רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף הרבי הרש"ב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "רבי שלום דובער שניאורסון" מפנה לכאן. לערך העוסק באדמו"ר מרצ'יצ'א, נכדו של אדמו"ר הצמח צדק, ראו שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק).
רבי שלום דובער שניאורסון
אדמור הרשב - תמונה קטנה.jpg
האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד
אדמו"ר הרש"ב
לידה כ' חשוון תרכ"א
ליובאוויטש
פטירה ב' ניסן תר"פ
רוסטוב
מקום פעילות ליובאוויטש

רבי שלום דובער שניאורסון - האדמו"ר הרש"ב (כ' חשוון תרכ"א (5 בנובמבר 1860) - ב' ניסן תר"פ (21 במרץ 1920)) הוא האדמו"ר החמישי בשושלת אדמו"רי חב"ד, בנם של רבי שמואל (האדמו"ר המהר"ש) ורבקה שניאורסון. ייסד את ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, אם ישיבות חב"ד בעולם.

תולדות חיים[עריכה]

ילדותו ונעוריו[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב נולד ביום ב' לפרשת חיי שרה כ' בחשוון תרכ"א לאביו רבי שמואל ורבקה שניאורסון, בעיירה ליובאוויטש. על לידתו מסופר שכשנה לפני כן, ביום י' בכסלו שנת תר"כ, חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת חיה שרה ואת סבה, אדמו"ר האמצעי. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה", ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב, ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את, מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל י"ט כסלו, חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה אדמו"ר המהר"ש, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מהודר מעורות שחוטים וכשרים. אדמו"ר הצמח צדק ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה יהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא 'שלום דובער' על שם שני סביו, רבי שלום שכנא ואדמו"ר האמצעי[1].

ביום כ"ו בכסלו בשנת תרכ"א נערכה ברית המילה, לאחר שנדחתה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק מיום כ"ז בחשוון, בברית הוא נקרא על שם זקניו שלום שכנא אלטשולר ואדמו"ר האמצעי, סבו אדמו"ר הצמח צדק הסביר במהלך אירוע הברית את השם על פי תורת החסידות ש:"רש"ב בשר שבר- צריכים לשבור בשר הגוף, ונולד כ' חשוון תרכ"א, שיש בזה שני כפי"ן, שהוא הרומז על כתרא עילא"[1].

ביום כ' בחשוון שנת תרכ"ד, נערכה התספורת של אדמו"ר הרש"ב, בהוראת אדמו"ר הצמח צדק התספורת נערכה בחשאי, לילה לפני כן ישן אדמו"ר הרש"ב בחדרו של הצמח צדק, וכשהתעורר אמר אדמו"ר הצמח צדק למשרת ר' חיים בער חיימסון שיטול את ידיו של הרש"ב, ואדמו"ר הצמח צדק אמר עם הילד את ברכות השחר וענה אמן אחר ברכותיו. לאחר התפילה קרא לבנו וכלתו, הורי הילד, ואמר להם: "פך השמן הרוחני שנתן מורנו הבעל שם טוב לתלמידו מורנו הרב המגיד ממזריטש למשוח את אדמו"ר הזקן לנשיאות לדורותיו, הנה בכח זה נמשח חותני - אדמו"ר האמצעי, ואני הנה בכוח זה משחתי אותך (אדמו"ר המהר"ש) ובכח זה הנני מושח את הילד"[2].

כנהוג, ההכנסה לחדר של אדמו"ר הרש"ב נעשתה ביום התספורת שלו, והוא הוכנס ללמוד ב"חדר" שהיה בחדר שני של בית המדרש הקטן אצל סבו, אדמו"ר הצמח צדק. מסופר שבמהלך חגיגת ההכנסה של הילד, זרק עליו סבו סוכריות באומרו שהם נזרקו על ידי המלאך מיכאל. הילד קיבל את הדברים בתמימות ונמנע מלאכול את הסוכריות. בערב פסח, בזמן בדיקת כיסי הבגדים של הילדים, קרא אדמו"ר הצמח צדק לנכדו ושאלו מה עשה עם הסוכריות? והוא נאלץ לאוכלן[3].

