משפט בייליס

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מענדל בייליס מובא למשפט

משפט בייליס היתה עלילת דם נגד יהודי רוסיה בשנת תרע"א, שעוררה גל אנטישמי עצום ברחבי רוסיה.

העלילה[עריכה]

ב-תרע"א נמצאה בסמוך לקייב גופתו של נער אוקראיני נוצרי בן 12 בשם אנדריי יושיצ'ינסקי. אם כי בידי השלטונות היה מידע כי אישה בשם וארה צ'באריאק היא הרוצחת, הם בחרו להאשים יהודי ברצח, וזאת על רקע החלטת הדומה[1] השלישית להקים ועדה אשר תדון בביטול תחום המושב. יהודי בשם מנחם מנדל בייליס הואשם על סמך עדות שקר כי רצח את הנער כדי להכין מדמו מצות לפסח.

בייליס נעצר והועמד למשפט בקייב. משפטו החל מתרע"ג. על רקע הרצח והמשפט אורגן מסע הסתה כנגד היהודים.

הכמורה הפרבוסלבית לא שיתפה פעולה עם עלילת הדם, ויוזמי המשפט נאלצו לזמן את יוסטינאס פְראנַ‏ייטיס, כומר קתולי מטשקנט. פראנייטיס, שהיה ידוע בעמדותיו האנטישמיות, הוצג כמומחה לש"ס, והעיד כי רצח יושיצ'נסקי היה חלק מטקס דת יהודי.

שגריר רוסיה בותיקן סיכל את הנסיון של ההגנה להביא בולה אפיפיורית[2] המזכה מעלילת דם.

נשיאי חב"ד במלחמה נגד העלילה[עריכה]

את פעילות התנועה הציונית בהגנה על בייליס ריכז הד"ר ליאו מוצקין מברלין. עורך הדין היהודי הידוע אוסקר גרוזנברג הוביל את צוות ההגנה. משקל מכריע היה לעדות המומחה של הרב יעקב מזא"ה לגבי עלילת הדם. אדמו"ר הרש"ב סייע להגנה ולעדות הרב מזא"ה בהשגת מסמכים שונים. ומינה צוות בן שלשה רבנים לסייע להגנה במשפט בראשות בנו אדמו"ר הריי"צ והרב לוי יצחק שניאורסון אביו של הרבי.

במכתב מאדמו"ר הריי"צ הוא תולה את הפעולות וההצלחה במשפט הודות ללשכה החשאית שהקים אדמו"ר הרש"ב.

כן סייע העיתונאי, בן ציון כ"ץ, ששכנע את צוות ההגנה לשאול את העד המומחה מטעם התביעה, הכומר פראנייטיס, "מתי חיה בבא בתרא?" (בבא ברוסית: סבתא) לשאלה זו ענה פראנייטיס "אינני יודע". התשובה הוכיחה את בורותו בדיני היהדות, ופגעה קשות באמינות התביעה.

לאחר קרוב לשלוש שנים של מעצר זוכה בייליס במשפט ושוחרר.

בתרע"ח, לאחר המהפכה, הוקמה ועדת חקירה בעניין הרצח. התברר כי הנער נהרג בשל פעילות פלילית עליה ידע, ושדבר זה היה ידוע לשלטונות במהלך החקירה. והעדויות הוכיחו כי כל דרגי הממשל מן הצאר דרך שר המשפטים היו מעורבים בעלילה. המשטר הסובייטי הוציא להורג חלק מיוזמי המשפט ומארגניו וכן את הרוצחת עצמה.

כיום משמש קברו של הנער הנרצח בקייב אתר עלייה לרגל לאנטישמים. שלטונות אוקראינה הסירו, בעקבות סערה בינלאומית, שלט אשר קבע כי "כאן קבור הנער אשר עונה על ידי הז'ידים" (ז'יד - כינוי גנאי ליהודים בשפות הסלאביות).

בייליס עלה לארץ ישראל בתרע"ד, אולם לא הסתדר תעסוקתית וכלכלית ולכן ב-תר"פ היגר עם משפחתו לארצות הברית והתיישב בניו יורק. בייליס גולל את קורותיו בתקופת שבתו בכלא בעיתון יידי מקומי, שתורגמו לעברית.

ב-תרפ"ו הוציא בניו יורק בהוצאה עצמית, באנגלית, את סיפורו: "The Story of My Sufferings", סיפור שנפרש על פני 285 עמודים.

בייליס נפטר בתמוז תרצ"ד ונקבר בבת העלמין של סרטוגה ספרינגס במדינת ניו יורק.

משפט בייליס כדוגמא[עריכה]

לפעמים הזכיר הרבי[3] את המשפט כדוגמא לאדם שימצא ויחפש פרט הכי טפל כדי להתפס בו ולומר את אשר בלבבו:

"לא כדאי להאריך עוד יותר בענין.. כי מרוב האריכות יתכן שמישהו 'יתפל' על איזה פרט צדדי שהובא בתור "סניף" או "סניף דסניף" לעצם הדבר, וימצא איזו קושיא על פרט צדדי זה, ובמילא ישען שמשום זה מתנגד לעצם הדבר. משל למה הדבר דומה, לטענתו של הקטיגור במשפט בייליס, שהבול שהודבק על המעטפה שבתוכה היו מונחים כל הטענות וההוכחות לצדקתו של הנאשם - הודבק באופן הפוך, ומכיון שעל גבי הבול מצויירת דמותו של המלך, נמצא, שהדבקת הבול באופן הפוך - פירושה. מרידה במלכות."

"כלומר: לאחרי שראה שכל החומר שנשלח מהוה הוכחה חותכת לצדקתו של הנאשם, ורואים בעליל שזוהי עלילת שוא, התחיל לחפש אולי ימצא איזה פרט מסויים שעליו יכול להתפס, ופתאום אורו עיניו: אהה... הבול שבו מצויירת דמותו של המלך (כפי שהיה נהוג בימים החם) הודבק באופן הפוך, כך שאפו של המלך הוא למטה וגרונו למעלה, ואם כן הרי זו מרידה במלכות! ומשום זה, אין להתייחט לכל החומר שנשלח במעטפה זו, מכיון שהבול הודבק בצורה הפוכה!"

"וכמו כן בעניננו: כאשר מחפשים למצוא עילה וטענה וכו', אזי יכולים להטפל לאיזה פרט צדדי שהובא בתור "סניף דסניף" בלבד, ומשום זה, להתנגד לעצם הדבר! "

קישורים חיצוניים[עריכה]


הערות שוליים

  1. הבית התחתון של הפרלמנט הרוסי.
  2. מכתב הבהרה מיוחד מהאפיפיור.
  3. שיחות קודש תשל"ב עמ' 14, התוועדויות תשמ"ג חלק ג' עמ' 1329.