ברדיצ'ב

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רקע כללי[עריכה]

העיר ברדיצ'וב מכונה גם ברדיטשוב או בארדיטשוב, ברדיצ'ב, או בכתיב יידישאי בערדיטשעוו. העיר שנוסדה בשנת ה' ק"ץ (1430) לערך שוכנת בחבל ז'יטומיר באוקראינה והינה העיר הגדולה בחבל זה. מאות שנים השתייכה ברדיצ'וב לפולין ונחשבה כחלק מוואהלין. בשנת תקנ"ג (1793), לאחר חלוקת פולין, סופחה לרוסיה. הקהילה היהודית של העיר נוסדה ככל הנראה בערך בשנת ת"י (1650).

עיר מסחר[עריכה]

במשך מאות שנים הייתה ברדיצ'וב מרכז מסחר חשוב בדרום-מערב רוסיה. בשנת תקכ"ה (1765) הוציא המלך הפולני סטניסלאב פוניאטובסקי אוגוסט רישיון להקמת יריד שנתי בברדיצ'וב, הוא קבע כי המונופולים שהיו נהוגים במשך השנה יתבטלו בתקופת היריד, וכך ניצלו יהודי האזור את ההזדמנות ומכרו ביריד תוצרת חקלאית. מאז הלכה העיר והתפתחה, יהודי העיר היו מעורבים רבות בחיי המסחר בעיר, סוחרים יהודים רבים היו באים מקרוב ומרחוק למכור ולקנות, מה שהביא לכך שיהודים רבים העבירו את מקום מושבם לעיר. השווקים הגדולים משכו אל העיר קונים רבים וסוחרים מכל קצוות הארץ. גידולו של הישוב היהודי כתוצאה מהמסחר בעיר, דירבן את פיתוחה הכלכלי של העיר. היהודים יסדו שם ומשכו לשם סוכנויות של חברות מסחר גדולות ושל בנקים מרוסיה ואף מחוצה לה. האצילים הפולניים, בעלי אחוזות עשירות ונרחבות בסביבה, מסרו מצדם את חלק נכבד מעסקיהם לידי יהודים. בשנת תרכ"ג (1863), כתוצאה מהמרד הפולני נגד רוסיה, שבו לקחו האצילים הפולניים חלק נכבד, באה ירידה גדולה לברדיצ'וב, הנסיכים הפולניים ברחו והגרו לארצות אחרות, המסחר בעיר הצטמצם.

דמוגרפיה[עריכה]

כיום חיים בברדיצ'וב כ-77 אלף תושבים, נראה כי בשנים האחרונים אוכלוסיית העיר הולך ומצטמקת, תופעה המוכרת ברחבי מדינות חבר העמים, שנובעת כתוצאה של הגירה שלילית ומיעוט בילודה.

ירושלים דוואהלין[עריכה]

ברדיצ'וב - זה שם ששימש שנים רבות מעין סמל של "אידישקייט". היהודים בעיר מנו למעלה מ-80 אחוז מכלל תושבי העיר. אל "היריד" בברדיצ'וב נתקבצו סוחרים יהודים מכל אירופה המזרחית. בנוסף לכך ברדיצ'וב הייתה גם מרכז חשוב של התנועה החסידית, ובזכותו של הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'וב נתפרסם שמה בכל קצווי העולם היהודי. לאחר השואה הנוראה שימשה העיר ברדיצ'וב כסמל החורבן והזוועה. "לא מצאתי אף יהודי אחד בברדיצ'וב", הכריז פרטיזאן יהודי, שנכנס מן הראשונים לעיר ששוחררה על ידי לגיונות "הצבא האדום" - ובזאת נתבטאה חורבן יהדות אירופה בצורה מוחשית ביותר.

עלייתה וירידתה של ברדיצ'וב היהודית[עריכה]

