קייב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
שיירת האור בעיר, חנוכה תשע"ה

העיר קִייֵב[1] הינה עיר הבירה של אוקראינה והעיר הגדולה ביותר במדינה, המהווה מרכז כלכלי ותרבותי חשוב, ועומדת במרכזו של מחוז קייב[2] החולש על כ-26 ערים, 30 עיירות, ולמעלה מ-1000 כפרים.

היסטוריה[עריכה]

ציור המתאר את כניסת הפורעים לעיר בפרעות ת"ח-ת"ט, כאשר בראשם רוכב מנהיג המרד, בוגדן חמעלינצקי ימח שמו

ההשערה הרווחת היא כי ההתיישבות באזור החלה כבר בתקופת האמוראים, ומצויים בה מספר אתרים היסטוריים בעלי חשיבות בין-לאומית[3]. משמעות השם 'קייב' בכוזרית הוא יישוב על גדת נהר[4].

העיר הנמצאת בצפון אוקראינה משתרעת משני צידיו של הנהר הדנייפר, ונכון לשנת תשפ"ב מתגוררים בה קרוב ל-3 מיליון תושבים. העיר מהווה מוקד כלכלי ותרבותי חשוב והיא מרכז לתעשייה ומדע המשמש את מזרח אירופה כולה.

בשנת תקפ"ז חודש הצו האוסר על יהודים להתגורר בעיר, והצו נשאר בתוקפו עד לשנת תרכ"א, אז הוקצו רבעים מיוחדים למגורי יהודים שעסקו במסחר ותעשייה, ותוך שנים ספורות צמחה שוב הקהילה היהודית בעיר והגיע לכ-14,000 איש, שהיוו כ-12% מכלל האוכלוסיה העירונית.

בשנת תרמ"א נערך ביהודי העיר פוגרום גדול כחלק מסדרת הפוגרומים סופות בנגב שפרצו לאחר מות הצאר הרוסי, כאשר המשטרה עצמה לא סייעה ליהודים ובמקרים רבים אף הצטרפה לפורעים.

בשנת תר"ע כבר מנתה האוכלוסיה היהודית בעיר מעל ל-50,000 נפשות, ועד לפריצת מלחמת העולם השניה כבר הכפילה ושילשה את עצמה ומנתה מעל ל-150,000 נפשות.

בשנת תרע"א התקיים בעיר משפט בייליס בעקבותיו התקיימו מעשים אנטישמיים בעיר, שנמשכו אף לאחר זיכויו של הנאשם.

לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה יהודים רבים מבלארוס וליטא מצאו בעיר מקלט.

במשך השנים כיהנו כרבני העיר מספר רבנים שהשתייכו לחסידות חב"ד, ביניהם הרב לוי גרוסמן וכן הרב שלמה אהרנסון, שהיה צאצא למשפחת חסידי חב"ד, ועמד בקשר עם אדמו"רי חב"ד בעסקנות הכלל וסייע רבות למען יהודי רוסיה, ובשנת תר"ע התמנה לכהן כרב העיר וכיהן בתפקיד עד לעליית הקומוניסטים לשלטון.

בזמן השואה נכבשה העיר על ידי הנאצים ימח-שמם, שהרגו למעלה מ-150,000 איש שרוכזו ונרצחו ב'באבי יאר', המהווה כיום את אחד ממרכזי ההנצחה ההיסטורים המשמעותים ביותר לזכר השואה.

לאחר סיום המלחמה השתקמה בהדרגה הקהילה היהודית בעיר, ועם התפרקותה של ברית המועצות וייסודה של אוקראינה העצמאית, הפכה העיר לבירת המדינה.

הקהילה היהודית בעיר זוכה כיום ליחס מיוחד מצד השלטונות, דבר הבא בין השאר לידי ביטוי בכך שהרחוב הראשי של העיר, רחוב קרישאטיק, סגור לתנועת כלי רכב בשבתות, ראשי השלטון משתתפים בכנסים יהודיים ומביעים תמיכה גלויה בקהילה המקומית ונלחמים באנטישמיות במגוון דרכים.

בחודש אדר ראשון תשפ"ב לאחר חודשים ארוכים של סכסוך בין רוסיה ואוקראינה שהלך והתחזק, החלו כוחות צבא רוסיים במבצע לכיבוש העיר. עשרות אלפים ברחו מהעיר, ובשלב הראשון נותרו שלוחי הרבי בעיר על מנת להעניק סיוע מירבי לאוכלוסיה המבוגרת, יתומים ומעוטי יכולת שלא התאפשר להם לעזוב את העיר, והדבר סוקר בהרחבה בכלי התקשורת בכל רחבי העולם לצד פוליטקיאים ובעלי השפעה ששיבחו את פעילות חסידי חב"ד, והביא לקידוש השם גדול.

בהמשך, פעלו שלוחי הרבי להוציא משלחות הצלה מהעיר ולהביאם למקום מבטחים, כאשר שלוחי הרבי עצמם מחולצים על ידי כוחות הבטחון האוקראינים בשל חשש קונקרטי ואיומים מפורשים על חייהם.

בחסידות חב"ד[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תומכי תמימים קייב

בין דמויות ההוד שפיארו את קהילת חב"ד בעיר, נמנה הרב שלמה יוסף זוין שבשנת תרע"ח התמנה כחבר הפרלמנט האוקראיני בקייב, ובתקופת מגוריו בעיר אף ערך את הקובץ המדיני "אחדות".

בשנת תרפ"ו בהוראת אדמו"ר הריי"צ התמנה כרב העיר הרב בנימין אליהו גורודצקי.