מידי יום היה אדמו"ר הרש"ב נכנס עם אחיו רבי שניאור זלמן אהרן שניאורסון אל הסב, אדמו"ר הצמח צדק[4] שהיה משתעשע איתו ומתעניין בלימודיו[5]. בילדותו, היה משחק רבות עם אחיו הבכור הרז"א, ובמסורת החב"דית ישנם סיפורי חסידים רבים בקשר לתקופה זו. הרבי נהג לספר סיפורים אלו, והפיק מהם הוראות בעבודת ה'[6].

" בני רש"ב לא היה נער אף פעם, עוד בנעוריו היה ירא שמים ומסודר ויגע כל כך, שהנהגתו תיהיה בדרכי החסידות, ולקראת הבר מצווה שלו היה לחסיד בעל עבודה מסודרת "

– מדברי אדמו"ר המהר"ש על בנו (ספר השיחות ה'תש"א, עמ' 27).

על פי המקובל החל מגיל חמש נראתה באדמו"ר הרש"ב "שקידה גדולה"[7], בגיל שמונה הוא החל להיות נוכח באמירת מאמרי דא"ח[7] ובגיל תשע החל אביו אדמו"ר המהר"ש לחנכו באופן פנימי[8]. לקראת הבר מצווה היה אדמו"ר הרש"ב כבר בקי בכל התנ"ך, ששה סדרי משנה[7] והשולחן ערוך[9].

בגיל 14 ההוא היה בקי בכל סדר נשים בעל פה, בשנת תרל"ה הוא החל לשמש כחוזר של אביו המהר"ש ולכתוב הנחות[10].

לאחר החתונה הורה אדמו"ר המהר"ש להרש"ב שיאכל רק בשולחן נפרד בגודל מסויים. במשך שש עשרה שנים אכל הרש"ב על אותו שולחן מבלי שידע מדוע. את סדר יומו מילא אדמו"ר הרש"ב בלימוד תורה[11].

נישואיו[עריכה]

על שידוכו של אדמו"ר הרש"ב מסופר שבילדותו הוא היה שוהה רבות בבית סביו אדמו"ר הצמח צדק, ובאחד הביקורים נכח שם בנו ר' יוסף יצחק עם בתו שטערנא שרה. אדמו"ר הצמח צדק שראה אותם, אמר שהם "חתן וכלה", ר' יוסף יצחק ששמע זאת שאל את אביו: "שמא לכשיגדל לא יהיה ראוי לה"?, ובתגובה ענה לו הצמח צדק ש:"זה הקטן יגדל ממך"![12].

ביום י' סיוון תרכ"ה הוחלט וסוכם על השידוך ונכתבו התנאים בין הצדדים. אבי החתן התחייב לתת אלף רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים[13]. אבי הכלה התחייב לתת אלף חמש מאות רובל וחמש שנים אשר בהם הוא נותן להם את דמי המחיה המלאים[14]. הסבא - אדמו"ר הצמח צדק התחייב לתת חמש מאות רובל, אותם יחלקו לעשרה תשלומים ויחלו לתת מיד. זמן החתונה נקבע לקיץ ה'תרל"ה בירושלים (מתוך אמונה בביאת המשיח).

בתקופה שקדמה לחתונה, הורה אדמו"ר המהר"ש לבנו, החתן, להבחן ולקבל סמיכה לרבנות, כמנהג בית הרב. כשהגיע מועד החתונה, תבע אדמו"ר מהר"ש לעשות את החתונה במקום הקדוש בדוגמת ירושלים, של זמן הגלות - בעיירה ליובאוויטש. בפועל, בעקבות סיבות שונות, לא יצא הדבר לפועל והחתונה התקיימה במקום מגורי הכלה אוורוטש[15].

במוצאי שבת פרשת תצא, ביום י"א אלול תרל"ה התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. התכנון היה שמיד לאחר החתונה יחזרו החתן והכלה יחד עם הרבנית רבקה שניאורסון לליובאוויטש, אך בעקבות עיכוב לא צפוי הגיעו לליובאוויטש רק במוצאי שבת.

