סעודת שור הבר והלווייתן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Split-arrows-3.svg.png ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
אתם מוזמנים לדון בדף השיחה בהצעה לפצל את הערך.

סעודת שור הבר והלווייתן הוא כינוי לסעודה שתערך בימות המשיח בה ישתתפו בני ישראל ויאכלו מבשרם של שור הבר והלווייתן.

קודם לסעודה זו תערך התגוששות בין בעלי חיים ענקיים בשם לוויתן ושור הבר, במהלכה ישחט הלוויתן את השור באמצעות סנפירו והשור ינתץ (ינגח) את הלווייתן באמצעות קרניו.

התפריט[עריכה]

בסעודה זו יאכלו המשתתפים מבשרו של הלוויתן. וכך אומרת הגמרא:

י.png אמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר: 'יכרו עליו חברים', ואין 'כרה' אלא סעודה, שנאמר: 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין 'חברים' אלא תלמידי חכמים, שנאמר: 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני';

והשאר מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים, שנאמר: 'יחצוהו בין כנענים', ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר: 'כנען בידו מאזני מרמה לעשוק אוהב'. ואי בעית אימא, מהכא: 'אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ'.

י.png
תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא עה, א

בסעודה זו יגישו גם מהמן - לחם מן השמים.

לקינוח יגישו עסיס רימונים.

לאחר ברכת המזון על כוס מיין המשומר, יטעמו כולם מהכוס של ברכה.


המשתתפים בסעודה[עריכה]

על פי המדרש[1] ישתתפו בסעודה כל הצדיקים ביחד עם שלושת האבות, משה רבינו, אהרן הכהן ודוד המלך.

בברכת המזון יסרב כל אחד מהם לזמן - בתואנות שונות: אברהם יסרב מפני שיצא ממנו ישמעאל, יצחק מפני שיצא ממנו עשיו, יעקב מפני שנשא שתי אחיות בחייהן, משה רבינו מפני שלא זכה להכנס לארץ, וכו' - עד שיגיע דוד המלך ויענה בפסוק "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא[2]", אכן לי נאה ולי יאה לברך.

הכוס עליו יזמן דוד, יכיל מאתיים עשרים ואחד לוג, בגימטריא של (כוסי) רויה[3].

שחיטת שור הבר[עריכה]

שחיטתו של שור הבר יערך על ידי הקב"ה, שישחט באמצעות הסנפירים החדים של הלויתן[4]. חכמים במדרש מקשים על כך ששחיטה זו אינה על פי גדרי ההלכה מכיון ששחיטה כשרה היא רק באם זה נעשה על ידי אדם עם סכין, ר' אבין מתרץ ש"תורה חדשה מאיתי תצא".

הרבי מסביר[5] את התשובה של ר' אבין ש"תורה חדשה מאיתי תצא" אין הכוונה שהתורה תשתנה מכיון שהתורה נצחית ולא תתחלף, אלא שדיני השחיטה הנוהגים כיום אינם מדברים על מקרה זה.

שחיטת שור הבר בחסידות[עריכה]

בתורת החסידות, שור הבר והלויתן מורים על שני דרגות בעבודת ה' של האדם.

הלויתן מקומו בים "עלמא דאתכסיא" (העולם המכוסה) שזה מורה על העבודה הרוחנית ביחוד יחודים עליונים ונעלים.

שור הבר מקומו ביבשה "עלמא דאתגליא" (העולם המגולה) שמורה על העבודה בבירור גשמיות העולם.

לעתיד לבוא על ידי זה שהלויתן ישחט את השור הוא בעצם יעלה את הבירורים שלו לדרגות העליונות בקדושה[6].

סעודה כפשוטה או לא[עריכה]

דעות הראשונים[עריכה]

חכמינו הראשונים מציגים גישות שונות באם סעודה זאת תתחרש בפועל או שזהו רק משל ודימוי לתהליך רוחני.

הרמב"ם כותב כי זהו חזון רוחני: "הטובה, שאין אחריה טובה, והיא שהתאוו לה כל הנביאים... [ו]חכמים קראו לה דרך משל... סעודה"[7].

לשיטתו של הרמב"ם הביטוי 'סעודה' אינו אלא דימוי ההנאה שתהיה לנשמות הצדיקים מהרוחניות - להנאה גופנית מאכילה. הראב"ד משיג על פרשנות זו וכותב: "ואם זו היא הסעודה - אין כאן כוס של ברכה!". כלומר: בתלמוד מסופר על 'כוס (יין) של ברכה' שיישא מי שיברך את ברכת המזון בסעודת הלווייתן ושור-הבר, ואילו אם הסעודה היא רק מושג רוחני - על מה יברכו ברכת המזון?

