בית השואבההקפותהקפות שניותמכירת המצוות