בחתונה לא השתתף אבי החתן, אדמו"ר המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי[16]. זוגתו, הרבנית רבקה, נסעה עם החתן לחתונה. שבוע לפני החתונה, ביום ראשון ה' באלול נסע אדמו"ר המהר"ש ללוות את בנו עד לעיירה אחרמווע. שם אמר דא"ח וסיפר דברים נפלאים. כשסיים לומר את דברי החסידות אמר לבנו החתן: "עכשיו הוא גילוי בחינת מוחין דאימא ולכן נוסעת אם החתן, ואילו לעתיד לבוא, שאז יתגלה מוחין דאבא, אהיה גם אני עצמי שם".

אדמו"ר המהר"ש אמר לבנו החתן, שלא יחבוש את השטריימל בחתונתו, ובכלל שילבשהו רק בליובאוויטש. בעגלה הונחה קופסה ובה כובע עם נוצה, מתנת חתן ואמו לכלה. אדמו"ר המהר"ש ביקש את הכובע והסיר ממנו את נוצתו.

רצונו של אבי החתן היה שהחתן והכלה וכל המלווים יחזרו לעיירה ליובאויטש מיד אחרי החתונה, כדי שלכל הפחות יוכל לחגוג עמם את ה"שבת שבע ברכות", אך אבי הכלה ניסה לעכב אותם אצלו עוד, ולפועל יצא מאוחר מהעיירה אוורוטש ולא הספיקו להגיע לליובאוויטש לפני שבת, והגיעו במוצ"ש, כשחזר אמר לו אביו, "יש לי דרישת שלום עבורך מאבא (הצמח צדק), מהסבא (אדמו"ר האמצעי), ומאב הסבא (אדמו"ר הזקן), עם לב מבין".

על אף שהחתן עצמו לא היה נוכח בליובאוויטש, אדמו"ר המהר"ש היה שרוי בשמחה עילאית מיוחדת במשך כל שבעת ימי המשתה, ואף אמר ריבוי עצום של מאמרי חסידות (32). בשבת שבע ברכות התוועד הרבי שלוש פעמים.

קבלת הנשיאות[עריכה]

מפת העיירה ליובאוויטש, בה כיהן אדמו"ר הרש"ב כאדמו"ר.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חורבן ליובאוויטש

ביום י"ג תשרי תרמ"ג הסתלק אדמו"ר המהר"ש, אביו של אדמו"ר הרש"ב. דבר זה השפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך תהליך קבלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב[17]. מספר ימים לאחר ההסתלקות, ביום ב' דחג הסוכות, ט"ז בתשרי, אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר דיבור המתחיל "כתר יתנו לך"[18]. בחנוכה אמר מאמר נוסף. מאמרים אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקיבלום בשמחה (בדרך כלל אצל אדמורי חב"ד, אמירת מאמר מהווה את האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבילות נהג אדמו"ר הרש"ב בהנהגות מיוחדות; הוא היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה ובכללות היה עסוק בהתבודדות ובעבודה עם עצמו ובתוך עצמו[19]. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

בשנת תר"נ החל אדמו"ר הרש"ב לקבל אנשים ליחידות באופן זמני. בראש השנה תרנ"ד, החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם[20].

לקהילת חסידי חב"ד היה מאוד חשוב שאדמו"ר הרש"ב יקבל את הנשיאות באופן רשמי ומלא. בהזדמנות מסויימת אמר ר' גרשון דובער מנעוול לאדמו"ר הרש"ב, על סירובו לקבל את הנשיאות: "אדמו"ר הזקן הצית את אור החסידות ואתם רוצים לכבות?" כששמע זאת אדמו"ר הרש"ב - פרץ בבכי. לאחר בקשות והפצרות רבות, ניאות לקבל על עצמו את הנשיאות באופן רשמי ומלא.