העיר ברדיצ'וב שוכנת באוקראינה, ומאות בשנים השתייכה לפולין ונחשבה כחלק מוואהלין. בשנת תקנ"ג, לאחר חלוקת פולין, סופחה לרוסיה. ומאז גדלה קהלה זו והתפתחה למרכז יהודי חי ותוסס, עד שתפסה במספר היהודים שבה את המקום השני ברוסיה הגדולה - לאחר וורשה. "ברדיטשיקובה" - היה שמה בראשונה, כפי שרשום בתעודה אחת משנת ש"ו (1546). אז היה זה שמו של כפר קטן. מתי התכוננה שם הקהילה היהודית? מן התעודות הפולניות העתיקות אנו יודעים, שבסוף המאה ה-16 נמצאו שם יהודים בודדים. אבל "קהל יהודי" נוסד כנראה בערך בשנת ת"י (1650). בבית הקברות הישן בברדיצ'וב היתה מצבה אחת משנת תפ"ד (1724) בתעודה פולנית משנת תצ"ב כתוב, כי "אגודת החייטים" היהודים בברדיצ'וב קיבלה רשיון מאת הממשלה הפולנית, לבלי להיות תלויה "בדעת הקהל". בשנת תקכ"ה הוציא המלך הפולני סטניסלאב פוניאטובסקי אוגוסט רשיון לייסד "יריד" בינלאומי בברדיצ'וב. מאז הלכה העיר והתפתחה במהירות ויחד עמה התפתחה גם הקהילה היהודית, כי הרבה סוחרים יהודים היו באים מקרוב ומרחוק למכור ולקנות. השווקים הגדולים משכו אל העיר המוני יהודים שבאו להתיישב בברדיצ'וב, עד שהגיע מספר היהודים בשנת תרכ"א לכ-47 אלף. גידולו של הישוב היהודי דירבן את פיתוחה הכלכלי של העיר. היהודים יסדו שם ומשכו לשם סוכנויות של חברות מסחר גדולות ושל בנקים מרוסיה ואף מחוצה לה. האצילים הפולניים, בעלי אחוזות עשירות ונרחבות בסביבה, מסרו מצדם את כל עניני העסק שלהם לידי יהודים. משהפכה ברדיצ'וב למרכז מסחרי חשוב - נמשכו אליה עוד ועוד יהודים. בשנת תרכ"ג, כתוצאה מהמרד הפולני נגד רוסיה, שבו לקחו האצילים הפולניים חלק נכבד, באה ירידה גדולה לברדיצ'וב, הנסיכים הפולניים ברחו והגרו לארצות אחרות, המסחר בעיר הצטמצם. בשנת תרמ"ב הפעילו שלטונות הצאר הרוסי גזירות חמורות נגד היהודים. הקהילה בברדיצ'וב התרוששה והתדלדלה ולקראת שנת תר"ס נאלצה הקהילה להקים מוסדות עזרה ותמחוי עבור עניי המקום, שמנו כ-20 אחוז מכלל התושבים היהודים. בשנת תרנ"ז מנו היהודים 80 אחוז מאוכלוסיית העיר, בשנת תר"פ, לאחר המהפכה הבולשביקית, עדיין היוו היהודים 71 אחוז, ובשנת תרפ"ו ירד מספרם ל-55 אחוז. אף בתקופת המשטר הקומוניסטי נחשבה ברדיצ'וב בתור "מרכז תוסס של אידישקייט". עד כי לעת מפקד האוכלוסין בברית המועצות בשנת תרפ"ו הצהירו לא פחות מ-95 אחוז מיהודי העיר על אידיש כשפת האם שלהם. השלטונות הקומוניסטיים פתחו על כן בברדיצ'וב בתי ספר אשר שפת האידיש שימשה כשפת הלימודים שלהם, ושם גם הוקם "בית דין ממשלתי", הראשון באוקראינה כולה, אשר לשונו הרשמית הייתה אידיש. בשנת תרצ"ט (1939), על סף מלחמת העולם השניה, התגוררו בברדיצ'וב כ-30 אלף יהודים. ביולי 1941, (תש"א) מיד לאחר הפלישה לרוסיה, הגיעה לברדיצ'וב "פלוגת השמדה" של הנאצים ימ"ש, אשר סגרה את יהודי העיר בגיטו והחלה ברציחות המוניות. ביום ה-5 לאוקטובר 1941 חוסל הגטו כליל והקיץ הקץ על יהודי ברדיצ'וב. כיום נותרו בעיר ברדיצ'וב מתי מעט יהודים, ברובם ילידי המקום.

עיירות באוקראינה
אזור ווהלין: מחוז דנייפרופטרובסק - דנייפרופטרובסק · דנייפרדרז'ינסקמחוז ז'יטומיר - אוורוטש · ברדיצ'ב · ז'יטומיר · לוצק · קוריץ · רובנומחוז חמילנצקי - אניפולימחוז חרסוןמחוז לבובמחוז מיקולאייבמחוז סומי - רומנימחוז פולטובה - האדיטש · קרמנצ'וגמחוז צ'רניגוב - קרלביץ · ניז'יןמחוז רובנו - אוסטרוה · מזריץ'מחוז חרקוב · מחוז צ'רקאסי · אלכסנדריה · קריבוי רוג
עיירות ברוסיהעיירות בבלארוסעיירות בליטאעיירות בלטביהעיירות בפולין
‏‏