בזוהר מופיעות שתי הגישות גם יחד. מצד אחד נאמר, כי "היין המשומר" שיישתה בסעודה האמורה - "אלו דברים עתיקים שלא נגלו לאדם.. ועתידים להתגלות לצדיקים לעתיד לבוא". דברים דומים גם מופיעים על שור-הבר והלווייתן. אך מצד שני, נאמר שם בהמשך הדברים, כי אכן תתקיים סעודה גשמית ממש.

התיווך של הרבי[עריכה]

הרבי מליובאוויטש מכריע[8] כי לאמתו של דבר אין כל מחלוקת בדבר, וגם הרמב"ם סבור שתהיה זו סעודה פיזית. וכפי שכותב הרמב"ן: "ואמת שמענו, שהרב הגדול [הרמב"ם] מחזיק במדרשי רבותינו ובאגדותיהן, שכל הדברים יהיו כהווייתן בסעודה העתידה ביין המשומר ולויתן". אלא שיחד עם זאת, תוביל הסעודה את המשתתפים בה לדרגות קדושה גבוהות: בשור הבר ובלווייתן טמונים ניצוצות קדושה נשגבים, שכאשר ייספגו בנשמות הסועדים - הם יעלו את הנשמות אל מדרגות נעלות, אותן מכנה הרמב"ם: "השכר שאין שכר למעלה ממנו".

זמן הסעודה[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה. סיבה: יש אופנים נוספים שבהם הרבי לומד...

הסעודה תערך בימות המשיח עוד לפני זמן תחית המתים[9].

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

מאמרים באתר קישור חב"ד בישראל

הערות שוליים

  1. ויקרא רבה, פרשה יג
  2. תהילים קטז, יג.
  3. יומא עו, א
  4. ויקרא רבה, פרשה יג
  5. קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א
  6. ליקוטי תורה תחילת פרשת שמיני
  7. משנה תורה לרמב"ם, הלכות תשובה, פרק ח, הלכות ג, ד
  8. אגרות קודש של הרבי, כרך ב עמודים עו-עז
  9. קונטרס בענין תורה חדשה מאיתי תצא תשנ"א. הרבי מוכיח זאת מעצם שאלת חכמים במדרש - כיצד שחיטה זאת מסתדרת עם גדרי ההלכה, ובאם היה מדובר בזמן שלאחר תחית המתים לא היתה שאלה זו תקפה מכיון שבזמן זה המצוות בטילות


גאולה ומשיח
גאולה ומשיח בזמן הגלות אתחלתא דגאולהבחזקת משיחגלותהאמונה בביאת המשיחהדרך הישרה - לימוד ענייני גאולה ומשיחהחסידות כטעימה מהגאולההשיחה הידועההשליחות היחידההתנוצצות הגאולהלאלתר לתשובה לאלתר לגאולהמלחמת גוג ומגוגעקבתא דמשיחאציפייה לגאולהקץ הגלות
מגלות לגאולה בשורת הגאולהטעימה מהגאולה בדורנולחיות גאולהמלכות שבתפארתמשיח בן יוסףניצוץ משיחסיום עבודת הגלותעבודת הגלותצחצוח הכפתורים
לעתיד לבוא ימות המשיחנ' אלפים יובלותעולם הבאתחיית המתים
תורה ומצוות לעתיד לבוא ביטול המועדים לעתיד לבואביטול הצומות לעתיד לבואהברכות בראיית פני משיחעיר מקלטעתיד חזיר להטהרתורה חדשה מאתי תצאתורתו של משיח
יעודי הגאולה אבן מקיר תזעקאומות העולם בזמן הגאולהבית המקדש השלישיואולך אתכם קוממיות (גובה האדם בגאולה)ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילהוגר זאב עם כבשוכתתו חרבותם לאתיםושמתי כדכד שמשותיךחיים נצחיים (בלע המוות)מעדנים מצויין כעפרסעודת שור הבר והלווייתןעוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושליםקיבוץ גלויותתחיית המתים
מלך המשיח אדון (משיח)בר כוזיבאהאמונה בביאת המשיחחיים נצחיים במלך המשיחמורח ודאיןמידותיו של מלך המשיחמינוי מלך המשיחמלכות בית דודמלכותו של מלך המשיחמשיח בן יוסףמשיח שבכל דורניצוץ משיחתורתו של משיח
התגלות מלך המשיח אוירו של משיחאורו של משיח (מושג)אליהו הנביאבחזקת משיחהברכות בראיית פני משיחמינוי מלך המשיחמשיח ודאינכסה וחוזר ונגלהשנה שמלך המשיח נגלה בה
הרבי כמלך המשיח

ארמון למלך המשיחיחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועדפסק הדין שהרבי הוא מלך המשיחילחם מלחמות ה'