עסקנות ציבורית[עריכה]

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם הגשמי והרוחני של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. הוא החל לראשונה להתעסק בעסקנות ציבורית בשנת תר"מ, והוא היה מעדכן את אביו בנוגע לגזרה שנגזרה אז על היהודים ברוסיה[10]. בשנת תרנ"ב החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. אדמו"ר הרש"ב ניסה אז בדרכים שונות לבטל את הגזירה, אך ללא הצלחה. עם זאת בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי מוסקבה במקומות הולמים.

בשנת תרנ"ה החל אדמו"ר הרש"ב להיכנס יותר בעסקנות ציבורית, ובעיקר בחיזוק כולל חב"ד בארץ הקודש[21]. בשנת תרנ"ז הוא החל לפעול נגד הקמת בתי ספר של חברת מפיצי ההשכלה, וניסה לפחות למנוע הקמת בית ספר בעיירה ליובאוויטש על ידי פנייה לברון נפתלי הירץ גינזבורג[22], לאחר שכבר הוקם בית הספר הוא ניסה לפחות למנוע מנתינת תקציבים לבית הספר, ופתח במאבק בנושא[23].

בשנת תרס"ב הוא הקים מפעל לאריגה וטוויה בדוברובנה, בשביל להעסיק בו יהודים, והוא אף ביקש תמיכה מהארגון היהודי יק"א שיממן את המפעל.

בעת מלחמת רוסיה ויפן (תרס"ד - תרס"ה) דאג אדמו"ר הרש"ב למצות וצרכי חג הפסח בשביל החיילים היהודים שהיו אז בצבא הרוסי[24], בשנת תרס"ה ייסד ועד מיוחד שיטפל בנושא זה, בקיץ של אותה שנה הוא מציע לראשונה במהלך כנס של כולל חב"ד את הקמת ישיבה חב"דית בחברון[25], הישיבה עצמה נוסדה מספר שנים לאחר מכן בשנת תרע"ב בבית רומנו.

בשנת תרס"ה נערכה אסיפת רבנים בוילנה, בה דרשה הממשלה שהרבנים ילמדו לימודי חול, במהלך האסיפה אמר אדמו"ר הרש"ב:

י.png זאת צריכים לדעת כל העמים שעל פני האדמה, שרק הגופים שלנו נמסרו לגלות ולשעבוד מלכיות, אבל נשמותינו לא נמסרו לגלות ולשעבוד מלכויות, עלינו לומר גלוי לעין כל, שכל אשר נודע לדתנו, תורה ומצוות ומנהגי ישראל, אין עלינו בני ישראל שום בעל דעה ושום כוח כפיה אסור שינוצל לשם כך. עלינו להכריז בעקשנות היהודית החזק ביותר, במסירות הנפש היהודית בת אלף השנים - אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו! י.png
ספר השיחות ה'תש"ב, עמ' ק"ה - ק"ו.

בשנת תר"ע התקיימה בעיר פטרבורג אסיפת רבנים כללית, שעסקה בשאלות מהותיות בדבר מצבו הגשמי והחומרי של העם היהודי. באסיפה זו השתתפו 42 נציגים של הקהילות היהודיות ברוסיה, ועל פיה נקבעו מספר ענינים, ובראשם - מעמד הרבנים הדתיים בעיני משרדי הממשלה. תחת הנהגתו של אדמו"ר הרש"ב, התאחדו כל הפלגים והזרמים של היהדות הנאמנה, הציגו חזית אחידה בכל הענינים, והצליחו להגיע למספר הישגים בתחום ההכרה הממשלתית בעניני הדת.

במהלך האסיפה איימו נציגי השלטון שאם הרבנים לא יוותרו הם יחלו בפוגרומים בכל הארץ, אדמו"ר הרש"ב אמר בתגובה:

י.png מכך אין אנו מפחדים כלל, כיוון שאין על כך הגזירה העליונה ח"ו י.png
ספר המאמרים קונטרסים, עמ' 350.

הוא נטל חלק פעיל במשפט בייליס, ואף הקים ועד מיוחד שפעל בנושא זה.

