פרזידנט (תואר כבוד)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפרזידנט השלישי של מדינת ישראל מר זלמן שזר, בעת היחידות אצל הרבי, י"ג מנחם אב תשכ"ו

פרזידנט הוא צורת כינוי מקובלת בחסידות חב"ד כתחליף לתואר 'נשיא מדינת ישראל'. הרבי נימק זאת בכך שהתואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח[1] ובמספר מקרים השתמש בכינוי 'פרזדינט' כתחליף לתואר 'נשיא המדינה'.

הפרזידנט בישראל[עריכה]

הפרזידנט השלישי של מדינת ישראל מר זלמן שזר, לוחץ את ידיו של הרש"ג בעת היחידות בחדרו של הרבי, י"ג מנחם אב תשכ"ו

הפרזידנט של מדינת ישראל, עומד בראש המדינה מבחינה חוקית אבל תפקידו בפועל ייצוגי בעיקרו, והמדינה מנוהלת למעשה בידי ראש ממשלה, שנבחר על ידי הכנסת. עם זאת, גם לפרזידנט ישנן כמה סמכויות השמורות רק לו, ובראשן הסמכות להעניק חנינה והטלת תפקיד הרכבת הממשלה על האיש המתאים לאחר הבחירות.

בשונה ממדינות אחרות בהם הפרזידנט מכהן גם כראש הממשלה, ונבחר בבחירות ציבוריות, במדינת ישראל הפרזידנט נבחר על ידי חברי הכנסת, ותקופת כהונתו נמשכת שבע שנים[2].

התואר פרזידנט[עריכה]

אצל חסידי חב"ד מקפידים שלא להשתמש במינוח 'נשיא המדינה' ולהשתמש במקומו במינוח 'פרזידנט'. נוהג זה השתרש על פי מכתבו של הרבי לפרזידנט השני של מדינת ישראל, מר יצחק בן צבי, בו הסביר כי התואר "נשיא ישראל" שמור למלך המשיח, ולכן קשה לו להשתמש בתואר זה בנוגע למשרת נשיא מדינת ישראל, והרבי עצמו פנה אל האישים השונים שהחזיקו בתפקיד זה בתואר 'פרזידנט'[3].

וכך כתב הרבי במכתבו הראשון למר יצחק בן צבי לאחר התמנותו לכהן בתפקיד:

י.png אפשר שפסקא הבאה להלן צריכה היתה לבוא בראש המכתב, והיא - בקשת סליחה על שפתחתי מכתבי בלי להקדים תוארים וכו'. וגם בזה סמכתי על מה שתיארו לפני ממדותיו ותכונות נפשו אשר יבין לדעי.

מיום הלכי ל"חדר" ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה - גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל ידה יהיו מובנים יסורי הגלות הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהיה "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט - אלא שאין על גביו אלא השם אלקיו"[4], והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה - "יאמר ביום ההוא אודך השם כי אנפת בי"[5]. ולכן כל כך קשה לי להשתמש בתואר זה בקשר עם בני ישראל בעת אשר יעקב קטן הוא ובני ישראל "דווים דחופים סחופים ומטורפין ויסורין באים עליהם"[6]. יכולתי להשתמש במלה זו מן השפה ולחוץ, אבל כיון ששמעתי אשר כבודו אמיתי הוא - לא רציתי לכזב בנפשי, ואתו הסליחה.

י.png
אגרות קודש חלק יב, מכתב מתאריך י"א ניסן תשט"ז

בהמשך למכתב זה, הבהיר הרבי במכתבו לרב שלמה יוסף זוין כי שלילת התואר "נשיא" היא דוקא כשהוא משמש לתיאור המתיימר להקיף את עם ישראל כולו, ומתקשר לאידיאולוגיה לפיה אדם שאינו שומר מצוות יכול לעמוד בתפקיד זה. אך באשר לנשיא בהקשר מצומצם יותר כמו 'נשיא שבט' 'מפלגה' וכדומה - אין הדבר מהווה בעיה[7].

נושאי התפקיד במדינת ישראל[עריכה]

פרזידנט מדינת ישראל
יצחק בן צבי | חיים הרצוג | חיים ויצמן | עזר ויצמן | יצחק נבון | שמעון פרס | משה קצב | אפרים קציר | ראובן (רובי) ריבלין (מכהן) | שניאור זלמן שזר
(לפי סדר האל"ף בי"ת)

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. מכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא
  2. עד לשנת תשנ"ח תקופת הכהונה היתה למשך חמש שנים, והפרזידנט המכהן היה יכול להתמודד בבחירות לכהונה נוספת.
  3. יוצאת מן הכלל הינה הפרוכת בבית הכנסת בבית שז"ר בכפר חב"ד, בה הסכים הרבי כי ירקם עליה התואר "נשיא המדינה".
  4. הוריות יא, סוף ע"א.
  5. ישעיהו יב, א.
  6. יבמות מז, א.
  7. אגרות קודש חלק יג, אגרת ד'שמז. בנוסף הרבי התייחס לכך גם במכתב מתאריך ה' חשון תשי"ז, אגרות קודש חלק יז אגרת 'תתיא.