דוד המלך

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הציון של דוד

דוד המלך היה מלך ישראל לאחר שאול המלך. הוכתר למלך על פי נבואתו של שמואל הנביא עוד בחיי שאול המלך. מלך המשיח שיגאל את עם ישראל יהיה מצאצאיו. חיבר את ספר התהילים.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו ישי מבית לחם. בעקבות חשד שהועלה כלפיו שהוא ממזר, שימש דוד כרועה צאן רחוק ממשפחתו. לאחר ששאול המלך לא שמע בקול ה', הקב"ה שלח את שמואל הנביא שימשח למלך את אחד מבני ישי. שמואל הנביא לא ידע איזה בן למשוח, והקב"ה אמר לו שיעבור אחד אחד עד שהקב"ה יורה לו. שמואל הנביא עובר בין כל הבנים, אך על אף אחד לא אומר לו הקב"ה למשוח, בסוף נזכרים הבנים בדוד, והם מביאים אותו, ואז מורה הקב"ה לשמואל הנביא למשוח את דוד.

בעקבות הריגתו של גוליית הפלישתי על ידי דוד שזרק אבן שפגעה במצחו של גוליית, דוד עולה לגדולה בחצר שאול המלך. בארמון שאול המלך, מתיידד דוד עם יהונתן בן שאול וכורת עימו ברית. בעקבות הצלחתו של דוד, מקנא בו שאול המלך, והוא מנסה להורגו. בעקבות כך נאלץ דוד לברוח.

לאחר מות שאול המלך במלחמה מול פלשתים (כפי שניבא שמואל הנביא, דוד מתמנה למלך על שבט יהודה, ולאחר מות אבנר בן נר, הוא ממונה למלך על כל ישראל. דוד רצה לבנות את בית המקדש, אך בשל המלחמות הרבות שערך, והדמים ששפך, לא הותר לו לבנות. דוד מלך 40 שנה. נפטר בחג השבועות ב'תקכ"ד. את מקומו מילא בנו שלמה.

ספר התהילים[עריכה]

הרבי עם ספר תהלים שחיבר דוד המלך
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ספר התהילים
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

צאצאיו[עריכה]

החל מבנו שלמה, צאצאיו של דוד במשך תקופה ארוכה שימשו כמלכים בישראל. לאחר חורבן בית המקדש הראשון הופסקה המלכות, אך היא עתידה לחזור בימות המשיח, כאשר מלך המשיח יהיה מצאצאי דוד.

רבותינו נשיאינו[עריכה]

רבותינו נשיאינו שייכים לדוד המלך, הן מצד ענין הנשיאות בכלל ששייך לדוד המלך, והן מצד זה שאדמו"ר הזקן הוא מזרע דוד המלך, ולכן יש לרבותינו נשיאינו ניצוץ של דוד המלך, והם ממלאי מקומו.[1]

הרבי הרש"ב העיד על עצמו ועל אדמו"רי חב"ד בשיחתו שהם מזרע דוד - וזה לשונו הקדוש (מאידיש): "שלא יכבה נרו לעולם ועד, כי אור הבעל שם טוב מאיר תמיד, חסידות תהיה בלי ספק עד משיח, שהרי דוד מלך ישראל חי וקיים, שזה היה הבעל שם טוב, והמגיד (ממעזריטש), והרבי (אדמו"ר הזקן), וכן הלאה (אדמו"רי חב"ד), שהרי אנחנו מזרע דוד, וזה ימשיך הלאה עד משיח".[2]

עובדה זו זוכה להדגשה מיוחדת לאור העיסוק בזהותו של הרבי כמלך המשיח, שאחד מסימניו של מלך המשיח הוא "מלך מבית דוד"[3], כלומר צאצא של דוד המלך. תנאי זה מתקיים ברבי ובשאר רבותינו נשיאנו, כדבריו[4]: "רבותינו נשיאנו, שהינם מיוחסים לבית דוד משבט יהודה".

בתורת החסידות[עריכה]

נשמתו של דוד המלך[עריכה]

נשמתו של דוד המלך היא נשמה כללית, ולכך כמה סיבות:

א. נשמתו של דוד המלך קשורה עם נשמתו של אדם הראשון, (שהרי חייו של דוד המלך ניתנו לו מאדם הראשון[5], ולכן, כשם שנשמת אדם הראשון כוללת את כל נשמות ישראל[6], כן הוא בנוגע לנשמתו של דוד המלך.