אדמו"ר הרש"ב היה אחד מהבולטים שהתנגדו לציונות, הוא דחף להוצאת הספר אור לישרים[26] שהביא את דעת גדולי ישראל נגד הציונות, ואף כתב בעצמו מכתב לספר: "ואם חס וחלילה יעלה בידם להחזיק בארץ כמו שמדמים בנפשם, יטמאו וישקצו אותם בשיקוציהם ומעלליהם הרעים, ויאריכו בזה את אורך הגלות". אדמו"ר הרש"ב היה בתחילה מבן מקימיה של אגודת ישראל אולם בשל קרבתה לציונות פרש ממנה[27].

הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים כגון רבי חיים מבריסק, חיים עוזר גורודזי'נסקי והחפץ חיים, כאשר עם חלקם היה בקשר מכתבים רצוף ובכמה מקרים אף נפגש עם כמה מהם.

ישיבת תומכי תמימים[עריכה]

" כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע לבד גודל קדושתו ורום מעלת צדקתו בתור רבן ומנהיגן של עדת חסידי חב"ד, הנה עוד מימי עלומיו היה נודע בעולם משכילי חב"ד לגאון נפלא בהשכלת תורת חב"ד זקני החסידים היו מעטרים את כ"ק אדמו"ר הרה"ק הרש"ב נ"ע בשם "הרמב"ם של תורת חב"ד" שכן כל ענין וענין המבואר בתורותיו ודרושיו החב"דיים הוא הלכה קבועה ומסודרה עם כל הנימוקים וההסברים של הענין דבר דבור על אופנו כל מאמר ודרוש חבדי של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע הוא מעין של ים החכמה הוא מסכת שלמה "

התמים, חוברת ו', עמ' ד'.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ישיבת תומכי תמימים

ביום ראשון ט"ו אלול תרנ"ז, בעיצומם של ימי השבע ברכות של חתונת בנו, אדמו"ר הריי"צ, קרא אדמו"ר הרש"ב לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש לרגל החתונה והודיע להם על החלטתו לייסד את ישיבת תומכי תמימים. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים בתורת החסידות וההליכה בדרכיה. תלמידי הישיבה שיקראו "תמימים" יהיו מוקד של יראי אלוקים, עובדי ה' מקרב לב ואמת. כעבור יומיים, ביום שלישי י"ז אלול, בחר אדמו"ר הרש"ב את 18 התלמידים הראשונים לישיבה.

שלוש שנים לאחר הקמתה של הישיבה, בשמחת תורה תרס"א, אמר אדמו"ר הרש"ב שיחה בפני תלמידי התמימים, המבוססת על דברי חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו"[28]. בשיחה הסביר את מטרתם של תלמידי התמימים בישיבתו והציב נקודות נוספות בעבודה המוטלת על תלמידי התמימים, חיילי בית דוד.

בריאותו[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב היה בעל גוף חלש ופעמים רבות בחייו נפל למחלות שונות. בעקבות כך חלק נכבד מחייו בילה הרבי בנסיעות לעיירות מרפא ולרופאים מומחים שונים. בשנת תרמ"ד הוא החל לראשונה לנוסע למקומות מרפא ובעיקר במדינות חמות שעל חוף הים[29], בשנת תרמ"ו הוא יצא להרי יאלטה אולם שהפעם בשונה ממסעות אחרים הוא צרף אליו את כל בני משפחתו.

בכסלו תרנ"א חלה בחום קשה, למשך כחודשיים. בחודש הראשון היה סגור בחדרו, ובכ"ד טבת יצא מחדרו לתפילה. בקיץ של אותה שנה נסע שלוש פעמים (כל פעם למשך חמשה ימים) לכפר מאזינקעס הסמוכה לליובאויטש לצורך בריאותו. לאחר חנוכה תרנ"ז הוא נאלץ לנסוע מחוליו למוסקבה בשביל להתרפא, הרופאים אמרו לו אז שנשארו לו רק כמה חודשים לחיות, בשל כך הוא החליט לעלות לארץ ישראל, או לעזוב את מקומו ולעבור למקום בו יוכל לעסוק בתורה והעבודה לבדו[30].