בין השנים תרפ"ט-תרצ"ד פעל בעיר סניף מחתרתי של ישיבת תומכי-תמימים, שנוסד לאחר שבעקבות רדיפות המשטרה החשאית נסגר סניף הישיבה בנעוול. בסניף למדו בחורים מבוגרים, תחת השגחתו של הרב בנימין ליפמן.

בקיץ תרצ"ז ובשנת תרח"צ למדה בעיר קבוצה שהשתייכה למוסד תפארת בחורים.

לאחר נפילת מסך הברזל, התמנה כרב העיר הרב דובער קרסיק.

בשנת תשנ"ח הוחזר בית הכנסת ברודצקי לשליטת הקהילה היהודית, והוא הופקד בידיהם של חסידי חב"ד והוא משמש כיום כמרכז יהודי הפעיל בכל ימות השבוע, המפעיל גם מסעדות כשרות, חדר לשמירת חפצים עבור תיירים ועוד, והוא מנוהל על ידי הרב משה אסמן.

בשנת תש"ס התמנה לשמש כרב העיר הרב יונתן מרקוביץ'[5], המשמש אף כשליח הרבי בעיר ומייסד ומנהל מוסדות חב"ד בעיר.

רבותינו נשיאינו[עריכה]

בשנת תרי"ז נסע אדמו"ר המהר"ש לקייב ופטרבורג בכדי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תרי"ח נסע שוב לקייב ופטרבורג להשתדל לבטל גזירת הגירוש על היהודים החוכרים שדות בכפרים ומושבות. בנסיעה זו הצליח לבטל את הגירוש.

בשנת תרכ"ג ביקר בעיר אדמו"ר המהר"ש שנסע אליה כחלק מהשתדלנות העניפה שניהל במטרה להציל מאות משפחות שעמדו בפני סכנת גירוש מהכפרים בוואהלין.

כאשר הגיע לקייב נערכה עבורו קבלת פנים גדולה בה השתתפו מלבד חוגי החסידים גם המשכילים. אדמו"ר המהר"ש שהה בקייב עשרה ימים, בהם חזר בכל יום חסידות אך לא קיבל ליחידות.

בחורף של שנת תרנ"ח שהה אדמו"ר הרש"ב במשך שלושה שבועות בקייב, לצורך אסיפה חשאית שערך בעיר לטובת עסקנות הכלל, כאשר שהותו ופעילותו במקום היו חסויים ולא הובאו לידיעת הציבור, ובשל כך גם לא אמר מאמרי חסידות ונשא דברים בשבועות אלו בפני תושבי העיר[6].

בשנת תרצ"ט נאסר רבי לוי יצחק שניאורסון בהיותו ביקטרינוסלב, ולאחר מספר ימים הועבר לבית הסוהר בקייב המיועד לפושעים אשר נשפטו על עוונות חמורים. ר' לוי יצחק נאסר על ידי השלטונות, אשר ראו בו כמי שעומד במקומו של אדמו"ר הריי"צ ואשר מדרבן ומניע את כל הפעילות היהודית ברוסיה.

אישים בעיר[עריכה]

שלוחי הרבי בעיר[עריכה]

בעיר קייב פועלים קרוב ל-40 שלוחים, ביניהם:

אישים בולטים שהתגוררו בעיר[עריכה]

  • הרב יוסף-אליעזר מילגרוד - חמיו של הרב הרב ישראל לייבוב.
  • הרב ישראל מייזל - ראש הקהל בעיר

ילידי העיר[עריכה]

אישים הטמונים בבית העלמין בקייב[עריכה]

מוסדות חב"ד בעיר[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנטבקה

בפרברי העיר הוקם בשנת תשע"ה יישוב יהודי בשם אנטבקה עבור פליטים יהודים מאזור הקרבות ממזרח אוקראינה.

היישוב כולו נבנה על חשבון הקהילה היהודית במחוז קייב ותורמים נוספים מרחבי העולם, בראשות הרב משה ראובן אסמן שליח הרבי והרב הראשי של המדינה.

מוסדות החינוך במקום כוללים בית ספר יהודי "מצווה" לבנים ולבנות, ובנוסף חיידר "אור מנחם" בו מתקיימים לימודי קודש בלשון הקודש, בהנהלת הרב שמואל אסמן. בית ספר לבנות "בית חנה", גנים ומעון יום.


עיירות באוקראינה
אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסקמחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנומחוז חמילנצקי - אניפולימחוז חרסוןמחוז לבובמחוז מיקולאייבמחוז סומי - רומנימחוז קייב - צ'רנוביל · אנטבקהמחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וגמחוז צ'רניגוב - קרלביץ · נייז'יןמחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ'מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוגמחוז צ'רנוביץ' - צ'רנוביץ'
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין

‏‏

הערות שוליים

  1. בשפת המקור: Київ, באנגלית: Kyiv או Kiev. בכתבי רבותינו נשיאינו מאויית גם באופנים הבאים: קייעב, קיוב, קיעוו, קייעאו.
  2. אחד מ-24 המחוזות המרכיבים את אוקראינה.
  3. ההיסטוריונים חלוקים בנוגע למקור שם העיר, כאשר יש הטוענים שהיא נקראת על שם האח הבכור של המשפחה שהתיישב במקום שנקרא 'קיי', כשלפי טענות אחרות היא נוסדה על ידי אנשי ממלכת כוזר תוך מטרה להגן על דרכי המסחר.
  4. קי בכוזרית פירושו גדת הנהר וייב הינה סיומת שפירוש הוא התיישבות עירונית.
  5. קודמו בתפקיד נמנה עם חסידי קרלין, הרב יעקב דב בלייך.
  6. אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ו' עמוד 157. חנוך לנער ע' 13. אגרות קודש שם ח"א אגרת עו.
  7. אודות פטירתו וקבורתו בעיר אף שלא התגורר בה, ראו בערך אודותיו סיפור הקשור באדמו"ר המהר"ש.