ב. ענינו של ה'מלך' קיים בדוד המלך, שענינו כללות ספירת המלכות[7]. ענין המלכות הוא, "אשר יוציאם ואשר יביאם"[8], עד שמציאותם של אנשי המדינה אינה אלא מציאותו של המלך[9].

כן הוא גם לפי דברי הרמב"ם[10] שהמלך הוא "לב כל קהל ישראל", והרי ענינו של הלב - שממנו נמשך "הדם הוא הנפש"[11] בכל אברי הגוף, "ליבא פליג לכל שייפין"[12], ועד שבו נמצא כללות ועצם הנפש עוד יותר מהמוח שבראש, כמבואר בדרושי חסידות[13] שבחינת "נקודה העצמית (יחידה) שבנפש" שייכת ללב דוקא (ולא למוח).

גם היום נשמתו של דוד המלך כוללת את נשמות ישראל, וכפי שאומר כל אחד מישראל בקידוש לבנה מידי חודש בחדשו "דוד מלך ישראל חי וקיים", היינו, שהוא "חי וקיים" בתור "מלך ישראל", בכל זמן ובכל מקום, והרי דבר זה נדפס ב"סידור", דבר השוה לכל נפש... נמצא, שהוא ה'לב' (הכלל והעצם) דכל ישראל במשך כל הדורות.[14]

ענין הביטול[עריכה]

ענין המלך הוא, שישנן נשמות נמוכות יותר, הזקוקות למלך, ועל ידי ביטולן למלך שהוא עצמו בטל כליל להקב"ה, הם מתבטלים להקב"ה[15] מסיבה זו ניתנה המלוכה לדוד המלך עליו השלום, מכיון שהוא היה במדריגה זו של ביטול גמור להשי"ת, עד שאמר על עצמו "אם לא שויתי ודוממתי נפשי", כלומר שנפשו הייתה בביטול גמור כל כך להקב"ה עד שאפילו אבריו הגשמיים לא יכלו לנוע ללא רצון השי"ת[16].

בסעודה דלעתיד לבוא[עריכה]

בסיומה של 'סעודת הלווייתן שור הבר ויין המשומר' שתיערך בימות המשיח, אומר הקב"ה לדוד המלך לזמן - 'טול (כוס של ברכה) וברך', דוד נענה ואומר 'אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (לאחרי שאברהם, יצחק, יעקב, משה ויהושע אומרים 'איני מברך' - כל א' מסיבתו הוא).[17] את ענין זה הזכיר וציטט הרבי מלך המשיח כמה פעמים בשיחותיו, ולדוגמה בסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת וירא[18] ובסיום שיחת הדבר מלכות לפרשת ויחי.[19]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. הרבי, תורת מנחם ז, תשי"ג חלק ראשון, שיחת שבת פרשת בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון תשי"ג.
  2. תורת שלום עמ' 176.
  3. הלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח, פרק יא הלכה ד.
  4. שיחת דבר מלכות שבת פרשת שמות תשנ"ב.
  5. זח"א קסח. א. במדב"ר פי"ד, יב. וש"נ.
  6. אגרת הקודש - סימן ז'. ספר הערכים - חב"ד חלק א' ס" קסז ואילך וש"נ.
  7. לעומת זאת שלמה המלך הוא ספירה אחת במלכות, חכמה שבמלכות), ספר המצוות להצמח צדק - מצות מינוי מלך פ"ב (קח, ב ואילך).
  8. פנחס כז. ח.
  9. ראה חגיגה ה, ב. ובארוכה - לקו"ש חלק ד' ע' 1050 ואילך.
  10. הלכות מלכים פ"ו ה"ג.
  11. ראה יב, כג.
  12. ראה זח"ג רכא, ב.
  13. המשך תער"ב חלק א' ע' נט.
  14. התוועדויות עמ' 1918 (534)
  15. לעומת זאת ישנן גם נשמות גבוהות תלמידי חכמים שיכולים להתבטל מעצמן להקב"ה. מסיבה זו לא רצה שמואל הנביא שיהיה מלך על ישראל מכיוון שרצה שכל ישראל יגיעו למדריגה זו, ולכן כעס על ישראל כאשר ביקשו למנות להם מלך.
  16. אדמו"ר האמצעי, דרך מצוותיך, מצוות מינוי מלך.
  17. פסחים קי"ט, ב. לצורת הדף באתר היברו בוקס
  18. שיחת דבר מלכות וירא בארכיון גאולה ומשיח.
  19. שיחת דבר מלכות ויחי בארכיון גאולה ומשיח.