בחורף תרס"ג (1903) נסע לוינה עם בנו אדמו"ר הריי"צ ונפגש עם הרופא זיגמונד פרויד בשל אובדן תחושה בידו השמאלית. פרויד נתן לאדמו"ר הרש"ב טיפול בחשמל ובנוסף השניים דיברו בעניינים שונים, בשיחה שהתפתחה ביניהם הסביר הרבי כיצד ליצור קשר בין המוח ללב כך שהמוח יוכל להעשיר את הלב מבחינה רוחנית[31].

אחרית ימיו[עריכה]

המעבר לרוסטוב[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המסע לרוסטוב (תרע"ו)
תמונתו של אדמו"ר הרש"ב שצולמה זמן קצר לפני פטירתו

בחודש חשוון תרע"ו עזב אדמו"ר הרש"ב את ליובאוויטש ועבר לרוסטוב בעקבות מלחמת עולם הראשונה

הסתלקותו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הסתלקות אדמו"ר הרש"ב

בחורף תר"פ כבשו הבולשביקים את רוסטוב, לאחר מלחמת אזרחים ארוכה שהשתוללה ברחבי האימפריה הרוסית שנפלה. בעקבות הסכנות בדרכים, ובעקבות הכיבוש, הצטמקה החצר והרבי ביקש שלא יגיעו אליו, והתפילות ואמירת המאמרים נערכו במניינים מצומצמים.

בסוף חודש אדר חלה הרבי הרש"ב, ובמוצאי שבת, אור לב' ניסן תר"פ לפנות בוקר, הסתלק[32].

הרבי נטמן בקברו בבית העלמין היהודי ברוסטוב, ובשנת תרצ"ט, בעקבות כוונת השלטון הקומוניסטי להחריב את בית העלמין - הועבר קברו לבית עלמין אחר.

לאחר ההסתלקות קיבל את הנשיאות בנו יחידו, אדמו"ר הריי"צ.

שלוחיו[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב שלח תמימים מבוגרים או נשואים, כשלוחיו לקהילות רוסיה, על מנת לחזק את היהדות במקומות אלו. כמו כן שלח את הרב שמואל לויטין ואחרים לגרוזיה, ואת הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב אברהם חיים נאה לסמרקנד בבוכרה[33].

תמונתו[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תמונות וציורי רבותינו נשיאנו
ציורו של ר' נחום יצחק קפלן, שהוגה על ידי הרבנית חיה מושקא
התמונה שהתגלתה בשנת תש"פ עם הכיתוב מאחור "רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)"

אדמו"ר הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו. ההזדמנות היחידה שבה הסכים להצטלם הייתה בשנת תר"פ, סמוך להסתלקותו, כאשר הייתה תכנית לנסיעת הרבי ומשפחתו מרוסטוב, ולצורך הנפקת הדרכון הצטלם הרבי, וזו התמונה הידועה ממנו[34]. הרבנית חיה מושקא העירה שהתמונה אינה מתארת את פניו האמיתיים, ולכן צייר הרב נחום יצחק קפלן מזכרונו את תואר פני הרבי הרש"ב כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית - הביעה הרבנית את שביעות רצונה[35]

בשנת תש"פ התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב "רבי שלום דובער שניאורסון מוסקבה תרס"ח מאי (אייר)", והתעורר דיון האם היא אכן תמונת אדמו"ר הרש"ב או קרוב משפחתו[36].

ניגוניו[עריכה]

  1. ניגון מן המיצר - ניגון על הפסוקים שנאמרים לפני תקיעת שופר בראש השנה, המתחיל בפסוק "מן המיצר קראתי י־ה"[37].
  2. ניגון ברכות קודם התקיעות - ניגון על הברכות שאומרים לפני תקיעת שופר בראש השנה.
  3. ניגון פסוקים שלאחר התקיעות - ניגון על הפסוקים שנאמרים לאחר תקיעת שופר בראש השנה.
  4. ניגון רוסטוב - ניגון שהיו מנגנים אצל אדמו"ר הרש"ב בתקופת שהותו ברוסטוב.
  5. ניגון הכנה לד' בבות - ניגון שהיה חביב על אדמו"ר הרש"ב ומושר כהכנה לניגון ד' בבות.

ספריו[עריכה]

קונטרסים
  • חנוך לנער - קונטרס המכיל את צוואתו הראשונה של אדמו"ר הרש"ב.
  • קונטרס ומעין מבית ה' - קונטרס הכולל סדרת מאמרי חסידות של אדמו"ר הרש"ב, העוסקים בביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השיטים" על פי תורת החסידות.
  • קונטרס התפלה - קונטרס ובו ביאור רחב על עבודת התפילה, תכליתה וענינה בעבודת האדם.
  • קונטרס עץ החיים - קונטרס אותו כתב אדמו"ר הרש"ב עבור תלמידי "תומכי תמימים" ובו ביאור אופן הנהגתם הרצויה.
  • קונטרס העבודה - קונטרס עבור תלמידי התמימים בו מבואר אופן עבודת השם הרצויה לפי החסידות.

כמו כן, כתב מאמר לספר אור לישרים.

משפחתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אברהם חנוך גליצנשטיין, ספר התולדות - אדמו"ר הרש"ב, קה"ת
  • הרב משה דובער ריבקין, אשכבתא דרבי - תיעוד על מחלתו האחרונה, ההסתלקות וההלוויה. פלפולים על הנהגתו בימי חוליו של אדמו"ר הרש"ב.
  • יוסף יצחק בלוי, תומכי תמימים, הוצאת קה"ת, תשע"ב
  • הרב אלישיב קפלון, "בתוך הגולה" - רוסטוב
  • היכל הבעל שם טוב - היכל השלום - גליון נושא מיוחד של היכל הבעל שם טוב לציון 100 שנים להסתלקותו - קובץ מ' שנה י"ד (עמוד קכא ואילך), קיץ ה'תש"פ
  • הרבי מליובאוויטש הוא הר המוריה, מקבץ של 68 סיפורים לא ידועים על אדמו"ר הרש"ב מרשימותיו של הרב חנניה יוסף אייזנבאך, בתוך שבועון כפר חב"ד גליון 1882 עמוד 37
  • עשר עובדות חב"דיות על אדמו"ר הרש"ב, שבועון בית משיח ב' ניסן תש"פ עמוד 37
  • תאכל את האוכל בחתיכות קטנות, צרור סיפורים על אדמו"ר הרש"ב לרגל יום ההילולא מאת הבעל שמועה הרב שלום דובער רייכמן, שבועון בית משיח ב' ניסן תש"פ עמוד 36
  • מעמד חשאי בחדרו הקדוש של הצמח צדק, שבועון בית משיח גליון כ"ה כסלו תשפ"א עמוד 34
  • מנחם ברונפמן, השנים הראשונות, סיפור ילדותו בתוך שבועון כפר חב"ד 1882 עמוד 45

קישורים חיצוניים[עריכה]

אדמו"ר הרש"ב
קטגוריות בנושא אדמו"ר הרש"ב
משפחת אדמו"ר הרש"ב
חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב
ספרי אדמו"ר הרש"ב
ניגוני אדמו"ר הרש"ב
הקודם:
אדמו"ר המהר"ש
נשיאי חב"ד
י"ג בתשרי תרמ"ג - ב' ניסן תר"פ
הבא:
אדמו"ר הריי"צ
עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 התמים, חוברת ג', עמ' כ"ח - ל.
  2. ספר המאמרים תש"י, עמ' 163.
  3. חנוך לנוער, עמ' 8.
  4. ספר השיחות קי"ץ ה'ת"ש, עמ' 99.
  5. ספר המאמרים תש"א, עמ' 30.
  6. ראו לדוגמא שיחת מוצאי יום טוב ראשון של חג הסוכות תשי"א, וכן התוועדויות תשמ"ב חלק א' ע' 313. תשמ"ז חלק ב' ע' 304. תשמ"ט חלק ב' ע' 431. ועוד.
  7. 7.0 7.1 7.2 חנוך לנוער, עמ' 9.
  8. ספר המאמרים ה'תש"י, עמ' 165.
  9. ספר השיחות תש"ג, עמ' 64.
  10. 10.0 10.1 חנוך לנוער, עמ' 10.
  11. בשבת נהג אדמו"ר הרש"ב לקום בשעה 03:00 לפנות בוקר, ובכל ימות השבוע בשעה 04:00, עסק בלימוד דא"ח והתפלל עד השעה 10:00. לאחר מכן למד יחד עם אחיו הרב שניאור זלמן אהרן שניאורסון והר' שלום מקדין נגלה עד השעה 14:00, ושוב מהשעה 15:00 עד 17:00. ביום השבת למד שולחן ערוך או"ח וחזר משניות בעל-פה, אך עיקר לימודו היה דא"ח וקבלה. בליל שבת נהג להיכנס לאביו לפני תפילת ערבית. בערב שבת ובמוצאי שבת בדרך כלל נשאר ער ועסק בלימוד ובהתעמקות במחשבה בתורת הנגלה או החסידות וביום רביעי בבוקר לרוב אביו אמר לפניו ביחידות ביאור בעניין הדרוש ששמע בשבת.
  12. ליקוטי דיבורים, ח"ב, עמ' 412.
  13. בשנים: ראשונה, שנייה, שלישית, שביעית ושמינית שלאחרי החתונה.
  14. בשנים: רביעית, חמישית, שישית, תשיעית ועשירית.
  15. ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש, עמ' 72.
  16. התמים, ח"ב, עמ' מ"ה - מ"ו.
  17. בספר בית רבי כתוב שאדמו"ר הרש"ב לא קיבל את הנשיאות בטענה כי אחיו הגדול, הרב שניאור זלמן אהרן שניאורסון צריך למלא את מקום אביו, אולם הרז"א סירב בתקיפות.
  18. ראה בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 473).
  19. מיומנו של אדמו"ר הריי"צ.
  20. בהקדמה ללוח היום יום מחשיב הרבי יום התחלת הנשיאות של אדמו"ר הרש"ב, ביום פטירת אביו, אדמו"ר המהר"ש. ראה באריכות בשיחת כ' מרחשון תשמ"ג (התוועדויות ח"א ע' 469 ואילך).
  21. חנוך לנוער, עמ' 13.
  22. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב, ח"א, אגרת ע"ב וע"ג.
  23. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ג, אגרת תר"ס.
  24. ספר השיחות ה'תש"ב, עמ' 89.
  25. חנוך לנוער, עמ' 14.
  26. בין גלות לגאולה, עמ' 10.
  27. קובץ "התייסדות אגודת ישראל".
  28. כתובות ט, ב.
  29. ליקוטי דיבורים, ח"א, עמ' ה.
  30. ספר השיחות ה'תש"א, עמ' 173.
  31. שיחת ש"פ בחוקותי תשכ"ב.
  32. לאחר זמן כתב אדמו"ר הריי"צ לכל החסידים: "בחודש הראשון, באור ליום השני, כעשרים רגעים על שעה החמישית בעלות השחר, נפתחו השמים, שמי שמים העליונים, והנשמה הטהורה עלתה להשתפך אל חיק אביה בנעימה קדושה ובשקיטה אצילית מסר רבינו הקדוש נשמתו לא־ל אלקי הרוחות, והוסגרו עיני אב הרחמן, לי, ולכל אחי חניכי בית אלקים, וברגע אחת יתום נהייתי, אני, אתם תלמידיו, ואתנו יחד עם הקודש".
  33. יהודי ההרים באתר חב"ד אורג.
  34. הרבי סיפר זאת בקיצור (התוועדויות תש"נ, כרך ב עמ' 50 הערה 67:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו".
  35. כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.
  36. התמונה קישור לאתר חב"ד אינפו
  37. תהלים קיח, ה.